$
נדל

בלעדי ל"כלכליסט": 80% ממכרזי הדיור ביישובים הערביים נכשלים

במשרד השיכון מתקשים לענות על צורכי הבנייה של המגזר הערבי. מחקר של עמותת "סיכוי" שהגיע לידי כלכליסט קובע כי המדינה שיווקה קרקעות לבנייה רוויה, אך האזרחים טוענים כי הן אינן מגובות בתשתיות מתאימות. מנכ"ל משרד השיכון בתגובה: "צריך לבנות בצפיפויות גבוהות - גם במגזר המיעוטים"

לא רבים יודעים שהמדינה מנסה לשווק כבר שנים קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל למגזר הערבי־ישראלי. זאת בניסיון להסדיר את תופעת הבנייה הלא חוקית ביישובים המזוהים עם המגזר וכפתרון למצוקה אמיתית של מחסור בבנייה בהם. אף על פי כן, בעשור האחרון נכשלה הממשלה בשיווקן של כ־80% מהאדמות שניסתה למכור במכרזים ביישובים ערביים - כך עולה ממחקר של עמותת "סיכוי" - ארגון יהודי־ערבי הפועל לקידום שוויון מגזרי בישראל - אשר הוצג בסוף השבוע האחרון בכנס בחיפה.

 

לפי המחקר שערכה מתכננת הערים חגית נעלי־יוסף, משרד השיכון הצליח לשווק בשנים 2005־2010 רק 6,000 מכרזים למכירת קרקע מתוך 30 אלף שהוצעו, והיו אמורים לענות על הביקושים במגזר. לשם השוואה, בעוד רק 20% מהקרקעות ששווקו במגזר הערבי אכן הבשילו לכדי עסקה, במגזר היהודי הגיעו 70% מהקרקעות ששווקו למימוש.

 

 

בין החסמים שמנעו שיווק רב יותר של קרקעות, ציינה החוקרת נעלי־יוסף חוסר נגישות בדמות חוברות מכרזים בשפה העברית בלבד, תוכניות בינוי שאינן מתאימות לאופי היישובים שבהם שווקו ומחסור בכוח אדם שתפקידו לסייע לרשויות הערביות בקידום שיווק הקרקעות או בסילוק פולשים מהן. נעלי־יוסף הוסיפה כי בחלק מהמכרזים ביישובים הערביים נוצרה אפליה בכך שקיימת עדיפות לאזרחים יוצאי צבא, בעוד שרוב תושבי היישובים הערביים פטורים על פי חוק משירות צבאי.

 

המאבק העיקרי: כמה יחידות דיור בדונם

 

נתוני המחקר עוררו סערה באולם הכנסים, שבצדו האחד התרכזו בכירים מהמגזר הערבי ובצדו השני בכירי משרד השיכון. מנכ"ל המשרד, מרדכי מרדכי, טען כי "נושא העדפת יוצאי צבא במכרזי מחיר למשתכן (מכרזים שבהם הזוכה בדירה הוא היזם שהציע את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר - שש"ע) נבדק מול משרד המשפטים. אם זה יימצא מידתי, אנחנו לא רואים סיבה שלא להכניס סעיף כזה למכרזים ביישובי מיעוטים", אמר מרדכי, והתסיס לפחות מחצית מהיושבים באולם.

 

מרדכי טען כי אחד החסמים המרכזיים בתחום המכרזים ביישובים ערביים הוא תוכניות לבנייה רוויה, הזוכה להתנגדות רבה במגזר. לדבריו, יש לבנות במגזר הערבי בצפיפות גבוהה, כי הממשלה מכירה באופי הבנייה של המגזרים שבא לידי ביטוי גם בתוכניות החדשות. "אנחנו יודעים שאי אפשר לתכנן 18 קומות וגם לא 12 קומות ביישובי המיעוטים", אמר מרדכי. "מצאנו נוסחה לבנייה רוויה של שש יחידות דיור לדונם, וזה ירד בסוף לארבע יחידות. צריך לבנות בצפיפויות גבוהות יותר בכל המגזרים - וגם במגזר המיעוטים".

 

מרדכי נשאל בתגובה מדוע בהרחבות המושבים והקיבוצים המדינה מאפשרת לבנות בתים צמודי קרקע על חצי דונם, והשיב כי נצרת וסכנין הם לא יישובים המוגדרים כבעלי אופי כפרי. מרדכי הסכים עם נעלי־יוסף כי המחסור בכוח אדם מקשה על טיפול במגזר הערבי, אך הסביר כי "האוצר לא נותן לנו לקלוט כוח אדם בכלל, ולכן לא יהיה נכון לייחד עובד זה או אחר לאוכלוסיות מסוימות, בדיוק כמו שלא נקצה כוח אדם מיוחד לחרדים או לחילונים".

 

ראש עיריית נצרת: "אל תקראו לנו 'מיעוטים'"

 

בנושא הגדלת הסבסוד לדמי פיתוח הקרקעות, אמר מרדכי כי השנה תיכנס לתוקף רשימת יישובי מיעוטים חדשה. כמו כן הודיע כי פנה לאיימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, בבקשה לתקציב של כ־350 מיליון שקל לסגירת פערים בנושא תשתיות, מוסדות ציבור ותכנון.

 

נעלי־יוסף קראה לרשויות המקומיות הערביות "לקחת את המושכות לידיים. אין אפשרות להצליח ללא מעורבותם בשיווק קרקע". מרדכי הסכים עמה, ואמר כי בכל יישוב שבו אין שיתוף פעולה עם ההנהגה המקומית השיווקים נידונים לכישלון.

 

בתגובה לדבריו אמר ראמז ג'ראיסי, ראש עיריית נצרת ויו"ר ועד הרשויות המקומיות הערביות, כי במשך שנים הורחקו בכירים ערבים ממרכזי קבלת החלטות, ובהיעדרם מתקבלות החלטות שגויות. ג'ראיסי הדגים את הנושא על ידי תוכנית המענקים לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה שיזם שר השיכון אריאל אטיאס. לדבריו, בגלגולה הראשון התוכנית כללה סבסוד משכנתאות לרוכשי דירה בבנייה רוויה בצפיפות של 4 יחידות דיור לדונם לפחות. "ראשית, ביישובים הערביים אין שוק משכנתאות", הסביר. באשר לתנאי הצפיפות לקבל סבסוד המשכנתה, אמר: "בנצרת דווקא אין בעיה, אבל בכל יישוב ערבי אחר אין תוכניות בינוי בצפיפות המדוברת".

 

לאחר מאבק בנושא נעשה תיקון בחוק המענקים לסבסוד דירה ראשונה בפריפריה, ולפיו ההטבה לא תינתן כסבסוד למשכנתה אלא כמענק לרוכש דירה ראשונה בפרויקט בבנייה רוויה בעיר הנכללת ברשימת הערים. השינויים שהציע ג'ראיסי, שלפיהם תוכר גם בנייה רוויה עצמאית דרך קבלן והצפיפות לדונם תהיה נמוכה מארבע יחידות דיור, לא התקבלו.

 

ג'ראיסי התקומם מול מרדכי ובכירים נוספים במשרד השיכון נגד שימושם במילה '"מיעוטים": "אני לא אוהב שמכנים אותי בכינוי 'מיעוטים'. עובדה שאנחנו מיעוט, אבל יש לנו זהות. כמו שאני לא אומר 'היהודים' וה'לא יהודים'. תגידו פשוט ערבים". ג'ראיסי הוסיף כי בשתי הקדנציות האחרונות שלו הוא מונה לחבר במועצה המחוזית צפון וגולן, וכי הנוכחות שלו ושל חבר מועצה ערבי נוסף מובילה לקבלת החלטות נכונות יותר עבור המגזר הערבי.

 

הוא הוסיף כי ישנן קרקעות מדינה רבות הצמודות ליישובים ערביים, שאותן ניתן לפתח לבנייה רוויה. "ישנה טענה שמשתמשים בה כדי להנציח את המצב הקיים, שאומרת שערבים לא רוצים לגור בבתים משותפים. נכון, אבל יש גם יהודים כאלה. בנצרת יש בנייה רוויה ולי חסר שיהיה גם 'בנה ביתך', שימנעו מתושבי נצרת לברוח לנצרת עילית", אמר. "בעשרות שנים לא הוקם יישוב ערבי אחד. אני חולם לגור ביישוב קהילתי. מצדי לגור בבניין של 20 קומות, אבל שיכלול שטחים ציבוריים וכבישים רחבים ותשתיות. בינתיים אין יישוב כזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x