ביהמ"ש פסק נגד תושבי נצרת וכביש מרכזי יעבור בעיר
תושבי שכונת נמסאוי דרשו לבטל סלילת דרך מרכזית שתנקז תנועת מכוניות מכיוון צפון למרכז העיר ותעבור בלב השכונה
ממלא מקום נשיא בתי המשפט המחוזי בנצרת, השופט יצחק כהן, דחה עתירה מנהלית בה בקשו תושבי שכונת נמסאוי בנצרת לבטל סלילת דרך מרכזית בעיר שאמורה לנקז תנועת מכוניות למרכזה.
מדובר בהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות, שדחתה התנגדותם להחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון,
העותרים מתגוררים ברחוב כנסיית המשיח, והינם בעלי הקרקעות שבצידן מתוכנן להיסלל תוואי דרך למרכז העיר נצרת מכיוון צפון. נגד תוכנית שפורסמה כבר בשנת 1993, הגישו בעבר העותרים התנגדויות שונות שנדחו כולן.
בשנת 2004, יזמה הוועדה המקומית לתכנון ובניה תוכנית המבטלת את הסלילה. התוכנית הופקדה ביוני 2004 להתנגדויות ולא הוגשו נגדה התנגדויות כלשהן. אך באפריל 2007, בהתאם לבקשת הוועדה המקומית ולאחר קבלת חוות דעת ממשרד התחבורה, החליטה וועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון לשוב ולאשר את התוכנית הוותיקה לכביש המרכזי של נצרת.
נציין, כי העותרים ביקשו לקבוע בין היתר, כי החלטת הוועדות לחזור ולקיים דיון נוסף, כדי לשקול אישור התוכנית המבטלת את התוכנית הפוגעת אינה חוקית.
השופט ציין כי במקרה זה מוטל על כתפי העותרים הנטל להראות שמעשיהן של וועדות התכנון של המדינה אינם תקינים. אחד המקרים בהם ניתן לסתור את חזקת התקינות המנהלית הינו כאשר יוכח דרך משל שהחלטת הרשות נעשתה בניגוד לדרישות הדין. בענייננו טוענים העותרים, כי החלטת המשיבות לבטל את התוכנית המבטלת אינה עומדת בדרישות הדין. כאמור, על כתפיהם מוטל הנטל להוכיח טענה זו וכאן, לא עלה בידי העותרים לסתור את החזקה.
עוד הבהיר השופט, כי הדין הכללי מכיר בסמכותה של כל ועדת תכנון, לשוב ולדון בעניין בו הכריעה בעבר. סמכות זו מעוגנת בחוק. "הפה שאסר הינו הפה שהתיר", אמר השופט. לדבריו, "כל עוד לא קיבלה תוכנית תוקף סופי, רשאית הוועדה, מטעמים הנעוצים בטובת הציבור, לשנות את החלטתה" (עתמ 99/08 ניתן 4.6.09).
