אשת הבטון של צה"ל

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" התגלו כמה שכונות ביישובי עוטף עזה חשופות, ללא מיגון מתאים. מרכז הבינוי של צה"ל נדרש לאלתר פתרון, ובתוך 24 שעות הוצבו ליד הבתים צינורות ביוב ענקיים עשויים מבטון מזוין. לא פתרון עיצובי אסתטי, אבל במלחמה כמו במלחמה.

במשימות מבצעיות אחרות מיגן מרכז הבינוי מבני ציבור בשדרות ובעוטף עזה, עזר לפיקוד העורף בהשמשה של מקלטים בצפון ופעל לקידום מבנים ששימשו כחדרי מלחמה (חמ"ל). נוסף על כך, חיילים בעלי מקצוע מטעמו בנו מעבר לקו הירוק באזורים שקבלנים חיצוניים לא יכולים או חוששים להיכנס אליהם.

בראש מרכז הבינוי של צה"ל עומדת אל"מ עפרה רהב. לאחר שהשתחררה משירות צבאי כמדריכת תותחנים ולמדה אדריכלות בטכניון, חזרה למרכז הבינוי. לפני כשנתיים מונתה למפקדת המרכז. מדובר בגוף שאין לו מקביל במונחים אזרחיים, מאחר שזו לא חברת יזמית או גוף מבצע אלא גוף הנדסי תכנוני שנכון יהיה להשוות אותו לחברה לניהול פרויקטים לבנייה.

בראיון ל"כלכליסט" מגלה רהב כי אף שלא כותבים עליו בעיתוני הכלכלה, צריך לזכור שמדובר בגוף ייזום נדל"ן שמוציא לפועל בכל שנה פרויקטים בהיקף של 2–2.5 מיליארד שקל לשנה. בכלל זה נמצאים כמה מגה־פרויקטים המתוקצבים ב־50 מיליון שקל ומעלה. רהב עצמה מפעילה כ־1,600 ספקים, 1,000 קבלנים ו־1,000 מתכננים: קונסטרוקטורים, מהנדסים, אדריכלים, מתכנני כבישים, מתכנני עבודות עפר ופיתוח ועוד.

מרכז הבינוי הוא גוף שמשמש כסמכות המקצועית העליונה לבינוי בצה"ל ושייך לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ומשמש גם כגוף הביצוע של זרוע היבשה. כמו כן אחראי המרכז על גיבוש התורה, הנהלים והסטנדרטים בתחומי ההנדסה, האחזקה והפריסה, הרישוי והסטטוטוריקה. גופים מקבילים אך קטנים יותר קיימים בחיל האוויר ובחיל הים.

אילו פרויקטים גדולים ניהלת מאז כניסתך לתפקיד?

"נפח הפעילות של מרכז הבינוי גדל בהתמדה. בחמש־שש השנים האחרונות היקף הפרויקטים גדל פי חמישה. פרויקטים בולטים הם הקמת בסיסי הטירונים רגבים ושומריה, ההרחבה של בסיסי שיזפון ובה"ד 1 במצפה רמון. כמו כן, המעבר של בסיסי צה"ל לנגב, שנמשך כבר זמן רב. בהיבט של תחזוקה ושדרוג, פירקנו אלפי מבנים מפיקאלים (אזבסט פריך) שנחשבים למסוכנים, בסיוע קבלנים מיוחדים וליווי צמוד של המשרד להגנת הסביבה".

מה לגבי מגה־פרויקטים כמו עיר הבהד"ים ופינוי צריפין?

"בבסיס סיירים אנחנו קולטים חלק מבסיסי צריפין בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. לאחרונה נבחנה גם בנייתו של מרכז לוגיסטי 'אחוד' בדרום, שייתן מענה לכל צורכי הצבא. בהיבט של הקרקעות ושיווקן, אלה נושאים שמנוהלים על ידי משרד הביטחון. לאחרונה השלמנו פינוי של מחנה שנלר בירושלים. גם בבה"ד 1 יש תנופת בנייה רצינית בעקבות הצירוף של קורסי הקצינות לבסיס.

"שלושת הפרויקטים המרכזיים שלנו בנגב הם קריית ההדרכה, קריית המודיעין וקמפוס התקשוב. כולם נמצאים בשלבי תכנון. מכיוון שהכיוון הוא לבצע אותם בערוץ BOT (פרויקטים שנבנים ומתופעלים על ידי הסקטור הפרטי), אנחנו אחראים בעיקר על הגדרת הסטנדרטים הצה"ליים, המפרטים, ההוראות והנחיות התכנון. נוסף על כך המרכז אחראי לבקרת התהליכים, לרבות השלב הביצועי".

אל"מ עפרה רהב על רקע הקריה בתל אביב צילום: עמית שעל

אתם מעסיקים גם חיילים בנאים?

"מרכז הבינוי הוא הפרקטיקום האולטימטיבי, ונחשב לגוף מצוין ללמוד ולהתנסות בו במגוון עצום של פרויקטים. יש לנו ארבעה קורסים שמכשירים בעלי מקצוע. אנחנו קולטים עובדים משני מקורות: ממערך העתודה וממערך חוזרי שירות.

"במעגל הראשון החיילים שלנו מבצעים פריסות זמניות, כמו שראינו בהתנתקות, ופריסות מבצעיות במקומות שלקבלנים קשה להגיע אליהם כמו עבודות בגדר ההפרדה. במעגל השני, בעבודות שאינן מבצעיות, אנחנו מפקחים ומנהלים את הקבלנים החיצוניים. כמו כן, יש לנו גרעין של מחקר שעובד בשיתוף הטכניון ומעבדות חיצוניות. לאחרונה פיתחנו בטון חזק במיוחד ב־100. לשם השוואה, באזרחות מקובל להשתמש בסוגי בטון ב־20 ועד ב־40".

באזרחות התרגלנו להליכים ביורוקרטיים ארוכים ומתישים. בצה"ל המצב טוב יותר?

"תהליך קבלת טופס 4 באזרחות נמשך לעתים עד שנה וחצי, ואילו אצלנו הממוצע עומד על שלושה חודשים. בערוצים המבצעיים ניתנים אישורים גם בתוך 24 שעות. היתרון הבולט הוא בכך שיש לנו פלטפורמות מוכנות לביצוע. אנחנו משלימים עתה פרויקט בשיזפון בהיקף של יותר מ־170 מיליון שקל שיתבצע בתקופת זמן של שנה ורבע. כל זה בבסיס שעדיין מקיים את שגרת האימונים שלו.

"בהיבט של חיסכון בזמן התכנון, פיתחנו מודלים של מבנים מוכנים, כך שכשיושבים עם מפקדי הבסיס הם יכולים להסתכל על הדמיות ממוחשבות של מבנים, ולהגיד 'כזה אני צריך'. אותם מודלים מותאמים לרמת הפרט. לדוגמה, לחייל קרבי יהיה חדר בגודל מסוים, לחייל בטירונות יהיה חדר בגודל אחר, וכך הלאה. קיים גם קשר ישיר בין הדרגה לגודל החדר".

אתם נתקלים גם בעבירות בנייה?

"כן. זה מטופל בחומרה. מפקדים שבנו מבנים ללא אישור שילמו על כך ביוקר. האנשים שלנו מסתובבים במחנות, ואם הם נתקלים בעבירות כאלה אנחנו מטפלים בזה מיד. ההיבטים הם אמנם סטטוטוריים, אבל הסכנה האמיתית היא בצד הבטיחותי. הסדרנו גם את הליך התרומות כדי להימנע ממצב שהיה קיים בעבר, שבו מפקדי בסיסים בונים מועדונים על בסיס כספי תרומות".

עד היום היו מבנים בצבא שלא התאפיינו באדריכלות מורכבת ומוחצנת. פתאום בלב הקריה בתל אביב אנחנו רואים מבנה הייטקי. שינוי בתפיסה?

"מבני המגורים בבסיסים הם בעלי עיצוב סטנדרטי, ובמבני הציבור אנחנו נותנים ביטוי רחב יותר לאדריכלות, למרחב הציבורי ולמורכבות. הכל מותאם גם לאזור ולסביבה. מבנה הקריה מתאים לשפה העירונית של תל אביב".

הצבא מאמץ גם תקנים לבנייה ירוקה?

"חלק מהכללים של הבנייה הירוקה מתקיימים בצבא כבר עשרות שנים. בבסיסים בדרום, לדוגמה, יש קירוי חיצוני וגינון מדברי. כשמגיעות אליי תוכניות, הדבר הראשון שאני בודקת זה שהכיוונים מתאימים. כיום מדברים בעיקר על חיסכון באנרגיה ובנייה בת קיימא. כמו כן יש הנחיות לגבי שעות ההשקיה וסוג הצמחייה שאפשר לשתול. נורות הליבון יצאו מצה"ל כבר לפני 15 שנה. השימוש באנרגיה סולרית מורחב, וכך גם המעבר מסולר לגז. נוסף על כך, מכלי הדחה דו־כמותיים בשירותים הוחלפו בכל הבסיסים. בבנייה אנחנו מקפידים על עמידה בתקני בידוד. אולי זו חלק מהסיבה שהמבנים נראים משעממים. כמו כן, בחלק מהבסיסים בדרום יש מערכת אנרגיה שיודעת לווסת את השימוש בחשמל".

יש לך כוח עצום מול הקבלנים. זה מתבטא בשטח?

"מודל העבודה בצה"ל הוא שאנחנו מגדירים את הצרכים, אבל החוזים נחתמים מול משרד הביטחון. עם זאת, אנחנו מפקחים על הקבלנים, כך שאם אני לא שבעת רצון מעבודה של קבלן מסוים, אני יכולה להמליץ להפסיק לעבוד איתו".

יש לך כוונות להמשיך בתחום הבנייה גם מחוץ לצבא?

"תחום ניהול הפרויקטים מאד קוסם לי. בצבא אני אחראית גם על בנייה של מערך כוח האדם והכשרתו, וזה תהליך מדהים. כל האופציות פתוחות".