שיפוצים, המחירון הרשמי

מי שהתנסה בשיפוץ דירה יודע כי יש שני נושאים שאי אפשר להימנע מהם - אי־עמידה בלוח הזמנים ותשלומים חריגים המייקרים את העבודה ועלולים ליצור בעיות במהלכה. הביטוי "תשלומים חריגים" בשוק הנדל"ן נהפך למושג הכולל את כל מה שלא נכלל בתוכנית העבודה המקורית. הימנעות ממנו היא אפשרית בתיאוריה, אך אין סיכוי שהדבר יקרה במציאות.

נכון להיום, המדינה היא ספק העבודה הגדול בישראל בשוק הנדל"ן, כמו גם בתחומים אחרים. לפני כעשור יזמה המדינה הקמת מערך תשלומים אחיד לנושא השיפוצים והתוספות למבנים קיימים. חלק מן המערך הוא מחירון אחיד שעל פיו נקבעים המחירים ההתחלתיים במכרזי המדינה, וכעת, לאחר כמה שנים שבהן פועל המערך באופן מוצלח, המחירון יהפוך לציבורי.

כתוב בחוזה

חברת רמדור, שיזמה את המהלך, בנתה ומפעילה את המחירון, שזכה עם השנים לשם "המאגר המשולב". המחירון מציג מידע ומחירים לעבודות בנייה, שיפוצים, תפעול ושירותים בתחום. לפני ארבע שנים נבחרה החברה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר לנהל את מאגר הקבלנים של משרד האוצר ואת חוזי המסגרת מול קבלני המדינה.

מנכ"ל החברה, דרור פלומין, חושב שהגיע הזמן שגם השוק הפרטי יתחיל לעבוד לפי המחירון. "המטרה היא ניהול נכון של תהליך העבודה ומניעת קונפליקטים בין בעל הבית לקבלן", הוא מסביר, ומוסיף כי הרעיון הוא לקבוע שהתוספות החריגות יתומחרו על ידי המחירון והדיון עליהן ייעשה בסוף העבודה.

שיפוצים. כמה זה עולה? צילום: עומר הכהן

"ויכוח על מחיר החריגים שנעשה במהלך העבודה גורר צרות ואפילו הפסקת עבודה שמעכבת את הפרויקט. ברגע שחותמים עם הקבלן על שימוש במחירון, אפשר להיות יותר רגועים בנוגע לחריגים". פלומין החליט לפתוח את אתר החברה לשימוש הציבור בתשלום של 150 שקל לחודש למשך שנה, ולהפיק את חוברת המחירון פעמיים בשנה.

השיפוצניקים כועסים

מי שאינם מרוצים מהמחירון החדש הם הקבלנים עצמם. התאחדות קבלני השיפוצים ניסתה לפני כמה חודשים להפיק מחירון משלה שיהיה מקובל על כל הקבלנים, אולם הניסיון נכשל לאחר התערבות הממונה על ההגבלים העסקיים.

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, אומר כי הציבור צמא למחירון שיהיה מדויק, נכון ופשוט. "יש קבלנים שנותנים מחירים לא הגיוניים ושוברים את השוק, ויש מחירונים שפוגעים במציאות וקובעים מחיר לעבודה שאי אפשר להרוויח ממנו. אם המחירון יהיה על פי מחירי שוק הוגנים אנחנו נסיר בפניו את הכובע ונברך, ואם לא - אז לא", אומר סיב.

הוא מבקש להדגיש כי יש הבדלים בין סוגי המכרזים והמיקום שלהם: "עבודה בתל אביב היא לא כמו עבודה בבאר שבע או בחיפה. פועל בבאר שבע מרוויח עד 200 שקל ליום, ובתל אביב התשלום מתחיל ב־250 שקל. חייבים להביא את זה בחשבון".

גם פלומין מודע להתנגדות אפשרית מצד הקבלנים: "אני יודע שהקבלנים לא ירצו לקבל את המחירון. קבלן לא יהיה מחויב לקבל את הפסקה בחוזה המדברת על המחירון וזו זכותו. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנשים יידעו שהם חייבים לעבוד על פי המחירון וככה לא יעבדו עליהם. ברגע שהנורמה תהיה לעבוד על פי המחירון שמקובל על הממשלה, אנשים יידעו שזה הדבר הטוב ביותר".