סיעוד ישיר: המהלך הניסיוני של הביטוח הלאומי
תוכנית חדשה של הביטוח הלאומי תאפשר לקשישים סיעודיים לבחור איך להעסיק את המטפל הצמוד - דרך חברת סיעוד או באופן עצמאי. אם יבחרו באפשרות השנייה - יחסכו את ה"קופון" שגוזרת החברה המתווכת, אך ייאלצו להתמודד עם האחריות והסיבוכים של העסקת עובד. מדריך לקשיש המתלבט ולמשפחתו
בתקופה האחרונה פרסם הביטוח הלאומי מודעות בעיתונות ושלח מכתבים לקשישים באזורי הניסוי, עם הסברים על האפשרות החדשה, אך הבחירה לא קלה, שכן
קשישים רבים מעדיפים כמה שפחות שינויים באורח החיים שלהם צילום: עמית שאבי .
הניסוי מיועד לזכאים לגמלת סיעוד בשיעור של בין 75% ל־168% המעסיקים מטפל צמוד (ישראלי או זר) לפחות 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. הניסוי ייערך עד 31 בדצמבר בשבעה אזורים ברחבי הארץ - רמת גן, בני ברק, ירושלים, אשדוד, אשקלון, טבריה ונהריה. עד סוף השנה יצטרך שר הרווחה יצחק הרצוג להחליט אם להרחיב את התוכנית לכל הארץ או לבטלה.
הסדר הגמלה בעין הוא למעשה הסכם בין הביטוח הלאומי לחברות הסיעוד, ועל פיו הגמלה שלה זכאי הקשיש עוברת לחברת הסיעוד והיא מספקת לקשיש שירותי טיפול בבית על ידי מטפלים, רובם עובדים זרים (במקרים מעטים מדובר בעובד ישראלי). החברה מקבלת 100% מהגמלה שמקצה הביטוח הלאומי לקשיש, וממנה היא גוזרת רווח ומפרישה את השכר לעובד, עלויות מעסיק, מסים, זכויות סוציאליות ועלויות אחרות.
מבחינה משפטית, בין אם הקשיש בחר באפשרות של גמלה בכסף ובין אם נשאר במתכונת של גמלה בעין, הוא אחראי להעסקה החוקית של העובד הזר, כולל השכר שמגיע לו על פי החוק, רישומו בלשכה ייעודית לעובדים זרים שיש לה רישיון ממשרד הפנים, הפרשת הזכויות הסוציאליות המתאימות וכדומה. ההבדל הוא שבמצב של גמלה בעין חלק מהאחריות נופלת גם על חברת הסיעוד.
בשני המקרים - גמלה בעין וגמלה בכסף, על הקשיש להשלים מכיסו את הפער שבין השכר שעליו סיכם עם העובד הזר לבין מה שהוא מקבל מחברת הסיעוד. כך, אם לדוגמה הקשיש זכאי לגמלה עבור 18 שעות בשבוע והחברה הסיעודית מממנת 24 שקל לשעת עבודה, גובה השכר שיקבל העובד הזר מחברת הסיעוד שווה ל־1,728 שקל בחודש. אם בהסכם השכר הפרטי נקבע שהעובד הזר משתכר כ־4,000 שקל לחודש, על הקשיש לממן את ההפרש מכיסו.
במקרה של העסקת עובד ישראלי יקבל הקשיש (גם במקרה של גמלה בעין וגם במקרה של גמלה בכסף) גמלה שוות ערך של עד 22 שעות עבודה. על השעות הנוספות הוא ישלם מכיסו ויהיה אחראי על ההפרשות הסוציאליות הנדרשות.
גמלה בעין: חברת הסיעוד מתווכת
"היתרון הגדול של הסדר הגמלה בעין הנוכחי הוא שהקשיש ומשפחתו לא צריכים להתעסק לבד עם הסידורים השונים הנדרשים מהם כמעסיק", אומר יו"ר עמותת חברות הסיעוד, משה בוקובזא. לדבריו, חברת שירותי הסיעוד עוזרת לסדר את האשרות השונות הדרושות לעובד הזר, ולוקחת חלק באחריות על הפרשת הכספים לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות אחרות, החלפת העובד באחר בזמן חופשה, ביטוח בריאות ועוד.
במקרה של קשיש שמקבל, לדוגמה, גמלה ל־18 שעות עזרה בשבוע, העובד הזר נרשם בחברת הסיעוד ומתקבל על ידיה כעובד רק בהיקף השעות שלהן זכאי הקשיש. חברת הסיעוד משלמת לעובד את שכרו וחייבת להפריש גם תשלום לזכויות סוציאליות עבורו. בשעות שחורגות מה־18 שהוקצבו, הקשיש נחשב למעסיק של העובד. לכן הקשיש הוא מעסיקו של העובד גם אם הוא ממשיך עם האפשרות של גמלה בעין.
לדברי בוקובזה, יתרון נוסף של הגמלה בעין הוא שהעברה של גמלת הסיעוד אל החברות ולא אל הקשיש עצמו מבטיחה שהכסף לא ינוצל לרעה על ידי מי מבני המשפחה, וכי הקשיש יקבל את הטיפול שהוא צריך מחד, והמטפל יקבל את השכר המגיע לו מאידך.
החיסרון הוא שתמורת השירות הזה הקשיש משלם בכך שלא כל גמלת הסיעוד מגיעה אליו - שכן חברת הסיעוד משאירה לעצמה נתח של כ־20% לטובת ההוצאות והרווחים שלה עצמה.
לדברי עו"ס עטרה מלבסקי, מרכזת גמלאות בכירה בביטוח הלאומי, אחד היתרונות של הניסוי הוא שהוא יוצר תחרות בין חברות שירותי הסיעוד, ולכן גם השכר שהן מוכנות לשלם עבור שעת עבודה גדל. מלבסקי אומרת כי במקרים מסוימים הסכימו חברות הסיעוד להעלות את ההשתתפות שלהן בשכר המטפל ל־28 שקל לשעה, כך שהקשיש יצטרך להשלים פחות מכיסו. מסיבה זו, היא אומרת, גם אם הקשיש בוחר להמשיך את הגמלה בעין, הוא או בני משפחתו יכולים לברר בין החברות הפועלות באזור מגוריו ולראות מי מהן מציעה את סכום ההשתתפות הגבוה ביותר.
גמלה בכסף: העסקה עצמאית של המטפל
מי שיבחר באופציה של גמלה בכסף יקבל לחשבון הבנק שלו בכל 28 בחודש את סכום הגמלה המגיע לו, ובעזרתו יוכל לממן את השכר של העובד הסיעודי, כולל כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לו ולהשלים את השכר מכיסו, כמו במקרה של הגמלה בעין. בשביל קשיש סיעודי, וגם בשביל בני משפחתו הבריאים שאינם מתמצאים בנבכי דיני העבודה, העסקה של עובד יכולה להיות כאב ראש לא קטן.
אם במקרה של גמלה בעין, בעיות של העובד הזר (כמו הצורך בעובד מחליף בזמן שהעובד הקבוע בחופשת מולדת) היו מופנות אל חברת הסיעוד, במקרה של גמלה בכסף - יש לפנות אל הלשכה הפרטית מטעם משרד הפנים. ללשכה זו חייב להיות היתר לתיווך בהעסקת עובדים זרים. כך גם במקרה שהקשיש מגיע למסקנה כי העובד הזר לא מתאים לו יותר, או שהעובד סיים את תקופת השהות המותרת לו בארץ ויש להחליפו. העלות של התנהלות מול הלשכה לקשיש עומדת בממוצע על כ־70 שקל בחודש וכל מעסיק של עובד זר חייב בעלות זו.
קשיש שמעוניין לעבור לגמלה בכסף צריך לפנות אל סניף הביטוח הלאומי במקום מגוריו ולהגיש את הבקשה. לאחרונה נשלחו לזכאי גמלת הסיעוד באזורי הניסוי מכתבים עם הסברים על הניסוי וטופס שאותו צריך להחזיר לביטוח הלאומי. במסגרת הטיפול בבקשה מתקיימת גם הערכה לגבי מסוגלות הקשיש או בני משפחתו לקבל את הגמלה בכסף ולהתמודד עם המשמעויות של להיות מעסיק.
במקרים מסוימים, אומרת מלבסקי, הביטוח הלאומי לא יאשר בקשות לגמלה בכסף, בין השאר במקרים שבהם קיים חשש כי הקשיש הסיעודי אינו מסוגל לנהל בעצמו את יחסי העבודה מול העובד הזר או שבני המשפחה ישתמשו בחלק מהגמלה לצורכיהם הפרטיים.
לדבריה, הביטוח הלאומי עורך בדיקות תקופתיות בבית הקשיש כדי לוודא כי הוא מקבל את הטיפול המגיע לו.
מלבסקי מציינת כי אי אפשר לקבל חלק מהגמלה בכסף וחלק ממנה בעין, אך קשיש שבחר בגמלה בכסף יכול לחזור לקבל את גמלתו בעין ולהפך.
