הבנקים גוזרים קופון: ריביות על מסגרות האשראי
בזמן שכולם עוסקים בגובה העמלות, הבנקים חוגגים על ריבית מסגרת האשראי, האוברדראפט. אז איך מתמקחים עם הבנק ומצמצמים את העלויות?
רפורמת העמלות שבה והציפה את הצורך בתחרות בנקאית על ניהול העו"ש. אבל בעוד הצרכנים מנסים ללמוד את מחירון העמלות החדש, הבנקים ממשיכים לגזור את הקופון הגדול באמת: הריביות על מסגרות האשראי בעו"ש.
לאחרונה היה זה בנק לאומי שהעלה את הריבית ללקוחות העסקיים ב־0.89% אך הוריד את הריבית ללקוחות הפרטיים ב־0.7%. גם בשאר הבנקים ניצלו את העלאות הריבית בבנק ישראל כדי לגבות ריבית עודפת מהלקוחות: מזרחי טפחות העלה פעמיים את הריבית שהוא גובה מהלקוחות העסקיים (פעם ב־0.5% ללקוחות העסקיים, ולפני כשלושה חודשים לכל הלקוחות בשיעור של 0.5%–0.75%). בנק אגוד העלה את הריבית ללקוחות העסקיים ב־0.5%; דיסקונט העלה את הריבית ב־1.35% ללקוחות העסקיים וב־1.55% ללקוחות הפרטיים; בנק הפועלים העלה את הריבית ב־1.5% ללקוחות העסקיים בלבד.
למה הצרכנים שותקים, ומה אפשר לעשות כדי להקטין את העלויות? "כלכליסט" בדק, השווה וממליץ.
הכל כדי לטשטש
למה קשה להשוות בין ריביות על מסגרות אשראי? סיבה אחת היא שאין הבדל גדול בין ריביות החובה, במיוחד בשלושת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים ודיסקונט), שמנהלים כ־75% מהאשראי לציבור בעו"ש, שהיקפו הוא כ־446 מיליארד שקל. לכן גם לקוח שיעבור לבנק המתחרה לא תמיד ייצא נשכר בסעיף עלויות האשראי.
תביעה ייצוגית שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ונועם שכנר עוסקת בתיאום מחירים בין הבנקים, שהביא לאחידות במחירי האשראי. בתביעה נטען שהבנקים גבו 3.5% תוספות לריבית בגין חריגה מהמסגרת, בסכומים שהגיעו ל־1.8 מיליארד שקל מדי שנה.
עוד נטען כי הפריים היא למעשה שיטה של הבנקים להרוויח 1.5% מעל ריבית בנק ישראל. מגישי התביעה מבקשים להפחית רטרואקטיבית את הריביות בעשור האחרון, על ידי הפחתת ריבית הפריים לכלל לקוחות הבנקים ועל ידי הפחתת סך הריבית הנגבית בעו"ש ל־2% מעל ריבית בנק ישראל.
משוכים כספים, וזה עולה לנו צילום: גדי קבלו
סיבה אחרת לקושי היא עמימות. כאשר הבנקים מציינים בפני הלקוח מהו גובה הריבית הם מציגים בפניו את גובה המסגרת (שעומד לרוב על שלוש או ארבע משכורות) ואת גובה הריבית (לרוב פריים פלוס אחוז מסוים). בחלק מהבנקים החליטו לחלק את גובה הריבית לפי אחוזים (למשל, לגבות ריבית מסוימת על 80% מהמסגרת וריבית אחרת על 20% הנותרים), דבר שמסרבל עוד יותר את חישוב העלויות.
איך בכל זאת משווים
הריבית החודשית שהבנק גובה מכם על האוברדראפט מופיעה בדו"ח הרבעוני. כדי לדעת אם הבנק גבה מכם את הסכום הנכון וכדי לבחון אלטרנטיבות בשוק, חשוב לבדוק שהחשבון מוגדר כראוי ושהריבית הנגבית היא זו שעליה סוכם עם הבנק. הריבית על מסגרת האשראי בעצם משתנה מדי חודש, בהתאם לפעילות הצרכן. הנוסחה לחישוב ריבית החובה היא זו:
גובה יתרת החובה X מס' ימים שהחשבון היה ביתרת חובה X גובה הריבית על החובה
365 ימים בשנה
"הבנקים מחייבים את הלקוח בריבית פעם ברבעון, אבל לא מעניקים כלים לחישוב העלות וגם לא מסבירים ממה מורכב החישוב", אומר דורי איזנבנד, מנכ"ל משותף באסטורנו, המפתחת כלים אינטרנטיים לביקורת חיובי ריבית. הלקוח מטעין את דפי חשבון הבנק שלו בקובץ אקסל ישירות לאתר החברה (astorno.com), ויכול לבצע חישובי ריבית שונים על תנועות הבנק בחשבון ולהשוות בין כמה בנקים.
המרדף אחרי המסגרת
המסגרת האופטימלית
כדי להגדיר את המסגרת האופטימלית בדקו מהו ממוצע יתרת החובה בשנה האחרונה. הקפידו לא לשקלל חודשים שבהם היו הוצאות חריגות.
עכשיו בדקו אם מסגרת האשראי תואמת את ממוצע החוב החודשי שלכם. אם היא קטנה יותר תוכלו להגדיל את מסגרת האשראי, גם אם יהיה מדובר בתשלום של ריבית קצת יותר גבוהה (וכאן ייקבע גובה הריבית לפי יכולת המיקוח שלכם), או לקחת הלוואה שתשלים את גובה המסגרת החודשית הרצויה. לרוב ההלוואות יהיו בריבית נמוכה יותר מהריבית על מסגרת האשראי. אם המסגרת גדולה מזו שבה אתם משתמשים, תוכלו לבקש להקטין את מסגרת האשראי ואת עלותה.
איזנבנד מציע דרך נוספת: לנצל את המסגרת באופן אופטימלי על ידי ניהול של שני חשבונות בנק במקביל, וניצול מסגרת קטנה יותר בכל חשבון על ריבית נמוכה יותר. אבל שיטה זו מתאימה רק למי שמשכורתו גבוהה דייה לחלוקה בין שני חשבונות.
אין סיבה לחוש אשמה
הצרכן הישראלי לא אוהב להרגיש פראייר, אבל כשהוא אשם הוא הראשון להלקות את עצמו. לכן הוא לא מתווכח על גובה ריבית האשראי: עמוק בפנים הוא מרגיש אשם על עצם החוב. מאותה סיבה לקוחות רבים כלל לא יודעים מה גובה ריבית האשראי שלהם. זו טעות: הבנקים דווקא מעדיפים צרכנים שמשתמשים במסגרת אשראי והם שכירים בעלי הכנסה קבועה. כוח המיקוח נמצא דווקא בידי הלקוחות הללו.
"משקי הבית לא משקיעים חשיבה צרכנית בבנקאות", אומר אמנון שוורץ, מנכ"ל שגיא חישובי ריבית. "רק צרכנים עסקיים מתמקחים עם הבנק. חרם צרכני על הבנק הבינלאומי, למשל, שגובה ריביות מטורפות על המסגרת, היה מניע את הבנקים להוריד מחירים.
"צריך לזכור שהבנקים יפרסמו את הריבית המקסימלית. לקוחות שמתמקחים עם הבנק ומבקשים הצעות מבנקים מתחרים יכולים להוריד את הריבית לפריים פלוס 2% או אפילו 1.5%. לקוחות שנמצאים בזכות יכולים להתווכח עם הבנק ולקבל על הזכות בעו"ש בין רבע לחצי מגובה הפריים, כלומר נכון להיום 1.38%–2.75%".
