תרחיש 4: מה יקרה כשסין תיפטר מהאג"ח האמריקאיות?

לארי קוטליקוף, פרופסור לכלכלה בן 60 מאוניברסיטת בוסטון, הוא אחד האנשים המודאגים ביותר באמריקה. במרץ האחרון הוא התראיין לתוכנית "InsideTrack" של בלומברג, שם הוא בעל טור קבוע, על האסון בפוקושימה - נושא שאין לעיסוקו היומיומי נגיעה אליו, אבל הוא משיק לו באופן מורבידי. קוטליקוף הוצג שם על תקן מומחה לאסונות באופן כללי, ולא תחת הכובע החביב עליו: מומחה לאסונות כלכליים.

קוטליקוף הסביר לדירדרה בולטון, המראיינת, שעל מומחים שכמותו וכמו מהנדסים של כורים גרעיניים מוטלת החובה להתרכז בתסריטי יום הדין. "מומחים רוצים להישאר מומחים", קימט קוטליקוף את מצחו כשנשאל מדוע מומחים מסתייגים מתרחישי קיצון. "הם פוחדים שהם יאבדו את האמינות שלהם אם הם יסתובבו ויזהירו מפני הכשלים והסכנות הטמונים בנושאים שבהם הם מתמחים. הם מפחדים שהם יאבדו את קור הרוח שלהם, שהם ייתפסו כנביאי זעם. בחלק מהמקרים הם גם מפחדים לתאר את התרחיש הגרוע ביותר כי זה שקורה בסוף במציאות עולה על כל מה שהם מסוגלים לצייר בדמיון".

ב-2009 מגזין סיני הכתיר את אובמה ל"איש השנה" צילום: איי פי אי

המסחר באג"ח כיום הוא פוליטי

"זה יתרחש בקרוב", מזהיר קוטליקוף בשיחת טלפון שמתחילה באירלנד ומסתיימת באיסלנד. בבוקרו של היום אנחנו מתחילים לשוחח על ההשלכות של משבר באג"ח האמריקאיות בעודו עוזב את אירלנד, ומסיימים את השיחה בערב, לאחר שהוא נחת באיסלנד. זה מעט סמלי שהוא מבקר כעת בשתי אומות טרודות כלכלית, שעדיין מבקשות את הדרך החוצה מהמשבר הפיננסי שפקד את שתיהן.

"מה שהתרחש באירלנד ובאיסלנד מאז 2008 הוא בעיקר אשמתם של הבנקים המקומיים", מסביר קוטליקוף, "אבל המשבר הגלובלי הבא, שייתכן שיתפוס אותן בעיצומה של התאוששות כלכלית, כבר יגרום לכלכלות שלהן לרדת על הברכיים, והפעם זה לא יהיה באשמתן".

התסריט של קוטליקוף הוא פשוט והוא לא לוקח עליו בלעדיות, אך הוא ככל הנראה הקול הבולט ביותר מבין אלו המזהירים מפני חדלות הפירעון של ארצות הברית. "זה יקרה בדיוק כמו ביוון", טוען קוטליקוף, "בהבדל אחד גדול - המצב בארצות הברית הוא הרבה יותר גרוע. אני מאמין שבקרוב מאוד, וזה יכול להיות גם עניין של שבועות או חודשים, נראה משבר חריף שיחל בניסיון של סין להיפטר מאג"ח אמריקאיות, או פשוט עצירה מוחלטת של קניית איגרות חוב חדשות. ומכאן והלאה, לדעתי, זה יוביל למשבר הכלכלי החריף ביותר בהיסטוריה".

קוטליקוף סבור שאין מנוס מהתנערות של הענק הסיני מאיגרות החוב שהממשל האמריקאי מנפיק כדי לממן הדפסת כסף: "לדעתי, האג"ח הממשלתיות האמריקאיות לא שוות כלום כבר היום. לא הייתי נוגע בהן עם מקל באורך שלושה מטרים. המסחר בהן כיום הוא יותר פוליטי מאי פעם, אבל כלכלי הוא כבר לא.

"כמו שאני רואה את זה, לממשל האמריקאי אין יכולת אמיתית לעמוד בהחזרי האג"ח", הוא ממשיך. "בכל יום שעובר עוד ועוד אנשים מודעים לכך, ויש כבר סימנים ראשונים לכך שגופים ומשקיעים מסוימים מנסים להיפטר מהאחזקות שלהן באג"ח אמריקאיות. עכשיו, תאר לך שיבוא יום שבו הסינים יחליטו שזה לחלוטין לא כלכלי להחזיק באג"ח האלו - והוא יבוא. זה יהיה יום הדין לכלכלה האמריקאית ולכלכלה הגלובלית. ההשלכות של זה יהיו הרסניות".

מלחמה או סדר עולמי חדש

על פי קוטליקוף, זה יתחיל בקטן. "פה ושם סוחרים ומשקיעים יתחילו להיפטר מהאג"ח האמריקאיות, עוד ועוד קולות יעניקו להן דירוג נמוך, ויום אחד ייפרץ הסכר. כשזה יבוא זה יבוא כמו צונאמי, ישטוף את כולנו. הריבית תזנק, אבל אנשים ימשיכו לרוץ לבנק כדי למשוך את הכסף שלהם ולהשקיע בנכסים מוחשיים יותר, כמו זהב.

"זה ייצור שלושה תסריטים אפשריים: הראשון הוא של היפר־אינפלציה, השני של התמוטטות כוללת של המערכת הבנקאית כתוצאה ממשיכת כספים המונית, והשלישי הוא שילוב של השניים. מה שבטוח, זה ימוטט את וול סטריט, ימחק אותה כליל. וברגע שוול סטריט נופלת אנחנו כבר יודעים שכל העולם נופל, אלא שהפעם זאת תהיה אם כל הנפילות".

ביל גרוס. שורט על אג"ח אמריקאי צילום: בלומברג

כאמור, קוטליקוף חושב שהתהליך המפחיד שהוא מתאר הוא בלתי נמנע. "צריך להבין שהתהליך הבסיסי של חדלות פירעון אמריקאית כבר נמצא בעיצומו, ומהבחינה הזאת הוא מאוד דומה למשבר הסאב־פריים האחרון", הוא מסביר. "אלא שהפעם לא יהיה מי שיציל את הבנקים מנפילה. הדפסת כסף נוסף תהיה חסרת משמעות, הממשל לא יכול להציל שוב את המערכת הפיננסית. אולי המערכת הפיננסית היא זו שתצטרך להציל את הממשל, אבל סביר להניח שסיטואציה כזו לא תהיה אפשרית. מה שיתרחש הוא קטסטרופה עבור הכלכלה האמריקאית. הכלכלה הגדולה בעולם תקרוס, ובנפילתה תיקח איתה את העולם כולו. אם אתה חושב שהמשבר הכלכלי האחרון היה קשה תחשוב שוב. 2008 תיראה כמו אדוות קצף נעימה לעומת גל אימתני של 20 מטר".

זה יכול להביא למלחמה?

"אני לא פוסל את זה. היסטורית כבר ראינו איך משבר כלכלי והיפר־אינפלציה מביאים לזוועה הגדולה ביותר שהאנושות ראתה. בכל משבר כלכלי קולות השנאה והקיצוניות גוברים. אני לא בטוח שארצות הברית, עם קופה ריקה, מסוגלת לצאת למלחמה כוללת, אפילו מול איום סיני קיצוני.

"אני חושב שלארצות הברית יהיו יחסים מתוחים עם הרבה מדינות, בהן גם סין, שהיחסים איתה גם ככה מתוחים תמיד. במפגשים עם הסינים האמריקאים מדברים על זכויות אדם, בזמן שהסינים מדברים על החוב האמריקאי והגירעון. הממשל האמריקאי כבר לוחץ על הסינים הרבה זמן מבחינה מוניטרית, והם ממש לא אוהבים את זה.

"ישנם קולות בסין שמאשימים את הלחץ והמדיניות המוניטרית האמריקאיים באחריות ליצירתה של בועת נדל"ן עצומת ממדים בסין. זאת בפני עצמה עילה עבור הממשל הסיני להפסיק לרכוש אג"ח אמריקאיות - אם תתפוצץ בועת הנדל"ן המקומית הסינים יידרשו להשקיע הרבה כסף בכלכלה. מה שבטוח זה שסיטואציה כזו ללא ספק תעכיר את היחסים בין שתי המדינות, ותיצור סדר עולמי חדש".

ניסיונות האישוש השאירו את הכלכלה אנמית

הראיון עם קוטליקוף מתרחש כשברקע הולכים וגוברים הקולות מבית ומחוץ על החולשה המדאיגה של הכלכלה האמריקאית והחששות הגוברים מפני חדלות פירעון של ארצות הברית. רק בשבוע שעבר נשמעה התבטאות מצד גואן טאו, בכיר במוסד לרגולציית המטבע בסין, שאמר כי סין צריכה להישמר מפני סיכונים שבאחזקה "מופרזת" בנכסים אמריקאיים, מכיוון שוושינגטון עשויה לנקוט מדיניות של החלשת הדולר.

"אנחנו חייבים לשים לב לסיכונים כלכליים ופוליטיים באחזקת הנכסים הקשורים לדולר האמריקאי", אמר גואן בהערות שפורסמו באתר פורום הפיננסים ה־40 של סין. "ארצות הברית אימצה מדיניות פיסקאלית ומוניטרית מרחיבה כדי לעודד צמיחה כלכלית, והיא עשויה להתקשות לעמוד בפיתוי של החלשת הדולר בחוץ והעלאת האינפלציה בתוך המדינה", אמר.

בכירים בסין האשימו בעבר את המדיניות המוניטרית המרחיבה של ארצות הברית בכך שהיא מניעה אינפלציה גלובלית ויוצרת בועת נכסים, אך הם נמנעים לרוב מלהתבטא בנוגע לאחזקות העצומות של סין בנכסים אמריקאיים מחשש להפלת שוק המטבעות. סין מעולם לא פרסמה את היקף אחזקותיה באג"ח אמריקאיות, אך ההערכות הן כי 70% מעתודות המט"ח שלה, שהגיעו לשיא של 3.05 טריליון דולר בסוף מרץ, מושקעות בנכסים דולריים.

לזה צריך לחבר את המספרים המדאיגים של החוב הלאומי האמריקאי, ואיתם קשה להתווכח. "החוב האמריקאי עומד כרגע על 14 טריליון דולר, זה מספר כמעט בלתי נתפס", אומר קוטליקוף. "זה שווה ערך ל־128 אלף דולר חוב לכל אזרח אמריקאי. אבל זה רק קצה קצהו של הבור העצום בגירעון התקציבי שממתין לארצות הברית: אם מוסיפים לזה את ההתחייבות לממן את הרפורמה של אובמה במערכת הבריאות זה 113 טריליון דולר נוספים, שלא ברור בכלל איך הממשל מתכוון לגייס אותם. למעשה אין לו מאיפה להביא אותם, למעט הגדלת נטל המסים על האזרח האמריקאי - וגם זה פשוט לא יספיק. ההערכה הנוכחית של החוב הכולל של ארצות הברית עומדת על יותר מ־200 טריליון דולר, מיליון דולר של חוב לאדם.

"נוסף על כך, צריך להביט למדיניות הכלכלית הנוכחית בעיניים", הוא ממשיך. "מוכרחים להודות שהניסיונות לאושש את הכלכלה לאחר המשבר על ידי יצירת כסף באופן בלתי מבוקר השאירה אותה במצב אנמי ב־2010, בשעה שהחוב הממשלתי המשיך להתנפח. החוב האמריקאי שווה כיום לתמ"ג האמריקאי כולו, 43 סנט מכל דולר שמוציא כיום הממשל הפדרלי הולכים להחזר של החוב. אי אפשר לנהל ככה מדינה לאורך זמן.

"כדי לחזור לתקציב מאוזן אנחנו אמורים לכאורה להעלות את נטל המסים ב־43%, וזה משהו שפשוט לא יקרה. אנחנו כבר רואים את אחוזי האבטלה ההולכים וגדלים, את המספר הגדל של מדינות שבהן האבטלה חוצה את ה־10%, את פשיטת הרגל של חלקן, כמו קליפורניה.

"הסימנים כבר שם. ארצות הברית כבר פשטה את הרגל, זה קרה. השאלה היא מתי העולם והמעצמה הכלכלית מספר אחת שלו יודו גם הם בעובדות. כשזה יקרה, אין לי ספק שסין, למרות כל הפוליטיקה שבעולם, תתחיל להיפטר מהאג"ח האמריקאיות, ואיתה יפן והאיחוד האירופי. אז יחל אותו גל של אירועים כלכליים שאף אחד כבר לא יוכל לעצור".

את הדברים האלה כבר אמר קוטליקוף בכמה הזדמנויות, בין השאר במאמר שחיבר עבור קרן המטבע ובמאמר חריף שפרסם בטור שלו בבלומברג, תחת הכותרת "בואו נהיה מציאותיים לרגע, ארצות הברית כבר פשטה את הרגל". הוא האשים ועדיין מאשים את הממשל האמריקאי, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, בהסתרה של המצב מהאזרח האמריקאי וזריית מלח בעיניו. "כאומה, אנחנו צריכים כיום 14% מהתל"ג שלנו כדי להחזיר חובות. לא אני אומר את זה, אלא קרן המטבע. הנתון הזה הוא פשוט מרשם בדוק לפשיטת רגל, אנחנו לא מסוגלים לעמוד בכך לאורך זמן. לדעתי, אנחנו כבר לא מסוגלים לעמוד בכך כבר היום".

ביל גרוס עושה את המובן מאליו

גם מלך האג"ח ביל גרוס, מנהל קרן ההשקעות פימקו המנהלת הון עצום של 1.3 טריליון דולר, מחזיק בדעה דומה לזו של קוטליקוף. בתקופה האחרונה התפשטו בשווקים שמועות כי בניגוד למגמה הנוכחית בשוק, גרוס ביצע שורט על האג"ח של ממשלת ארצות הברית, מתוך אמונה כי הגירעון העצום והחוב התופח ישנו את כיוון השוק ויצניחו את מחירי האג"ח. קוטליקוף טוען שגרוס עושה את המובן מאליו. "שוק האג"ח האמריקאי לא צריך בהכרח סכסוך עם סין כדי לחוות את המשבר הבא. מספיק שעוד כמה שחקנים מרכזיים ינקטו עמדה דומה לזו של גרוס כדי שמשקיעים נוספים יצטרפו אליהם, וייווצר מפל של אירועים שיביא את היפנים, האירופים והסינים לצאת מההשקעה האמריקאית. צריך לעקוב בזהירות אחר תשואת האג"ח בחודשים הקרובים, וברגע שהיא עולה זה סימן שהקטסטרופה ממשמשת ובאה".

אבל תשואות האג"ח האמריקאיות כיום נראות סבירות לחלוטין, איך אתה מסביר את זה?

"ב־2006 מחירי הנדל"ן לא נראו כפי שהם נראים כיום, ובדיעבד אנחנו יודעים שהם לא ייצגו את תנאי השוק האמיתיים. זה משהו שהיום כולנו מבינים, אבל היינו זקוקים למשבר כלכלי כדי שיבהיר לנו את התמונה האמיתית. דבר דומה קורה עם האג"ח האמריקאיות ועם החוב הלאומי. השוק מצוין בהסתרת דברים, ומה שמתרחש כאן הוא הסתרה שיטתית של מה שבאמת מתרחש".

על פניו, המשבר שקוטליקוף מתאר דומה באופן מטריד לזה של 2008: גם אז נטל על עצמו האזרח האמריקאי חובות שלא יכול היה להחזיר, בעידודם של הבנקים שהימרו נגדו. הפעם זה הממשל האמריקאי עצמו שעל פי הפרופסור מבוסטון נטל על עצמו חובות שאין באפשרותו להחזיר. אבל בשעה שהממשל חילץ את הבנקים, נראה שאין מי שיחלץ את הממשל.

"אף אחד לא מסוגל לבוא לעזרת ארצות הברית", פוסק קוטליקוף, "גם אם העולם לא יכול להרשות לכלכלה האמריקאית להתרסק כי היא גדולה מדי, כמו שהממשל לא יכול היה להרשות לבנקים הגדולים להתרסק, לעולם אין יכולת לסתום את החוב האמריקאי. לא לבנק העולמי, לא לקרן המטבע, לא ליפן, לא לסין ולא לאיחוד האירופי. אני גם חושב שאף אחת מכלכלות העולם לא חשה אחריות כלפי הכלכלה האמריקאית, להפך, לחלק מהן יש אינטרס לראות אותה נופלת.

"אני מאמין שזהו משבר בלתי נמנע, שיתרחש בקרוב מאוד. במקרה הטוב הוא יכניס את הכלכלה האמריקאית למיתון עמוק שעשוי להימשך עשרות שנים, עם אחוזי אבטלה גבוהים ביותר. במקרה הרע הוא יכניס את העולם למיתון עמוק שימשך שנים וימוטט אינספור עסקים ומוסדות פיננסיים עצומים. זה יהיה כאילו המשבר של 2008 חוזר על עצמו, אלא שהפעם אין מי שיציל את המציל. במקרה כזה או שנטבע או שאיכשהו נלמד לשחות".