• תפריט
פרסום ושיווק

חברות תחליפי החלב נדרשות לדווח נתוני מכירות

המפקח על המחירים במשרד הכלכלה העביר לחברות תחליפי החלב דרישה לקבל נתוני מכירות ופעילות, כך נודע ל"כלכליסט". בין השאר נדרשות החברות להעביר ניתוח של ענף תחליפי החלב בעולם

אורנה יפת 08:5307.12.17

ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה החלה בהליך לבדיקת הרווחיות של חברות התמ"ל. ל"כלכליסט" נודע כי המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשיה, דוד שטיינמיץ, שיגר לחברות תחליפי החלב דרישה לקבלת נתוני מכירות ופעילות על בסיס דיווח וולונטרי. זאת בהתאם להחלטה של הוועדה מיולי 2017 ולאחר שימוע שנערך לחברות במסגרתו החליטה ועדת המחירים שלא להטיל חובת דיווח על חברות תחליפי החלב והן מצידן הביעו נכונות לספק לוועדה נתונים באופן וולונטרי.

 

 

כעת דורשת ועדת המחירים נתונים, שסביר להניח שאת חלקם יתקשו החברות הישראליות לספק לה. הדרישה העיקרית, שעל פניו נראית בעייתית, היא דרישתה של ועדת המחירים לקבל דוחות כספיים מבוקרים של חברות האם. מדובר בחברות הבינלאומיות פריגו יצרנית שופרסל בייבי, נוטרישה יצרנית נוטרילון, אבוט יצרנית סימילאק ואסם-נסטלה המחזיקה בבעלות על היצרנית המקומית מטרנה. על חברות האם לא חלה חובה לספק לרגולטור בישראל נתונים כספיים על מכירות ורווחים.

 

כמו כן נדרשות החברות הישראליות להעביר ניתוח של ענף תחליפי חלב זהות בעולם ורווחיות של הפעילות המפוקחת וחישוב תשואה משוערת של חברות אלו.

 

הנתונים שיעבירו החברות יבדקו על ידי משרד רואה חשבון מטעם הרגולטור. נתונים נוספים שדורשת הועדה הם דוחות כספיים לפעילות התמ"ל של היבואניות בישראל, דוח לניתוח רווחיות - כאשר דרישת הועדה היא שחברות שמייבאות תמ"ל לישראל, בהן שופרסל, חברת טבע, ופרומדיקו, יספקו לה נתונים על המלאי שרכשו מהיצרניות בחו"ל. מאחר וועדת המחירים לא יכולה לבדוק רווחיות של החברה היצרנית בחו"ל היא דורשת לבצע רווחיות של היבואניות בישראל, מה הכמות שרכשו ובאיזה רווחיות מרגע הקניה של המוצר בחו"ל ועד למכירה שלו בישראל.

 

ארכיון ארכיון צילום: צביקה טישלר

 

כמו כן נדרשות החברות להעביר דוח מכירות לכל אחד מתחליפי החלב שהן מוכרות שכולל: מק"ט, שם המוצר, לאיזה סדרה הוא שייך, לאיזה טווח גילאים של התינוק, האם זה מוצר חלבי או צמחי, איזה סוג כשרות יש לו, מה משקל האריזה, מה השם המסחרי של הלקוח לו נמכר המוצר, תאריך המכירה לפי רבעונים ושנים, מכירות כמותיות, מכירות כספיות בשקלים ללא מע"מ וללא הנחות, נתונים אודות הנחות קבועות, הנחות מסחריות, מבצעים והנחות אחרות שנתנה החברה לקמעונאי, בונוסים או תשלומים כספיים שהוענקו לקמעונאי, וסוג הקמעונאי – כלומר האם מדובר ברש מזון, רשת פארם, סיטונאי, לקוח ברשות הפלסטינית, לקוח חו"ל או בית חולים.

 

המכתב נשלח לחברות תחליפי החלב ב-27 בנובמבר ובמקור הן נדרשו לספק את הנתונים הללו תוך ארבעה ימי עסקים בלבד, עד ל-3 בדצמבר 2017. לאור טענת החברות כי לא יספיקו לאסוף את הנתונים בפרק זמן קצר זה, דחתה ועדת המחירים את מועד ההגשה עד ל-17 בדצמבר.  

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה צילום: אוראל כהן

 

לנוכח הנתונים המורכבים ופרק הזמן הקצר יחסית לו נדרשות החברות, טוענים גורמים בועדת המחירים כי במידה והחברות יטענו כי אינן יכולות לספק את הנתונים או חלקם, תצטרך החברה להסביר מדוע אין באפשרותה להעביר את הנתון הנדרש, והנושא ידון מחדש בוועדת המחירים.

 

אלא שבוועדת המחירים מצפים לשיתוף פעולה מצד החברות. "אנחנו מצפים שהחברות כן ישתפו פעולה ויספקו נתונים כי בשימוע הן הביעו נכונות לספק נתונים ולכן הוחלט לא לחייב אותם בדיווח רווחיות אלא לעשות את זה באופן וולונטרי", מסרו ל"כלכליסט" גורמים בוועדה. "אם יש אילו דברים שלחברה מסוימת לא יהיה נוח לספק, נדון בזה מחדש. אבל הן ביקשו שלא נכניס אותן לפיקוח ולכן אנחנו מצפים לשיתוף פעולה".

 

ביולי האחרון החליטו משרדי האוצר והכלכלה שלא להטיל פיקוח מחירים על חברות תחליפי החלב ולהסתפק בקבלת נתונים באופן וולונטרי מהחברות. ועדת המחירים החליטה כי לפני שתגיע להחלטה בדבר פיקוח מחירים, היא תפנה לחברות בבקשה לנתונים ולאחר מכן ובמידה ולא יתקבלו הנתונים הנדרשים היא תשקול החלת פיקוח לפי סעיף ז שמשמעותו הטלת חובת דיווח על רווחיות החברות. החלטת הוועדה באה לאחר שהוועדה ערכה שימוע לחברות במסגרתו הן פסלו את הנתונים שהציגה בפניהן הוועדה שהיו מבוססים על נתוני נילסן וטענו כי אינם מהימנים, משווים מוצרים שאינם נמכרים בישראל ולא מתייחסים לפרמטרים השונים בין המדינות. במכתב שהעבירה בחודש יולי ועדת המחירים לחברות, היא אף הודתה שאין בידיה ניתוח מספק של הריכוזיות בשוק תחליפי החלב וכי הנתונים שבידיה הם חלקיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x