סנקציות? שטיח פרסי ביבוא לא קונבנציונלי

סחורה איראנית בישראל? יש דבר כזה. למרות החוק הישראלי האוסר על סחר עם מדינות אויב, חנויות שטיחים רבות מייבאות ומציעות לצרכן הישראלי שטיחים פרסיים מתוצרת איראן. לטענת גורמים המעורים בענף, יבוא השטיחים נעשה בתוך הטעיית המכס לגבי מקור השטיחים, וכאשר השטיחים מגיעים לחנות - נעלמת לה גם הבושה: מתברר שהמוכרים כלל אינם מנסים להסתיר את מקורה של הסחורה היוקרתית מאיראן.

למי שחשב שהמושג "שטיח פרסי" מתייחס רק לסגנון עיצובי או לאופן ייצור, די בביקור אחד בחנות שטיחים ישראלית כדי לגלות שפשוטו כמשמעו: מדובר במוצר איראני למהדרין. גם לא מעט אתרי אינטרנט ישראליים מתפארים במגוון השטיחים הפרסיים מתוצרת איראן שהם משווקים.

שטיח? תכשיט!

גורמים העוסקים בענף מגדירים את השטיח הפרסי כ"תכשיט", מוצר בעבודת יד שיכול להישמר דורות ולעבור בירושה, כאשר איכות השטיח רק משביחה עם השנים. אותם גורמים מסבירים כי מכיוון שלא ניתן לייבא את המוצר הנחשק ישירות מאיראן, מרבית היבואנים מביאים אותו דרך בריטניה או בלגיה, תוך הסתרה של אופי הסחורה ומקורה.

עם זאת, כאשר הקונה הפוטנציאלי מבקש להתחקות אחר מוצאו של השטיח, המוכרים מבטיחים שיש בידם תעודות ייצור מאיראן, ולפעמים הם מתחייבים להראות תעודה המעידה על עיר הייצור. השטיחים נמכרים תמורת אלפי ולפעמים גם עשרות אלפי שקלים, והמשווקים והיבואנים בישראל גוזרים קופונים נאים מאוד בגלל שולי הרווח הגבוהים.

מובילת השוק היא שטיחי כרמל, שבשליטת אביב, עופר וחיים איתני. הקבוצה מייבאת ומשווקת מגוון רחב של שטיחים, וכן מייצרת שטיחים במפעל בישראל. לכרמל סניפים עצמאיים שבהם משווק המותג לצד מחלקות לשיווק שטיחים בהום סנטר ובשופרסל. מולה מתחרים עשרות יבואנים קטנים, חנויות עצמאיות וכן חברת השטיחים "בסנטר" שמפעילה את חנויות השטיחים ברשת אייס.

כשביקרנו בחנות של שטיחי כרמל המוכרים כלל לא טרחו להסתיר את מוצאו של השטיח, ואף הבטיחו לספק תעודת מקור. כאשר שאלנו על הבעייתיות של הסחורה אמרו כי "בגלל הבלגן שיש עכשיו אנחנו מביאים את השטיחים דרך טורקיה".

שטיחים (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

לקיקה יש תעודות

גם בשיחה עם שירות הלקוחות של רשת הרהיטים קיקה הובטח לנו שיש להם סחורה איראנית מקורית, "עם תעודות". מי שכן מקפידה על החוק היא הרשת הבינלאומית איקאה, שמוכרת שטיחים פרסיים ברחבי העולם אך לא בישראל - ומוותרת בכך על חלקה בשוק הרווחי הזה.

55% ממכירות השטיחים והפרקטים בישראל הם לשוק הפרטי, כאשר לשטיחים האיראניים פלח ניכר משוק זה - גם בגלל מחירם הגבוה. כלל המכירות של שטיחים ופרקטים בישראל עמדו ב־2010 על כ־430 מיליון שקל (לפי הערכות כרמל) ומדובר בשוק עונתי שעיקר מכירותיו נעשות בין ספטמבר לאפריל.

כשפנינו למכס לשאול מדוע אין אכיפה מול המשווקים, הסבירו לנו כי הם מנהלים מלחמת חורמה נגד היבואנים שקשה מאוד לראות בשטח.

תגובת רשות המסים: "המכס אוכף את פקודת הסחר עם האויב בנחישות ומקיים מאבק מתמיד מול אלו המנסים לייבא סחורה אסורה. במסגרת ההתמודדות הוא נעזר בכל הכלים העומדים לרשותו - החל מניסיונם ומקצועיותם של המוכסים וכלה במערכות לאיתור סימנים מחשידים. עם זאת, לא תמיד ניתן להוכיח באופן חד־משמעי את ארץ הייצור של השטיח ואת העובדה שמדובר ביבוא ממדינת אויב".

מקבוצת כרמל נמסר: "אין לנו שום קשרי מסחר עם איראן. השטיחים המדוברים הנם שטיחים בעבודת יד מאוזבקיסטן, טורקמניסטן וכדומה. המוכר המוזכר התכוון לקטגוריה השגורה 'שטיחים פרסיים' והכוונה היא למעשה לשטיחי עבודת יד מקוריים עם תעודת יוחסין. נערוך למוכרנים רענון הנחיות שיכלול העברת מסרים מדויקים לקונים".

מקיקה נמסר: "מדובר בקטגוריית שטיחים פרסיים הנרכשים מספק מקומי. הטענות ייבדקו ונפעל בהתאם".