לחשוב מחוץ לקופסה

21.10.1979 - יוצא לאויר העולם. בלי מלל בכלל מצליח לשכנע זוג הורים שצריך להאכיל, להחליף, לקלח ולהשאיר אותי בעירום.

1985 - פרינט ובו עיגול, משולש וריבוע מוכר את הרעיון להעלות אותי לכיתה א'. עוד באותה שנה ממתג מחדש את המחנכת חבצלת ומאז היא ידועה בשם "חבפְלֶצֶת".

1987

1988 - על מנת לחשוב מחוץ לקופסה ובשאיפה להגיע לצמרת, משנה את מיקום מרכז הפעילות ועובר לבית על העץ, בחצר של סבתא.

1992 - מתוודע לראשונה לשיטת ה-BTT - Below The Table להעברת מידע במבחנים.

1994 - בעזרת פרסום גרילה סוחף את חבריי בטיול השנתי, להעיף שקיות מים על הערסים מהחדר ליד.

1997 - עציץ קטן עם גבעול מיובש הופך בין לילה לקמע של י"ב 5 בזכות שיעור ספרות משעמם ו-BTL אחד שרץ בכיתה. העציץ אף זכה לפינה חמה בספר המחזור.

3 שנים פרזנטור במחלקת התחזוקה של פיקוד העורף - עסקתי בפרזנטציות על תרחישי אימה, טילים כימים וביולוגים. תוסיפו לזה פסקול של "ארמגדון" ו"המוהיקני האחרון" ויש הגדלת תקציב לפיקוד.

2004-2008 בטחון נתב"ג - מדקלם לנוסעים ספוטים קצרים בנושאים שונים כגון: "פצירה זה נשק קר", "עם פחות מזה הפילו את התאומים" ו-"לשכוח אקדח בתיק: זה קורה לכולנו".

2004 – בשוט אחד (של ייגרמייסטר) מתחיל לכתוב את תסריט חיי, עם השחקנית הראשית, אושרית, לה נישא במאי 2007 במעמד חתימה של צד אחד על מסמך, עמוס מלל, כוס שבורה אחת ויותר מידי עדים שותקים.

2007 - מסיים את חוק לימודיי ב-ACC שם הפגשתי את אלוהים עם השטן, עו"ד עם קוקאין, ישו עם סודה קלאב, זעקתי במודעה לאמנסטי ובשורה אחת התרמתי דם. שלוש מודעות נגד אפליה, נתנו לי את המקום הראשון בתערוכת הגמר ואגו לשבוע.

מה שהחל כגירוד באצבעות הפך לפריחה ומאז כותב בקפה של דה מארקר וסדנאות כתיבה של תרצה גרנות.