• תפריט
  • דואר אדום
סופי שולמן

דירקטורית, יש בכלל מילה כזו בעברית?

פתרון בעיית היייצוג של נשים בדירקטוריון טמון בשינוי תפיסתי בתרבות הניהול הישראלית

סופי שולמן 11:2122.09.11

פעם, מזמן, כשעוד הייתי רווקה נטולת ילדים, סיפרה לי מנכ"לית של חברה ציבורית שנסחרת בבורסת תל אביב את הסוד הכמוס של ישיבות הדירקטוריון בישראל. למעשה, היא גילתה לי את הסוד של ישיבות בכירים בחברות בכלל, לא רק בדירקטוריון.

"שימי לב", אמרה לי המנכ"לית, "גברים אוהבים לקבוע ישיבות לשעות אחר הצהריים המאוחרות. כך הם גם נראים חשובים מאוד וגם באופן מאוד נוח הם מגיעים הביתה כאשר הילדים כבר אכלו, התרחצו והושכבו במיטותיהם. כל מה שנותר למנהל הבכיר לעשות הוא לתת נשיקה לפנים המלאכיות, שאך לפני חצי שעה דמו יותר לפניו של אינדיאני שנערך לקרב חייו".

 

הדברים נאמרו מהלב, אך באותה תקופה הם לא ממש דיברו אליי. היום, לא רק שאני מבינה את המצוקה שאותה מנכ"לית תיארה, אלא גם מבינה עד כמה היא

קשה לפתרון.

 

חרף רוח הוועדות הפופולריות ששורה על המשק הישראלי בתקופה האחרונה, לא נראה כי תקום ועדה "להגברת נוכחות הנשים בדירקטוריון". לפני הקמת ועדה מסוג זה תצטרך לקום ועדה דחופה יותר לטיפול שורש בהרכב ובתפקוד של הדירקטוריונים בישראל. מסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו השבוע מציעות אמנם שיפור ניכר במישור זה, אך צריך לראות אילו מסקנות יעברו את "מטחנת הלובינג" ואת קבוצות הלחץ שיחלו בפעילותן בעוד זמן לא רב.

 

פתרון האפליה המתקנת, שבאמצעותו ניסה המחוקק לטפל בסוגיית ייצוג הנשים, רחוק מלהיות אופטימלי. אפשר לראות זאת היטב בנתונים המצביעים על כך שמרבית הנשים שצורפו לדירקטוריונים בעקבות תיקון 18 לפקודת החברות הן קרובות משפחה של בעל השליטה. אולי עדיף שלא תהיה אף אשה בדירקטוריון מאשר דירקטורית שתתנוסס עליה התווית המחמיאה "אשתו של" או "אחותו של".

 

מה בכל זאת אפשר לעשות? לפי אחת הנשים הבכירות במשק הישראלי - שבחברות שלה כנראה יש גם את השיעור הגבוה ביותר של דירקטוריות (האם יש בכלל מילה כזאת בעברית?) - "השינוי מתחיל מבפנים".

 

כל עוד הרוב המכריע של התפקידים הבכירים בחברות הציבוריות יאויש על ידי גברים, וכל עוד יישבו על כיסאות המנכ"לים - ותסלחו לי על הקלישאה - טייסים ויוצאי סיירות מובחרות, גם בישיבות הדירקטוריונים ימשיכו לשבת גברים — כי זה נוח לכולם. מה שצריך להשתנות זו גם תרבות הניהול הישראלית שמקדשת את שעות העבודה המאוחרות ואת החוויות מהשירות הצבאי ומהמילואים (ושוב סליחה על הקלישאה שאין מנוס ממנה).

 

כל עוד הדירקטוריונים ימשיכו להיות מועדונים סגורים של "החבר'ה" שנבחרים מרשימה קבועה ומוגדרת מראש - כך שלהנהלה ולבעלי השליטה ברור שרוב ההחלטות יקבלו כתף תומכת - לא תהיה נוכחות נשית בדירקטוריון.

 

מסקנות ועדת הריכוזיות פותחות צוהר קטן לשינוי אפשרי לפחות בכל הקשור למינוי דח"צים. כאן ההזדמנות של בעלי השליטה לרענן את השורות ולהביא נשים לשולחן הבורד וכך לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם לתת ייצוג נשי, אבל גם לקבל דירקטוריון מגוון יותר ופחות מקובע מחשבתית. במלים פשוטות יותר: כך יהיה אפשר ליצור דירקטוריון אמיתי, כפי שהוא אמור להיות בהגדרתו: גוף שמפקח, בודק, מתווה אסטרטגיה וגם מחליט, אם צריך, ולא רק משמש חותמת גומי.

 

4תגובות
בטל שלח
  • לפני יצוג נשים אנחנו רוצים ייצוג מזרחיים מה הקשקוש על הדרת נשים ואי ייצוג נשים בדיקרטורינים? זה מועיל רק לאשכנזיות. ומה עם הגברים המזרחיים? איזה יצוג יש לגברים מזרחיים בבית המשפט העליון או בבנק ישראל או באקסלנס? יש יותר נשים מספרדים. אז מצב הנשים מעולה ומספיק לפמפם לנו את השכל. בניכוי 20% ערבים, אנו דורשים 40% יצוג מזרחי, אוריינטלי עם ג'חנון, טביט ומופלטה.
    אשכנטוזה, (21.03.12)
  • אכיפה+שוויון=צדק והגיון דריקטוריונים שוויוניים בין המינים והגבלת כמות הדריקטוריונים לאדם, נניח עד לחמישה דריקטוריונים תוביל להזרמת "דם" חדש מגוון ויצירתי. היכולת של אדם להשפיע באופן מוטה על דריקטוריונים רבים מידי יכולה להוביל לניתוב אינטרסנטי וחד צידי. שוויון בין שני המינים בייצוג בדריקטוריונים יוביל לרעננות ויצירתיות, הגבלת כמות "הסבבים" לשניים במקום שלושה תוביל גם היא לרעננות. חברה ציבורית אשר הייצוג בדריקטוריון שלה אינו עומד בלשון החוק, עלולה להחשף לתביעה מיידית!!! זוהי הפרה ביודעין ובאופן מכוון של החוק. השאלה היא איכן האכיפה!!! איפה הרשות לניירות ערך!!! האם גם פה אנו למדים על בשרינו ובכיסנו שיש "חונטה" של דירקטורים "מטעם" המצביעה לטובת בעלי ההון ובעלי גרעיני השליטה?? יש לשים סוף לביזת כיס הציבור בידי מיעוט שולט. על הרשות לפעול מיידית ולהכוף את החוק על החברות הציבוריות שאינן משלבות נשים בדריקטוריונים, חברות שממנות דירקטורים מתוך מאגר המשפחה או החברים שלהם או דחצים מטעם אחר אך לא מטעם הציבור. יש לדרג את איכות הדירקטורים על פי איכותם יכולתם, השכלתם והתאמתם לתפקיד שאליו מונו. יש להמנע מדירקטורים אשר מכהנים ביותר מחמישה דריקטוריונים להמשיך ולהבחר לעוד ועוד דריקטוריונים. יש לשים סוף לביזה ולבזיון, בוז למבזי החוק.
    א., (23.09.11)
  • לצערי את לא מעיזה ללכת עם הניתוח שלך עד הסוף הכותבת שמעלה נקודה חשובה ביותר ותובנה חשובה לא מעיזה להוליך למסקנה המתבקשת. כנראה שעדיין שריד של חשיבה גברית דומיננטית. מתבקש שינוי בחוק שיגביל את שעות העבודה. עובדים רק 8-9 שעות ביום כולל כל הישיבות. תתפלאי לראות איך שהישיבות תתקצרנה תתמעטנה ותהפכונה ליעילות. גם גברים יוכלו סוף סוף להיות שותפים אמיתיים לגידול ילדים וגם נשים תוכלנה למלא תפקידים בכירים. כפייה בחוק של שעות עבודה ומנוחה. גם רעיון השבתון ביום השביעי נתפס בשעתו כלא מעשי. אולם ברור לכל שהוא חיוני והגיע העת להגביל שעות עבודה ביום ולכפות זאת בחוק. רק כך יתאפשר שוויון גדול יותר בהזדמנויות.
    ט., (22.09.11)
  • נשים בדירקטוריון צודקת במאה אחוז.
    יש מקום לחוקק חוק שבכל חברה ציבורית מספר הדירקטורים יחולק שווה בין נשים וגברים.
    כמו כן יש לקבוע שגבר או אשה יוכלו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית אחת בלבד.
    כל עוד לא תקבע חקיקה-עולם כמנהגו ינהג...
    מאיר, (22.09.11)