ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    דירקטורית, יש בכלל מילה כזו בעברית?

    פתרון בעיית היייצוג של נשים בדירקטוריון טמון בשינוי תפיסתי בתרבות הניהול הישראלית

    22.09.11, 11:21
    4 תגובות
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    פעם, מזמן, כשעוד הייתי רווקה נטולת ילדים, סיפרה לי מנכ"לית של חברה ציבורית שנסחרת בבורסת תל אביב את הסוד הכמוס של ישיבות הדירקטוריון בישראל. למעשה, היא גילתה לי את הסוד של ישיבות בכירים בחברות בכלל, לא רק בדירקטוריון.



    "שימי לב", אמרה לי המנכ"לית, "גברים אוהבים לקבוע

    ישיבות לשעות אחר הצהריים המאוחרות. כך הם גם נראים חשובים מאוד וגם באופן מאוד נוח הם מגיעים הביתה כאשר הילדים כבר אכלו, התרחצו והושכבו במיטותיהם. כל מה שנותר למנהל הבכיר לעשות הוא לתת נשיקה לפנים המלאכיות, שאך לפני חצי שעה דמו יותר לפניו של אינדיאני שנערך לקרב חייו".

     

    הדברים נאמרו מהלב, אך באותה תקופה הם לא ממש דיברו אליי. היום, לא רק שאני מבינה את המצוקה שאותה מנכ"לית תיארה, אלא גם מבינה עד כמה היא קשה לפתרון.

     

    חרף רוח הוועדות הפופולריות ששורה על המשק הישראלי בתקופה האחרונה, לא נראה כי תקום ועדה "להגברת נוכחות הנשים בדירקטוריון". לפני הקמת ועדה מסוג זה תצטרך לקום ועדה דחופה יותר לטיפול שורש בהרכב ובתפקוד של הדירקטוריונים בישראל. מסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו השבוע מציעות אמנם שיפור ניכר במישור זה, אך צריך לראות אילו מסקנות יעברו את "מטחנת הלובינג" ואת קבוצות הלחץ שיחלו בפעילותן בעוד זמן לא רב.

     

    פתרון האפליה המתקנת, שבאמצעותו ניסה המחוקק לטפל בסוגיית ייצוג הנשים, רחוק מלהיות אופטימלי. אפשר לראות זאת היטב בנתונים המצביעים על כך שמרבית הנשים שצורפו לדירקטוריונים בעקבות תיקון 18 לפקודת החברות הן קרובות משפחה של בעל השליטה. אולי עדיף שלא תהיה אף אשה בדירקטוריון מאשר דירקטורית שתתנוסס עליה התווית המחמיאה "אשתו של" או "אחותו של".

     

    מה בכל זאת אפשר לעשות? לפי אחת הנשים הבכירות במשק הישראלי - שבחברות שלה כנראה יש גם את השיעור הגבוה ביותר של דירקטוריות (האם יש בכלל מילה כזאת בעברית?) - "השינוי מתחיל מבפנים".

     

    כל עוד הרוב המכריע של התפקידים הבכירים בחברות הציבוריות יאויש על ידי גברים, וכל עוד יישבו על כיסאות המנכ"לים - ותסלחו לי על הקלישאה - טייסים ויוצאי סיירות מובחרות, גם בישיבות הדירקטוריונים ימשיכו לשבת גברים — כי זה נוח לכולם. מה שצריך להשתנות זו גם תרבות הניהול הישראלית שמקדשת את שעות העבודה המאוחרות ואת החוויות מהשירות הצבאי ומהמילואים (ושוב סליחה על הקלישאה שאין מנוס ממנה).

     

    כל עוד הדירקטוריונים ימשיכו להיות מועדונים סגורים של "החבר'ה" שנבחרים מרשימה קבועה ומוגדרת מראש - כך שלהנהלה ולבעלי השליטה ברור שרוב ההחלטות יקבלו כתף תומכת - לא תהיה נוכחות נשית בדירקטוריון.

     

    מסקנות ועדת הריכוזיות פותחות צוהר קטן לשינוי אפשרי לפחות בכל הקשור למינוי דח"צים. כאן ההזדמנות של בעלי השליטה לרענן את השורות ולהביא נשים לשולחן הבורד וכך לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם לתת ייצוג נשי, אבל גם לקבל דירקטוריון מגוון יותר ופחות מקובע מחשבתית. במלים פשוטות יותר: כך יהיה אפשר ליצור דירקטוריון אמיתי, כפי שהוא אמור להיות בהגדרתו: גוף שמפקח, בודק, מתווה אסטרטגיה וגם מחליט, אם צריך, ולא רק משמש חותמת גומי.

     


    4 תגובות ל ”דירקטורית, יש בכלל מילה כזו בעברית?“

    (4 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות