בלעדי לכלכליסט
הסכמי הייצוב סייעו לקופות החולים למחוק 75% מהגירעון
כספי התמיכות ממשרדי הבריאות והאוצר הקטינו את הגירעון של מכבי, כללית, מאוחדת ולאומית ב־1.75 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ללא הסיוע הגירעון היה מזנק ל־2.3 מיליארד שקל
קופות החולים סיימו את שלושת הרבעונים הראשונים לשנת 2019 עם גירעון בסך כולל של כ־547 מיליון שקל, זאת לעומת גירעון של כ־729 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של 25%. כך עולה מהדו"חות הרבעוניים של מכבי, כללית, לאומית ומאוחדת. מדובר בשנה הראשונה בה נדרשו קופות החולים להגיש דו"חות רבעוניים בפורמט זהה, זאת כחלק מתוכנית משרד הבריאות להגברת הפיקוח הפיננסי.
- קופות החולים ישלמו יותר לבתי החולים ויפוצו ב-42 מיליון שקל
- כרוניקה של קריסת מערכות
- אגף התקציבים לקופות החולים: "אל תדחו הוצאות חיוניות ל-2021"
מהדו"חות עולה כי הפחתת הגירעון של כלל קופות החולים נבעה בעיקר מכספי התמיכות שהוכרו בספרי מכבי בגין הסכמי ייצוב, זאת לעומת שנת 2018, בה לא נרשמו כספי התמיכות בדו"חות הקופה. מכבי סיימה את התקופה עם גירעון של 205 מיליון שקל, לעומת 264 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
נתון נוסף ששיפר את התוצאות הוא העלייה בעודף של הכללית, שעמד על 193 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של 2019, לעומת עודף של 35 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העודף החריג שהציגה הכללית נבע מעלייה בהכנסות הקופה, אך בעיקר מעניין טכני: תיקון חשבונאי הקשור לרישום הוצאות עתודה בגין רשלנות רפואית שהביא לצמצום הוצאות בכ־164 מיליון שקל. מאוחדת סיימה את התקופה עם גירעון של 332 מיליון שקל, לעומת 279 מיליון שקל ולאומית עם גירעון של 203 מיליון שקל, לעומת 221 מיליון שקל.
מנגנון בעייתי
יש להתייחס לתוצאות החיוביות של הקופות בעירבון מוגבל, שכן אלו כוללות את התוספות המיוחדות של הסכמי הייצוב שנחתמו בין הקופות לבין משרדי האוצר והבריאות בסוף 2018 ותחילת 2019. ללא כספי התמיכות גירעון הכללית היה מזנק ל־924 מיליון שקל, הגירעון של מכבי היה מסתכם ב־702 מיליון שקל, הגירעון של מאוחדת היה מסתכם ב־400 מיליון שקל והגירעון של לאומית היה מסתכם בכ־271 מיליון שקל. כלומר, במקום גירעון של 547 מיליון שקל הקופות היו רושמות גירעון של 2.3 מיליארד שקל. כלומר, כספי התמיכות סייעו לקופות למחוק 75% מהגירעון.
במשרד הבריאות כבר הביעו בעבר התנגדות לשיטת העברת כספי התמיכות לקופות וטענו כי זו מעודדת את הקופות להכנס לגירעון, מונעת תכנון מראש ופוגעת בקופות ובחולים. "המצב היום, שבא לידי ביטוי בעיקר עם הסכמי הייצוב עם קופות החולים הוא בלתי נסבל", התבטא מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בכנס האחרון של המכון לחקר מדיניות הבריאות. "הסכמי הייצוב מייצרים מצב שבמסגרתו אין מערכת כללים ברורה, אין מערכת הבטחת קיום הסכמים ברורה ואין מסגרת תקציבית ידועה ומובטחת שמאפשרת תכנון רב שנתי".
בר סימן טוב הצהיר באותה הזדמנות כי ברצונו לשים סוף לשיטה זו. "מקומו של הכסף הזה הוא בסל ולכן אנחנו לא נחתום יותר על הסכמים כאלה. למיטב הבנתי גם משרד האוצר מבין שהכלי הזה מיצה את עצמו". באוצר גיחכו לשמע דבריו של בר סימן טוב. לתפיסתם מתן הכספים בדיעבד אינו אידיאלי, אך שינוי המצב רק יעמיק את הגרעונות.
אסותא אשדוד קיבל מתנה
עוד עולה מהדו"חות כי אסותא אשדוד – בית החולים הדרומי החדש שנקלע בחודשים ראשונים לפעילותה לגירעון עתק של 150 מיליון שקל –
חתך בחצי את הגירעון שהסתכם בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 בכ־53 מיליון שקל לעומת גירעון של כ־105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מצבו של בית החולים השתפר אף יותר לאחר שמכבי ניאותה למחוק את הלוואת הבעלים שהעניקה לו לצורך הקמתו בסך של כ־141 מיליון שקל, זאת במסגרת הסכמי היצוב שחתמה עם משרדי הבריאות והאוצר. כתוצאה מכך, אסותא אשדוד עבר לעודף תקציבי של 88 מיליון שקל.
חגיגת השירותים הפרטיים
הדו"חות משקפים את הרווחיות האדירה מפעילות מגזר השב"ן (שירותים נוספים). בכלל הקופות פעילות זו הסתיימה בעודף של כ־288 מיליון שקל, המורכב בעיקר מהעודף העתק שמכבי הציגה בסך כ־205 מיליון שקל ושל כללית, שהציגה עודף של כ־75 מיליון שקל.
עוד עולה מהדו"חות כי לקופות יתרות מזומנים נמוכות: כ־20 ימי פעילות שוטפת בכללית, כ־30 ימים במכבי, כ־11 ימי פעילות במאוחדת, וכחמישה ימי פעילות בלבד בממוצע בלאומית.