מנכ"לית לאומי: "צעקו לי 'זונה, צריך להרוג אותה', נגעו בי"
כנגד רצונה, העידה בדיון פתוח רקפת רוסק עמינח במשפט "באים לבנקאים". לדבריה, "עקבו אחרי הבנות שלי לבי"ס וצעקו 'הבת של רקפת הגנבת', פנו בפייסבוק לאמא שלי בת ה-82 שבבית אבות, פרסמו את קוד הטלפון שלי". הנאשם, עו"ד ברק כהן: "רציתי לדבר איתך בנימוס, ופנית לקב"ט"
14:3416.12.18
מנכ"לית בנק לאומי על דוכן העדים: בצהריים עלתה להעיד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, בבית משפט השלום בתל אביב. זאת, במסגרת משפט "באים לבנקאים", שבו מואשמים שבעה פעילים חברתיים בפגיעה בפרטיותה ובהטרדתה. היא התיצבה לעדות פומבית כנגד רצונה, ואחרי שבקשתה לדיון בדלתיים סגורות נדחתה.
רקפת רוסק עמינח בבית המשפט צילום: מוטי מילרוד
קראו עוד בכלכליסט:
- לקראת עדות רוסק עמינח: "סידורים מיוחדים" בבית המשפט
- עו"ד ברק כהן הושעה מעריכת דין עד שיוכרע דינו במשפט שמתנהל נגדו
- כתב אישום נגד מוביל קבוצת "באים לבנקאים" על פגיעה בפרטיות וסחיטה באיומים של רקפת רוסק עמינח וציון קינן
מנכ"לית לאומי אמרה כי "הם הגיעו לאזור הבית שלי עם מגפון וקראו קריאות גנאי. ברוב המקרים לא הייתי בבית, אבל כשילדתי הקטנה לבד בבית זה היה יותר גרוע. כשבתי הייתה בת 14 נקראו קריאות חזקות מאוד במגאפון. התחושה הייתה איומה. פעם אחת ברק הלך אחריה וזה היה מאיים ולא נעים. היה פעם שבאתי וגילו לי שהם בחוץ. הלכתי לשכנים וחיכיתי שם חצי שעה-שעה, עד שפינו את השטח".
בהמשך עדותה אמרה: "כל דבר שהם צילמו הם העלו לאתר שלהם בפייסבוק. היו גם שיחות, ברק כהן ניסה להתקשר אליי, שמתי קוד, הוא גילה את הקוד. שמתי קוד אחר והוא פרסם את הקוד באתר שלו. בעקבות הפרסום הגיעו אליי המון סמסים שאופיים היה מאוד אלים עד כדי איומים על חיי, גידופים וקללות 'יימח שמך'. לא נוח לי לחזור על הקללות. 'חתיכת חלאה, בת זונה, שתישרפי בגיהנום' שלחו לי. זה מאוד קשה לנהל בנק ולהתעסק איתם".
רוסק עמינח אמרה כי במקרה אחר, "בעת שהייתי בכנס בצפון הארץ, ברק התקשר לאמא שלי בבית אבות. היא בת 82, הוא העיר אותה מהשינה. היא לא הבינה מה הוא רוצה ממנה. הוא ביקש ממנה חברות בפייסבוק, היא אישרה מבלי להבין. הוא העלה פוסט שזה לא בסדר שאני נוסעת לכנס כשאמא שלי לא מרגיש טוב. קשה להסביר את התחושה שיש מישהו שכל הזמן עוקב, מתקשר לאחיות שלך, לגיסי, לבעלי ומטריד את מנוחתם בחוסר סבירות. כשכותבים בגוגל 'הגנבת' עולה 'רקפת הגנבת', זה שם המשפחה החדש שארגנו לי. בעיניי זה דיבה".
רקפת רוסק עמינח בבית המשפט צילום: מוטי מילרוד
היא הזכירה את הדיון על צו ההרחקה ואמרה: "היו פה יותר אנשים, רצו אחרינו, נגעו בי, תחושה מאוד קשה. חבורה הקיפה את האוטו ודפקה עליו באלימות. הזעקנו משטרה. הם נשכבו על הרצפה ולא יכולנו לנסוע. אירוע מטלטל". היא סיפרה שכאשר יצאה מבית המשפט "היו קריאות - 'צריך להרוג אותה. זונה'. נורא. הכי נמוך שאפשר. מאבטחים מטעם הבנק לא השתלטו על האירוע ובשלב מסוים פשוט יצאנו. כל ההתנהלות של קבוצת האנשים שיושבת כאן היום היא חריפה, פוגענית ומאיימת. התמודדות שלי איתם הייתה להתעלם מהם".
לאחר כשעה החל ברק כהן, שמייצג את עצמו, לחקור אותה בחקירה הנגדית. במענה לשאלותיו ענתה כי תחת ניהולה יש 13 אלך אנשים, הכנסות הבנק המדווחות הם מיליארדים והיא דורגה ברשימת הנשים המשפיעות במשך שלוש שנים. כשנשאלה מה היה שכרה ב-2015 התקשתה לענות: "זה מופיע בדו"ח הכספי כל שנה. שכרי משתנה כל שנה. לא זוכרת". היא נשאלה על קשריה עם נוחי דנקנר וענתה: "לא אתייחס ללקוחות, אין לי שום כוונה לעבור עבירה".
ברק כהן התמקד באופן גבייה מחייבים על ידי ההוצאה לפועל וסיפר כיצד ההוצאה לפועל מגיעה לדבריו לבתי קרובי חייבים ומחרימה ציוד כמו טלוויזיה לילדים, כחלק לטענתו מהפעלת לחץ פסולה לתשלום חובות לבנק. "האם את מכירה בעובדה שבני אדם עלולים להגיע למצב שהם לא יכולים לשלם חוב?", שאל.
רוסק עמינח ענתה: "הבנק התמודד באופן יומי עם אלפים רבים של לווים שמגיעים לקושי בהחזר הלוואות. כשאדם לא משלם את חובו הוא פוגע בכסף של הבנק. כשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו לא מצליחים להסתדר אנחנו פונים לעורכי דין שיבצעו את הגבייה. לשיטתי צריך לעשות כל דבר בצורה אנושית".
כהן: "נניח שיש טלוויזיה לילדים וחפצים יקרי ערך - אחרים האם ראוי ליטול את הטלוויזיה שמשמשת את הילדים או ללקחת חפצים אחרים?".
רוסק עמינח מתקשה לענות. השופט: "מה אתה רוצה שתענה - מה עדיף לקחת, את הטלווזיה או המיקרו?". רוסק עמינח: "פסול שלוקחים את המיקרו ולא את המקרר? לא הבנתי. לא מתמצאת בזה, הפעם הראשונה ששמעתי דבר כזה זה ממך".
בהמשך אמרה רוסק עמינח לכהן: "אתה מגיע לבת שלי שלא קשורה בשום צורה שהיא, אף אחד לא היה מקבל את זה. אני לא רואה במאבקכם מאבק אזרחי - זה מחוץ לגבולות החוק, זה לא מאבק לגיטימי. אל תטעה - משפט בנקאים אין פה, יש פה משפט של 7 נאשמים".
בדצמבר 2016 הוגש כתב אישום נגד השבעה. על פי כתב האישום נטען כי עו"ד ברק כהן ונאשם נוסף הפעילו דף פייסבוק ששמו "באים לבנקאים" וקשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל. לגבי כהן נטען כי עבר הליכים של הוצאה לפועל ועשה זאת בתגובה לכך, וכן מיוחסת לו סחיטה באיומים.
בין היתר נהגו הנאשמים להגיע לביתה של רוסק עמינח עם מגפון וקראו קריאות, או שהתקשרו אליה ולקרוביה. נטען גם כי הם הטרידו אותם ותיעדו בווידאו את השיחות. באחד המקרים הלכו לבית הספר של בתה והדביקו על שמשות רכב את תמונתה עם הכיתוב "את לא אשמה שאמא פושעת". כהן מנגד טוען כי הפעילות לא הייתה בתגובה להליכי הוצאה לפועל, אלא מדובר במאבק פוליטי אזרחי. הוא טען גם לאכיפה בררנית ולכן הוא כופר באישומים.
רוסק עמינח ביקשה תחילה שלא להתייצב לעדות פומבית וטענה שקיים חשש שתיפגע פיזית בידי "בריונים", כהגדרתה, אולם הפרקליטות לא הצטרפה לבקשתה. שופט בית משפט השלום, דחה את בקשתה לדלתיים סגורות ועדות בשיחת וידאו, וקבע שעליה להתייצב. היא ערערה למחוזי ובסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמות ובית המשפט קבע שתעיד בדלתיים פתוחות חלקית - משמע שתהיה בקרה על הנוכחים באולם ושתתוגבר האבטחה, כך שהיא תוכנס בכניסה מיוחדת לאולם. רוסק עמינח מיוצגת על ידי אייל כהן ואופיר סטרשנוב, ממשרד כהן סטרשנוב לונדון. ברק כהן מייצג בתיק את עצמו. נאשם נוסף מיוצג על ידי גבי לסקי.
