בלעדי לכלכליסט
כחלון הבטיח קיצוץ בפנסיות קציני צה"ל וגילה שאי אפשר
הסכם כחלון־יעלון נחתם ב־2015 לפי עקרונות כלליים בלבד, וכעת טוענים באוצר שלא ניתן לממן את פרק השכר והפנסיה של קציני צה"ל. מגעים בין האוצר למשרד הביטחון הגיעו למבוי סתום, ודיון בוועדת חוץ וביטחון בכנסת התפוצץ מיד עם תחילתו
הסכם כחלון־יעלון, שהיה אמור לשים סוף לכיפופי הידיים הבלתי־נגמרים סביב תקציב הביטחון, מתפורר: ל"כלכליסט" נודע כי הדיונים ליישום פרק השכר והפנסיה בהסכם, שניסח עקרונות כלליים אך לא ירד לפרטים הקטנים, הגיעו לפיצוץ.
ההסכם נחתם ב־2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון דאז משה יעלון, והוא כלל פרק נרחב בנושא שכר ופנסיה. במשרד האוצר מסבירים כיום כי לא ניתן לממן את ההסכמות בנושא בפרק זה. במשרד מתייחסים בעיקר לנושא פנסיית הגישור.
- תוך 10 דקות בלבד - תקציב הביטחון הוגדל ב-1.3 מיליארד שקל
- התקציבים החברתיים ישלמו את מחיר המבצע הבא
- שאול מרידור: "המשק לא עובד בשביל הביטחון, הביטחון עובד בשביל המשק"
הדיון האחרון בנושא, שנערך לפני כחודש בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, התפוצץ כמעט בתחילתו. מנכ"ל האוצר שי באב"ד הכריז אז כי ההסכם יבוטל אלא אם הפנסיה הממוצעת של קצין בצה"ל, העומדת כיום על כ־19 אלף שקל, תרד בכ־37% לרמה של 11.9 אלף שקל עד 2025. עוד דרש באב"ד כי חישוב הפנסיה ייעשה רק במשרד החשב הכללי באוצר. אנשי מערכת הביטחון לא קיבלו את האולטימטום והישיבה הסתיימה באותו רגע. זו היתה הישיבה השלישית ברציפות שהסתיימה ללא תוצאות - וכעת ברור לכל הצדדים כי הגיעו למבוי סתום.
גורם שנכח באותה פגישה סיפר: "באב"ד הכריז: 'לפני שאנחנו מדברים על כל דבר אחר, אם החשב הכללי לא ינהל את התהליך אז אין לנו על מה לדבר'. כולם התחילו לצעוק אחד על השני ואחרי כמה דקות כולם קמו והלכו".
הסכם כחלון־יעלון ספג עוד בעת חתימתו ביקורת רבה, שבה נטען כי הוא אינו שקוף וכי יש בו אינספור חורים, לרבות בנושא הפנסיה. עוד נטען כי ההסכם נחתם מאחורי גבה של הפקידות המקצועית של אותם ימים. את ההסכם הוביל באב"ד.
14 שנים - ואין פתרון
המחלוקת סביב פנסיית הגישור החלה ב־2004, אז סוכם כי אנשי הקבע יעברו מפנסיה תקציבית - כזו המשולמת מתקציב המדינה וללא השתתפות המעסיק - למנגנון של פנסיה צוברת, שמקורה מצבירה של כסף שהעובד והמעסיק מפרישים לאורך השנים במשותף. אלא שעדיין צריך לדאוג לאותם אנשי קבע שנכנסו לשירות במסלול של פנסיה תקציבית. זו בדיוק המטרה של פנסיית גישור, שהיא למעשה פנסיה תקציבית לכל דבר ועניין המשמשת כפתרון ביניים.
ב־2004, משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל הגיעו להסכמות - אולם אלו מעולם לא תורגמו לחוק של ממש. במסגרת אותן הסכמות נולדה פנסיית הגישור - שאותה משלמת מערכת הביטחון לאנשי קבע מפרישתם מהשירות, בגילאי 42‑44, ועד גיל הפרישה בכלל המשק - 67 לגברים ו־62 לנשים. במקביל, צה"ל מפריש עבור אנשי הקבע סכום נוסף כהפרשה לפנסיה שתשולם להם כשיגיעו לגיל הפרישה - שלפי הערכות מגיעה לכמיליון שקל לכל איש קבע.
הבעיה היא שכל הפרטים הקטנים של פנסיות הגישור - התנאים, ההיקפים והנוסחאות - מעולם לא סוכמו. כשנעשו ניסיונות לסכם אותם, הם כשלו. בפעם הראשונה, ב־2008, סגן הממונה על התקציבים באוצר דאז הראל בלינדה הציע נוסחה שהעניקה לאנשי הקבע סכומים גבוהים מאלו שקיבלו בפנסיה התקציבית.
הניסיון השני אירע במסגרת כחלון־יעלון. אלא שהסכם זה נחתם בחופזה, ללא עבודת מטה ובניגוד לעמדת הפקידות הבכירה. חוק ההסדרים ל־2016‑2017 כלל חוק שעיגן את פנסיות הגישור, אך ללא תקנות שמפרטות את הפרטים הקטנים. לפי ההסכם, משרדי האוצר והביטחון יגבשו את הפרטים הללו - באישור ועדת החוץ והביטחון. ושם בדיוק הגיע הפיצוץ.
הוויכוחים הרבים בין האוצר לצה"ל נסובים, בסופו של דבר, על עשרות מיליארדי שקלים בטווח הארוך. כך למשל, הבסיס לחישוב פנסיית הגישור הוא מה שמכונה הפנסיה הממוצעת בצה"ל, העומדת כיום על 19 אלף שקל. באוצר, כאמור, דורשים בתוקף להוריד את הסכום ל־11.9 אלף שקל בחודש.
גם אם דרישת האוצר תתקבל, פנסיית הגישור שכל פנסיונר צה"ל מקבל תגיע לכ־144 אלף שקל בשנה - כ־3.6 מיליון שקל על פני 25 שנים. לסכום זה יש להוסיף עוד כמיליון שקל בפנסיה הצוברת - וכך מגיעה הפנסיה הממוצעת של קצין לכ־4.6 מיליון שקל. אם דרישת האוצר לא תתקבל, הסכום הזה יישאר על כ־6.7 מיליון שקל. בחלוקה ל־25 שנים, מדובר ב־268 אלף שקל בשנה - וכל זה על כ־20 שנות עבודה.
לשם השוואה, הפנסיות הצוברות הממוצעות כיום בישראל עומדות על כ־118 אלף שקל עבור גברים וכ־86 אלף שקל עבור נשים, לכל החיים - כך לפי נתונים של פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ומבכירי החוקרים במערכת הפנסיונית בישראל.
"זה הסדר שערורייתי", אמר גורם המקורב לוועדת החוץ והביטחון. "חבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית ניסה להסביר בוועדה כי מי שכיהן בתפקיד בכיר מאוד בהייטק ופרש בגיל 42 יקבל צבירה פנסיונית של 700‑800 אלף שקל - כ־15% בלבד מהפנסיה בצה"ל. פתאום ההסכם הזה נוחת על האוצר והוא מנסה לשנות אותו רטרואקטיבית. עכשיו הם גילו שהוא לא יכול לעשות את זה ושהוא תקוע כי יש חקיקה ראשית".
שבע שנים ששוות מיליארדים
בנוסף, האוצר וצה"ל במחלוקת סביב אורך פנסיית גישור: באוצר טוענים כי הסכם כחלון־יעלון קבע כי פנסיה זו תינתן רק עד גיל 60, אולם בצה"ל מתעקשים כי היא תשולם עד לגיל הפרישה. אם דרישת האוצר תתקבל ופנסיית הגישור תשולם לפי 11.9 אלף שקל בחודש, הגבלתה לגיל 60 תחסוך מיליון שקל לכל פורש - בסך הכל כמיליארד שקל בשנה, משום שמדי שנה פורשים כאלף אנשי קבע.
"אף אחד לא דיבר איתנו על גיל 60", אומר גורם בוועדה. "באב"ד אומר שהוא היה בחדר עם מנכ"ל משרד הביטחון דאז דן הראל כשנסגר שמשלמים עד גיל 60. מה אני יודע מה הוא סגר? את הקרב הזה האוצר הפסיד - לא יהיה 60. יהיה 67".
החבר היחיד בוועדת החוץ והביטחון שהיה מוכן לדבר לציטוט הוא עפר שלח מיש עתיד. "הסכם כחלון־יעלון נרקח בחופזה על ידי שר שכל עניינו היה בהישג פוליטי קצר טווח", אמר שלח. "באב"ד מנסה עכשיו לשנות דברים, הרבה אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. הנזק עלול להיות כפול: גם עלות של מיליארדים וגם מכה נוספת למשרתי הקבע, שעלולים לגלות שהסכמים שעליהם סמכו נמצאים בסכנת שינוי".
בינתיים, צה"ל ממשיך לפעול כראות עיניו. לצה"ל יד חופשית בקביעת מועד הפרישה וסכום הפרישה של אנשי הקבע. רק אחרי שנה או יותר הצבא מדווח לחשב הכללי, בעוד אנשי הקבע הפורשים הוזהרו כי מדובר במקדמות וייתכן כי יצטרכו להחזיר את הכספים. הנוהג הזה קיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בעצמו פנסיונר צה"ל.
בעקבות הביקורת של האוצר בנושא, הטיפול עבר לידי פרקליט המדינה שי ניצן. "במצב שבו אין תקנות תסמוך על צה"ל שהוא מעניק את הפרשנות הנדיבה ביותר", אמר גורם באוצר. "פנינו לדיון מחדש בעניין אבל זה לא מתקדם. גם יו"ר הוועדה אבי דיכטר פנה והתלונן. לצה"ל אין אינטרס לתקנות. מבחינתו שיהיו מקדמות גם עוד 30 שנה".
בהשוואה לקציני צה"ל, מצבם של אנשי השב"כ והמוסד פחות טוב. הסכמי השכר והגמלאות שלהם צמודים להסכמים עם צה"ל, אולם הפנסיה שלהם מנוהלת על ידי החשב הכללי באוצר - שם הרבה פחות נדיבים. כמו כן, גורמים המעורים בפרטים אישרו כי בשל היעדר התקנות, אנשי השב"כ והמוסד פשוט לא פורשים. בשנה שעברה מנדלבליט אישר את פרישתם של כמה זכאים, אולם הסדר זה ניתן רק עד לפיתרון והתקנת תקנות. בכל זאת, במוסד מלינים על כך שהם מצויים בחוסר ודאות - וכי הם מקבלים מקדמות נמוכות בהרבה מאלו של צה"ל.
"אי אפשר לשלוח אותם הביתה. הם לא לפה ולא לשם. האנשים האלו תקועים בחוסר ודאות מוחלט", אמר בכיר באוצר לשעבר. במוסד ובשב"כ רואים באוצר ובצה"ל אחראים לכך שהכל תקוע וטוענים כי לצה"ל אין שום תמריץ לזרז את ההליך.
ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר ממשיך לפעול לפי הסכם יעלון־כחלון. ישנן נקודות בהסכם שצה"ל מבקש לפתוח, כיוון שהם מתקשים לעמוד בהתחייבויות שלהם. משרד האוצר ממשיך לעמוד בהתחייבותו, ואף הציע נוסח לתקנות גישור על פי מה שהוסכם הטענה שישנם עובדים שאינם יכולים לפרוש אינה נכונה. במוסד ובשב"כ יחד מדובר על מספר עובדים בודדים בלבד הזכאים לפרוש כיום עם פנסיית גישור".
גורם במשרד המשפטים מסר ל"כלכליסט" כי התהליך "מנוהל ומתוכנן" אך לשי ניצן עוד כמה סוגיות בוערות על הפרק.
מדובר צה"ל נמסר: "המדיניות בנושא השלמות על תקופת שירות עודכנה לפני למעלה משנה ולפיה התוספת המירבית תעמוד בעתיד על לא יותר מ־10% מהקצבה. המדיניות החדשה וצעדים ארגוניים נוספים שצה"ל נוקט צפויים להביא להפחתה משמעותית בהיקף התשלומים".