בכירים במערכת המשפט קודמו ללא מכרז

בשנתו האחרונה כמנהל בתי המשפט הכריז מיכאל שפיצר על קידום שני מקורבים לו. בשני המקרים הם נבחרו ללא מכרז. מדובר בקימי אבולעפיה, סמנכ"ל בכיר לתאום, פיקוח, בקרה ורכש שמונה לסגן מנהל בתי המשפט, ובמיכאל שפירא, מנהל אגף בכיר (תכנון ופיתוח ומדיניות) שמונה לסמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה. "מנהל בתי המשפט היוצא מיכאל שפיצר חילק מתנות פרידה לפני פרישתו בדמות מינויים ללא מכרז", אמר ל"כלכליסט" בכיר בהנהלת בתי המשפט.

באשר להתנהלותו של שפיצר טוענים בהנהלת בתי המשפט שההחלטות התקבלו משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד, והראיה היא שבשני המקרים התקבל אישור מנציבות שירות המדינה. "אישור?" ‑ מגחך הגורם בהנהלה ‑ "הנציבות נותנת להנהלת בתי המשפט ולפרקליטות כל מה שהם רוצים". להערכת שופט בכיר שמכיר את הסיפור, "מדובר בחוסר תקינות מנהלית במקרה הטוב, ובשחיתות במקרה הגרוע".

מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר צילום: מרק ניומן לע"מ

הסברים מפותלים

במקרה של אבולעפיה הנפיקה נציבות שירות המדינה הסבר מפותל לפטור, ולפיו "הנהלת בתי המשפט ביקשה ליצור משרת סגן מנהל לענייני מינהל למנהל בתי המשפט בהתאם להמלצות התכנית האסטרטגית שנבנתה בהנהלת בתי המשפט. המלצה זו אף תוקפה ע"י נשיאת בית המשפט העליון דאז, כבוד הנשיאה מרים נאור. מבדיקת משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה. עלה כי מרבית תחומי האחריות האלה כבר מבוצעים למעשה ע"י מר אבולעפיה. לאור זאת, ביקש מנהל בתי המשפט לשדרג את משרתו למשרת סגן מנהל בתי המשפט לענייני מינהל. הבקשה נבחנה בנציבות שירות המדינה ואושרה".

כמה פשוט. המנהל ביקש לשדרג והנציבות פטרה ממכרז. תארו לכם ששר או מנכ"ל במשרד או יחידה ממשלתית היו מבקשים מהנציבות לפטור ממכרז ולמנות לתפקיד נחשק את מועמדם כיוון שממילא כבר מתקיימים בו כל הכישורים הנדרשים. כל עמותות איכות השלטון היה מתייצבות למחרת בבית המשפט העליון עם בג"צים שמתריעים מפני השחיתות השלטונית.

לגבי מיכאל שפירא, לא השיבו בנציבות לשאלה מתי ולאיזה תפקיד עבר שפירא מכרז. שפירא היה סגן המזכיר הראשי של בית המשפט העליון. משם הועבר להנהלה והתקדם יפה בסולם הדרגות. את ההקפצה הנוכחית הסבירה הנציבות בכך שהוא "מכהן בתפקיד מנהל אגף בכיר, ולבקשת המשרד נעשה שינוי בתואר משרתו בלבד, לסמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה. חשוב להדגיש כי אין כל שינוי במתח הדרגות של משרתו, תנאי השכר, או כל שינוי אחר". כלומר, הפטור ממכרז ניתן כי תנאי ההעסקה לא שונו.

הפטור מטעם הנציבות לא פותר את הקושי, ואף מעורר מספר תהיות. פטורים ממכרז מחולקים בדרך כלל מהסיבות הבאות: או שהמינוי הופך למשרת אמון; או שעוברים ממנגנון של מכרז לוועדת איתור (כמו ההצעה להעביר את בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ממכרז לוועדת איתור); או שניתן פטור חד־פעמי בשעה שמוקמת יחידה חדשה (כמו משרת מתאם המאבק בגזענות במשרד המשפטים). פטור ממכרז ניתן לעתים גם בעניינים ביטחוניים.

המינויים של אבולעפיה ושפירא, שנעשו בתקופת נשיאותה של מרים נאור, לא נכנסים לאף קטגוריה מקובלת של פטור. העובדה שהם נעשו במערכת בתי המשפט רק מחדדת את חומרת הבעיה. בג"ץ קבע כי "חובת המכרז היא גולת הכותרת של חוק המינויים ומגלמת את תכליתו המרכזית, שהיא בחירת הטובים ביותר למשרה, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות ועל היעדר שרירות ומשוא פנים ותוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים".

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי

נאה דורש נאה מקיים?

הקושי מתחדד שבעתיים לאור הביקורת שמתח מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שפורסם ב־2015, ובו נקבע שמשרד המשפטים, יחד עם האוצר והבריאות, הם המובילים בחריגות ובעקיפות חובת המכרז. "על מנכ"לי משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד המשפטים", כתב שפירא, "לעודד את התחרות על המשרות הפנויות, ובכלל זאת מוטל עליהם לוודא שהמכרזים בהם מתנהלים על פי תכלית המכרזים והכללים שנקבעו להם, בהגינות ובשוויוניות וכן בשקיפות הנדרשת".

ואכן, חוץ מהפטור הבעייתי ‑ גם שקיפות אין כאן. באתר נציבות שירות המדינה, שבו אמורות להופיע כל החלטות הפטור ממכרז של ועדות שירות המדינה, לא מופיעים הפטורים שניתנו להנהלת בתי המשפט בעניינם של אבולעפיה ושפירא. הנציבות בתגובתה לא נתנה לכך הסבר למרות שהתבקשה.

שלוש הערות לסיום. ראשית, לצד הרטוריקה ‑ של בג"ץ ומבקר המדינה — שמקדשת את המכרז וחשיבותו (שוויון, שקיפות), מוכרת היטב מלאכת תפירת המכרזים שהשירות הציבורי בכלל, ומשרד המשפטים בפרט, מתמחים בה. הפעם הלכו צעד נוסף קדימה: במקום לתפור, להשלות ולהטריח מועמדי סרק, משדרגים ישירות את יקיר המערכת.

שנית, זעם משפטי קדוש הוטח לאחרונה בשרת המשפטים איילת שקד שמבקשת להעביר את בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה משיטת המכרז לוועדת איתור. והנה, מערכת המשפט עצמה, שמתנגדת ליוזמה בחריפות, פוטרת לחלוטין ממכרז מינויים בכירים אצלה בבית. השרה לפחות מבקשת להמיר את המכרז בוועדת איתור.

שלישית, שפיצר, שביקש מהנציבות לשדרג את מקורביו ללא מכרז, נבחר לאחרונה לכהונת שופט בבית הדין הארצי לעבודה. מעניין כיצד יפסוק בעתירות שיתקפו ביטול מכרזים בנימוק שממילא כל הכישורים כבר מתקיימים במועמד ששודרג בידי המנהל או השר.