• תפריט
מעסיקים

רוצים להצליח כמו ביל גייטס? לפעמים מזל חשוב יותר מכישרון

הצלחה יוצאת דופן של אנשים תלויה במקרים רבים בנסיבות שמחוץ לשליטתם, ואשר אינן קשורות למיומנויות או השקעה

שירות כלכליסט 08:1914.10.17

לביל גייטס יש ככל הנראה יותר מזל מכפי שרובנו מייחסים לו. הוא אמנם מוכשר מאד ועבד קשה מאז נשר מהלימודים באוניברסיטה ועד שהפך לאדם העשיר בעולם, אך למעשה ההצלחה הדרמטית הזו מצביעה יותר על החשיבות של הנסיבות שאינן בשליטתנו מאשר על תרגום המיומנויות והכישורים לתגמול כספי.

 

אנחנו לרוב נוטים להאמין לתפיסה לפיה האנשים המצליחים ביותר הם המוכשרים והמיומנים ביותר מבינינו. אך תפיסה זו שגויה, טוענת צ'נגווי ליו, פרופ' לאסטרטגיה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת וורוויק במאמר שפורסם לראשונה באתר The Conversation. ביצועים יוצאים מהכלל קורים לרוב בשל נסיבות יוצאות מהכלל. אותם אנשים המשיגים את הביצועים הטובים ביותר, הם לרוב פשוט האנשים שהמזל משחק לטובתם, שהרוויחו מכך שהיו במקום הנכון בזמן הנכון. הם מכונים מצוינים, כאלה שהביצועים שלהם הם היוצאים מהכלל במערכת שכולנו עובדים בתוכה.

 

לתפיסתם של רבים, גייטס, ואנשים מצליחים אחרים שכמותו זכאים לתשומת הלב הציבורית ולפרסים, והם אנשים מהם אפשר ללמוד כיצד להצליח בחיים. אך הם יתאכזבו לגלות שההנחה הזו שאותם "ווינרים" הגיעו למעמד הזה על בסיס הביצועים שלהם לבדם, אינה בהכרח נכונה. גם אם תוכלו לחקות כל דבר שגייטס עשה, לא תוכלו לשחזר את המזל הטוב הראשוני שנפל בחלקו.

 

ביל גייטס, המשפחה שלה נולד, התיזמון ונסיבות נוספות תרמו להצלחה לא פחות מהכישרון ביל גייטס, המשפחה שלה נולד, התיזמון ונסיבות נוספות תרמו להצלחה לא פחות מהכישרון צילום: גטי אימג'ס

 

 

כך למשל, העובדה שגייטס מגיע ממשפחה השייכת למעמד הגבוה והתחנך במוסדות לימוד פרטיים, היא שאפשרה לו לצבור ניסיון נוסף בתכנות, כאשר לפחות מ-0.01% מבני הדור שלו הייתה באותה תקופה גישה למחשב. הקשרים החברתיים של אמו עם יו"ר IBM הם שאפשרו לו לזכות בחוזה מהחברה שנחשבה באותה תקופה ליצרנית מחשבים אישיים מובילה. החוזה הזה היה מהותי בביסוס אימפריית התוכנה שלו.

 

פרט זה חשוב מכיוון שמרבית הלקוחות שהשתמשו במחשבי IBM נאלצו ללמוד כיצד להשתמש בתוכנה של מיקרוסופט שהתלוותה למוצר. זה יצר יתרון לטובתה של מיקרוסופט. שכן, בעקבות זאת גדל הסיכוי שהתוכנה הבאה שהלקוחות הללו ירכשו תהיה של מיקרוסופט, לא מכיוון שהתוכנה שלהם הייתה בהכרח הטובה ביותר, אלא מכיוון שהלקוחות היו עסוקים מדי מכדי ללמוד כיצד להשתמש בתוכנה אחרת.

 

ההצלחה ונתח השוק של מיקרוסופט אמנם גורמים לחברה לבלוט מעל לשאר המתחרים, אך ההבדל הזה נבע בבסיסו מהמזל הטוב שנפל בחלקו של גייטס כבר בשלבים הראשונים, שקיבל חיזוק מכך שהצלחה מולידה הצלחה. כמובן שלכישרון ולהשקעה של גייטס היה תפקיד חשוב בהצלחה הנרחבת של מיקרוסופט. אך זה לא מספיק ליצירת חברה מצוינת. כישרון והשקעה הם לרוב גורמים פחות חשובים מאשר הנסיבות, במובן זה שגייטס לא היה יכול להצליח בלי הנסיבות הנכונות.

 

אפשר כמובן לטעון שרבים מהאנשים המצליחים האלה השיגו את הביצועים הטובים באמצעות עבודה קשה, מוטיבציה גבוהה או "גריט" (grit), ולכן הם בכל זאת זכאים לכל התשבחות והפרסים. יש אפילו שטוענים שאפשר לכמת את הגדולה הזו למספר – חוק עשר השנים או 10 אלף השעות. מומחים ומקצוענים רבים אכן השיגו את הכישורים יוצאי הדופן שלהם הודות לאימונים מתמידים ונחישות. למעשה, 10 אלף השעות שגייטס הקדיש בנעוריו ללימוד תכנות מחשבים הוגדרו כאחת הסיבות להצלחה שלו.

 

אלם, ניתוח מפורט של מקרי המבחן של המומחים מצביע לעיתים קרובות על כך שגורמים נסיבתיים מסוימים שהם מחוץ לשליטתם של אותם מצליחנים הם גם בעלי תפקיד חשוב בסיפור ההצלחה. לדוגמה, שלושה אלופים ארציים בטניס שולחן הגיעו מאותו רחוב באותו פרבר קטן של עיר אחת באנגליה.

 

זה לא צירוף מקרים ולא נובע מכך שלא היה דבר אחר לעשות בעיר מלבד לשחק טניס שולחן. מתברר פשוט שמאמן פינג פונג מפורסם בשם פיטר צ'ארטרס יצא לפנסיה ועבר להתגורר בדיוק בפרבר הזה. רבים מהילדים שגרו באותו רחוב כמו המאמן החלו להתעניין בספורט בזכותו, ושלושה מתוכם , לאחר שעמדו בחוק "10 אלף השעות" הפגינו ביצועים טובים באופן יוצא מהכלל, כולל זכייה באליפות הארצית.

 

הכישרון וההשקעה שלהם היו מהותיים לכך שהפגינו ביצועים טובים כל כך, אך לולא המזל המוקדם שהיה להם (שכן שהוא מאמן מהימן ואיכותי ומשפחה תומכת), אימון במשך 10 אלף שעות בלי פידבק מועיל קרוב לוודאי שלא היה מספיק כדי שילד שנבחר רנדומלית יהפוך לאלוף.

 

בדומה, ילד עם כישרון יוצא דופן בטניס שולחן יכול לסבול ממזל רע בתחילת הדרך,כך למשל בחירה במאמן לא מוכשר או היותו ממדינה שבה להיות ספורטאי לא נחשב לקריירה מבטיחה. במקרה כזה, ייתכן והילד לא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו. פירוש הדבר שככל שהביצועים מרשימים יותר, כך אפשר ללמוד פחות שיעורים ישימים ומשמעותיים מאותו "ווינר".

 

בכל הקשור לביצועים בינוניים, האינטואיציה שלנו לגבי הצלחה דווקא מתגלה כנכונה. הדעה הרווחת לפיה "ככל שאני משקיע יותר, כך יש לי יותר מזל" או "המזל מעדיף את המשקיעים", נשמעת הגיונית לגמרי כשמדברים על אדם שמשפר את הביצועים שלו מגרועים לטובים. אבל המעבר מטוב למצוין הוא סיפור אחר לגמרי.

 

להימצאות במקום הנכון (הצלחה בהקשר שבו לתוצאה מוקדמת יש השפעה מתמשכת) ובזמן הנכון (מזל בשלב מוקדם) יכולה להיות חשיבות גדולה כל כך שהיא גוברת על שאר המעלות. בהתבסס על כך, אין סיבה ממשית לתגמל או לחקות את אותם ווינרים ולצפות להצלחה זהה. אך מצליחנים כן צריכים לשקול ברצינות לחקות את גייטס (שהפך לנדבן) או את וורן באפט (שטוען שעל האמריקאים העשירים לשלם יותר מסים), שבחרו להשתמש בעושר ובהצלחה שלהם לקידום מטרות נעלות. המצליחנים שמעריכים את המזל הטוב שלהם ולא שומרים את כל הונם לעצמם ראויים לכבוד שלנו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x