• תפריט
מחפשי עבודה

מה לעשות אם שלחתם מייל מהעבודה לאדם הלא נכון

כולנו מכירים את הבהלה שנלווית ללחיצת Send שאחריה האימייל יגיע לנמען שגוי, ישלח עם קובץ לא נכון או יצטרף לשרשרת התכתבויות שלא רציתם לחשוף

נילי פלג שפולנסקי 12:2506.09.17

טעות אנוש מצערת בה נלחץ כפתור ה-SEND במקום כפתור ה-SAVE הביאה לפרסום הדוחות הכספיים של סלקום בטרם אושרו על ידי הדירקטוריון, ולכותרות דרמטיות.

אך מי מאתנו לא יכול להיזכר ברגע המבהיל במהלך הקריירה שלו? כפתור ה-SEND נלחץ, והודעת דואל נשלחה לאדם הלא נכון, כללה קובץ לא נכון, או הצטרפה לשרשרת התכתבויות שממש לא רצינו לחשוף. בתוך חלקיק שניה נשלח המידע לקצה העולם, ואין להשיבו.

 

בסיטואציה עסקית, לשולח עלול להיגרם כך נזק רב, ואם המידע הסודי שייך לצד שלישי, המצב גרוע שבעתיים.

 

גם מקבל המידע לא בהכרח שש לקבלו. לדוגמא, מי שמפתח טכנולוגיה סודית ושואף להגיש פטנט המבוסס על חדשנות המצאתו, עלול להינזק מחשיפה לתכנים מתחרים.

כאשר נחשף בטעות מידע סודי יש לכך השלכות משפטיות על כל המעורבים: השולח, המקבל ובעל המידע. חשוב להבין כי גם כאשר אין כל יחסים משפטיים פורמליים בין בעל המידע למי שקיבל אותו בטעות, החוק עדיין מספק לבעל המידע הגנות, ומטל על מי שקיבל את המידע מחויבויות. כלומר – גם כאשר מידע נחשף בטעות יש עדיין מה לעשות.

 

העצה הפרקטית הטובה ביותר היא להשהות את שליחת המייל כדי שתוכלו להתחרט העצה הפרקטית הטובה ביותר היא להשהות את שליחת המייל כדי שתוכלו להתחרט צילום: שאטרסטוק

 

 

חוק עוולות מסחריות מ-1999 אוסר על "גזל" סוד מסחרי. "סוד מסחרי" הוא מידע עסקי לא פומבי שאינו ניתן לגילוי בקלות ואשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון.

מכוח החוק אסור למי שקיבל מידע סודי להשתמש בו, אם ידוע לו שהמידע נחשף בניגוד לחוזה או בהפרה של חובת אמון כלפי בעל המידע. ההגנה מכוח החוק אינה אוטומטית וכדי ליהנות ממנה יש לנקוט באמצעים סבירים להגנת המידע. כמו למשל, הסכמי סודיות, הצפנה של קבצים, וכלילת אזהרה בתחתית המייל לפיה המידע הגלום בו הינו סודי.

 

אז מה עושים?

 

מיד כשמתגלה הדליפה רצוי לפנות למי שקיבל את המידע ולנסות לקבל את הסכמתו שלא להשתמש במידע. במקרה של סירוב או התעלמות, ידע בעל המידע שעליו למהר ולעתור לצו מניעה כנגד שימוש במידע הסודי.

 

מקרה בולט מהעת האחרונה כלל דואל שהכיל פרטי מו"מ סודי בין פרטנר לרשת HBO לגבי שידור הסדרה "משחקי הכס", שנשלח בטעות למתחרה HOT. HOT הציעה ל-HBO הצעה "מהסרטים" וזכתה בחוזה. פרטנר עתרה לצו למניעת העסקה, וטענה שבעקבות המייל האמירו מחירי התוכן עד כדי כך שהעסקה המתוכננת עם HBO סוכלה.

 

מסיקור המקרה עולה כי פרטנר נקטה באמצעים הנ"ל להגנת סודה. היא פנתה מיד ל-HOT וביקשה ואף קיבלה את הסכמתה לכך שלא תשתמש במייל. HOT לעומת זאת, טענה שלא השתמשה במייל כאשר ניהלה את המשא ומתן. פרטנר החליטה מטעמיה למשוך את הבקשה.

 

מקרה זה מחדד את השאלה האם ניתן להפריד בין שימוש בתוכן המייל לבין שימוש בעצם הידיעה על שליחתו. במלים אחרות: עד כמה "קדוש" צריך להיות מקבל המידע?

סביר שהתשובה לכך תהא תלוית נסיבות. פרקטית, קביעה חד-משמעית שכל ידיעה על התכתבות בין צדדים היא סוד מסחרי הראוי להגנה עלולה להיות חמורה מדי ולא ישימה בעידן בו מידע רב זורם בין אנשים רבים. בנוסף, יש להימנע מתוצאה אבסורדית בה יחולו על מי שקיבל מידע בטעות מגבלות כה חמורות, עד שמצבו יהיה גרוע יותר ממצבו של בעל המידע שדלף.

 

עם זאת, לדעתי, יתכנו בהחלט מקרים בהם עצם קיומו של המייל יהווה סוד כה משמעותי לבעליו, עד שהוא יחשב כסוד מסחרי החוסה תחת ההגנות בחוק.

ואכן, החוק מאפשר שימוש בסוד מסחרי מכוח "תקנת הציבור", או במלים אחרות, כדי לאפשר התנהלות חברתית תקינה. זהו "מושג שסתום" הנתון לפרשנות, ותתכן פרשנות שונה בין מקרים שונים.

 

מעניין לציין כי בפסק דין בענין ROUND TABLE נדחתה הטענה שכתובות מייל הן "מידע סודי", משום שלא ניתן היה להקיש מהן את זהות הנמענים. מכאן דווקא עולה שעצם ההתכתבות בין שני גורמים שזהותם ברורה עשויה להיחשב כסוד.

 

מה שבטוח הוא, שטעות לעולם חוזרת. עצה פרקטית מצוינת, היא להשהות את תיבת הדואר היוצא למספר דקות של חסד. כך ניתן לבדוק ולתקן דואל גם לאחר שנלחץ ה-SEND הגורלי.

 

*הכותבת היא שותפה בכירה במשרד עורכי דין רון גזית, רוטנברג ושות', ומתמחה במשפט מסחרי וקניין רוחני.

 

האמור מעלה אינו מחליף יעוץ משפטי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x