דנציגר עיכב את ביצוע המאסר של מורשעי פסגות: "סיכויי הערעור אינם קלושים"

"ניתן לומר שהערעור אינו מופרך על פניו, ואין מדובר בערעור סרק", כתב היום (ה') שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר בהחלטתו לעכב את ביצוע המאסר של בכירי פסגות דוד אדרי ושי בן דוד.

השניים נידונו בידי השופט חאלד כבוב לעונשי מאסר ארוכים - 4.5 שנים לדוד אדרי מנהל מחלקת ברוקראז', ו-2.5 שנים לשי בן דוד מנהל חדר המסחר. השניים הורשעו בעבירות תרמית, והרצת אג"ח בהקשר מכרז ההחלף של האוצר ב-2007.

מימין: דוד אדרי ושי בן דוד

דנציגר דחה את בקשת הפרקליטות לכלוא את השניים כבר עכשיו, משלושה טעמים מרכזיים: סיכויי הערעור, היעדר מסוכנותם של השניים והזמן – זה שחלף מאז ביצוע העבירות וזה שיחלוף עד שיישמע ויוכרע הערעור. "השיקולים המרכזיים שהיטו את הכף הם סיכויי הערעור, שאינם קלושים לטעמי, וזאת לצד מורכבותן של הסוגיות ופרק הזמן שצפוי ככל הנראה לחלוף עד להכרעה בערעור, אשר עלול לייתר חלק ניכר מהערעור, אם תתקבלנה טענותיהם של המבקשים".

דנציגר מסכים שחומרת העבירות מגדילה את האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית, "עם זאת, בנסיבות המקרה ונוכח העובדה שהמעשים בוצעו לפני כעשור, דומה כי אינטרס ההרתעה המתבטא בריצוי מיידי של העונש מאבד ממשקלו".

השופט תולה במדינה חלק מהאחריות להתארכות ההליכים. "בנסיבות המקרה, בהן התנהלות המשיבה עצמה הביאה לעיכוב ניכר בבירור ההליך, יש ליתן לחלוף הזמן משקל בהיבט ההרתעתי. כמו כן, כאשר מדובר בעבירות כלכליות מסוג זה הרי שה'מסוכנות' של המבקשים אינה קשורה בהכרח לחומרתן של העבירות, ולמעשה, המשיבה עצמה אינה חולקת על היעדר מסוכנותם של המבקשים".