• תפריט
בארץ

הקיבוצים יוצאים מתנובה: בהליכים למכירת מניותיהם

ארגוני הקניות של הקיבוצים, שמחזיקים ב־23.2% מענקית המזון, פנו לאחרונה לבנקאי השקעות בישראל והזמינו הערכת שווי במטרה לקדם את מכירת האחזקות בדרך של מכרז. המועמד המרכזי לרכישה: מאיר שמיר שמכר את חלקו בתנובה לברייט פוד ב־2014

גולן חזני 07:3819.06.17

ארגוני הקניות של הקיבוצים החלו לבחון את מכירת אחזקותיהם בענקית המזון תנובה. ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים פנו בכירים מארגוני הקניות של הקיבוצים אל בנקאי השקעות ישראלים וביקשו לבדוק אפשרויות למכירת האחזקות של הארגונים (23.2%) בהליך של מכרז. הארגונים ביקשו לבדוק את האפשרות למכור את מלוא האחזקות וכן לבדוק את האפשרות למכור לפחות חצי מהן. במקביל פועלים הקיבוצים להזמנה של הערכת שווי חדשה לחברה שעל בסיסה ניתן יהיה לנהל מכרז או משא ומתן עם הרוכשים הפוטנציאליים. הקיבוצים שואפים לכך שהערכת השווי תנקוב בשווי של 5 מיליארד שקל ומעלה — שווי נמוך ב־42% מזה שלפיו רכש תאגיד ברייט פוד הסיני את השליטה בחברה (76.8%) ב־2014.

 

בחודשים האחרונים עלתה השותפות בין ברייט פוד לארגוני הקיבוצים, בראשות גרנות ומשקי עמק יזרעאל, על שרטון. במספר הזדמנויות הביעו הקיבוצים חוסר אמון ביכולות הניהול של שותפים הסינים. "הקיבוצים הרימו ידיים. הם חשים אכזבה כללית מהסינים וחוששים מכך ששווי החברה עשוי לרדת עוד יותר. תנובה לא מנוהלת", אמר ל"כלכליסט" מקורב לתנובה. בנוסף, הקיבוצים מעוניינים למכור גם משום שהיחסים בין הארגונים שלהם התערערו לאחרונה וכן משום שהירידה בכוחה של תנובה מערערת את הדומיננטיות שלהם בשוק החלב. על כך יש להוסיף את החשש של הקיבוצים מההתגברות הצפויה של הרגולציה בישראל. החשש העיקרי נוגע לסימון שלילי של מוצרים עתירי סוכר, שעשוי לפגוע במכירות של מוצרים שונים של תנובה, כמו מעדני חלב.

 

 

המועמד המרכזי לרכישת האחזקות של הקיבוצים הוא איש העסקים מאיר שמיר שמתעניין ברכישה באמצעות החברה הציבורית שבשליטתו מבטח שמיר. שמיר והקיבוצים כבר החלו לקיים שיחות ביניהם ושמיר הבהיר כי הוא מעוניין לרכוש את האחזקות. המחיר שבו נוקבים הקיבוצים עומד על כ־1.1 מיליארד שקל עבור אחזקותיהם, מחיר שמשקף לתנובה שווי של 5 מיליארד שקל. אך שמיר נוקב במחיר נמוך יותר — כ־900 מיליון שקל, שמשקף לתנובה שווי של 4 מיליארד שקל בלבד.

 

אם יבשילו המגעים בין שמיר לקיבוצים לכדי עסקה, זו תהיה הפעם השנייה שבה שמיר מחזיק במניות תנובה. ב־2014 מכרה מבטח שמיר את החלק שלה בתנובה (20.7%) לברייט פוד תמורת 252 מיליון יורו, לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל. מבטח שמיר רשמה רווח נקי של 473 מיליון שקל בעקבות העסקה.

 

מאיר שמיר. מתווכח עם הקיבוצים על השווי של תנובה מאיר שמיר. מתווכח עם הקיבוצים על השווי של תנובה צילום: אוראל כהן

 

ברייט פוד היא שחקנית מרכזית גם בשיחות שמתקיימות כעת בין שמיר לקיבוצים, שכן שמיר הבהיר להם כי מבחינתו תנאי מרכזי לביצוע עסקה ביניהם הוא קבלת ברכת הדרך מברייט פוד לשותפות. עד היום הסינים לא העניקו את ברכתם ויתכן כי זו אחת הסיבות לכך שהקיבוצים פנו לבנקאי השקעות במטרה לבחון את מכירת האחזקות בדרך של מכרז. סיבה נוספת לבחינת האפשרות היא הרצון של הקיבוצים לקבל את המחיר הגבוה ביותר תמורת אחזקתם. בהליך של מכרז עשויים להשתתף גם גופים פיננסיים, כמו חברות ביטוח ובתי השקעות, אך שותפים כאלו אינם רצויים בעיני הסינים שמעוניינים בשותף אסטרטגי ישראלי־מקומי, בהתאם למודל שבו הם מחזיקים בחברות אחרות ברחבי העולם.

 

בקיבוצים בוחנים גם אפשרויות נוספות כמו רכישת חלקה של ברייט פוד בחברה ורכישת חלקם של ארגוני קניות מסוימים על ידי ארגוני קניות אחרים. עם זאת, האפשרות לרכוש את חלקה של ברייט פורד אינו מעשי משום שהסינים לא מעוניינים למכור.

 

מימין אייל מליס מנכ"ל תנובה ועמית בן יצחק יו"ר גרנות מימין אייל מליס מנכ"ל תנובה ועמית בן יצחק יו"ר גרנות צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

 

תנובה מאבדת נתחי שוק

 

מאז שברייט פוד רכשה את השליטה בתנובה מידי קרן אייפקס ומבטח שמיר, נתחי השוק של החברה הצטמקו, היקף המכירות שלה ירד ובהתאם לכך גם הרווחים שלה. ב־2016 הגיע נתח השוק של תנובה בשוק החלב ל־50.3% — הנתון הנמוך בתולדותיה.

 

מגמת הירידה הזו הביאה לכך שהמנכ"ל דאז אריק שור פוטר. אייל מליס מונה במקומו. בהמשך עזב גם יוסי שחר, נציג ברייט פוד בישראל וסגן יו"ר תנובה מטעמה. במקביל נכלאו גם חלק מבכירי ברייט פוד, שהובילו את עסקת הרכישה של תנובה, בכלא הסיני באשמת שוחד.

 

הטלטלות בתנובה והירידה בכוחה הובילו לכך שבהערכת שווי של חברת הייעוץ טאסק, שהזמינו הבנקים המממנים של תנובה באוגוסט 2016 במסגרת חוב שביקשה ברייט פוד למחזר, הוערך שווי החברה ב־4.5—5 מיליארד שקל בלבד.

 

מדובר על שווי דומה לזה שבו מכרו הקיבוצים את השליטה בחברה לאייפקס (56.1%) ולמבטח שמיר (20.7%) ב־2006. העסקה התבצעה אז לפי שווי של כמיליארד דולר. באותה העת לא כל הקיבוצים בחרו למכור את אחזקותיהם, וכך נותרו הקיבוצים עם נתח של 23.2% בתנובה, באמצעות ארגוני הקניות שלהם. הארגונים האלו נהנו מחלקם היחסי בדיבידנדים של 2.6 מיליארד שקל שחילקה תנובה בתקופת אייפקס־שמיר.

 

אייפקס התחייבה בפני הקיבוצים לשמור על מחיר המטרה של החלב (המחיר שבו תנובה קונה חלב מהחקלאים) ועל הון עצמי של 3 מיליארד שקל למשך 8 שנים. בנוסף, אייפקס התחייבה שתנובה תישאר אגודה שיתופית ולא תהפוך לחברה.

 

כשברייט פוד רכשה את חלקם של אייפקס ושמיר, שלושה מארגוני הקניות של הקיבוצים — כולל מילואות ומשקי עמק הירדן — ביקשו למכור את חלקם בתנובה (6%), אך הסינים לא היו מעוניינים בכך. הארגונים פנו לבית המשפט בבקשה שיחייב את ברייט פוד לרכוש את חלקם, אך בית המשפט דחה את דרישתם. כיום מילואות ומשקי עמק הירדן הם בין הארגונים הדומיננטיים שדוחפים את הקיבוצים למכירת אחזקותיהם בתנובה.

 

במסגרת הסכם השותפות עם ברייט פוד קיבלו הקיבוצים זכויות שונות, ביניהן הזכות להיות שותפים במינוי המנכ"ל. זכויות אלה ייפגעו במידה שאחזקות הקיבוצים יירדו אל מתחת ל־20% ויבוטלו לחלוטין במידה שאחזקות הקיבוצים יירדו אל מתחת ל־15%.

 

מינוי מאוחר

 

בשבוע שעבר ברייט פוד מינתה את מנכ"ל אי.די.בי לשעבר חיים גבריאלי לתפקיד סגן יו"ר דירקטוריון תנובה לאחר שהמשרה נותרה בלתי מאויישת במשך חודשים. המינוי הזה עשוי היה לסלול את הדרך לשיקום היחסים של הסינים עם ארגוני הקיבוצים, אולם כעת מסתמן כי הצעד התבצע מאוחר מדי.

בטל שלח
    לכל התגובות