$
בארץ

הצוות לבחינת מצב הנכים ימליץ: יותר שירותים, פחות תוספת לקצבאות

הצוות בראשות פרופ' אבי שמחון שהקים רה"מ לקביעת התוספות שיינתנו לנכים צפוי להמליץ על תמריצים שונים, כולל השתלבות בשוק העבודה, ועל הסטת תקציבים שהנכים מקבלים ולא בהכרח על הגדלת הקצבאות

אדריאן פילוט 08:2511.06.17

התוספות לנכים ינתנו בעיקר כשירותים ופחות כתוספת כספית לקצבה, כך עולה מדיונים של הצוות בראשות פרופ' אבי שמחון יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה לטיפול בסוגיית קצבאות הנכים. עוד עולה מהדיונים כי יצומצם או יבוטל הפטור לנכים בעלי הכנסות גבוהות, וכי ינתנו תמריצים לעידוד בעלי מוגבלויות להשתלבות בשוק העבודה. 

על פי צוות שמחון ההוצאה הממשלתית על כ־235 אלף בעלי מוגבלויות בישראל עומדת על כ־25 מיליארד שקלים ובממוצע משקיעה המדינה בכל בעל מוגבלות בישראל כ־8,200 שקל בחודש. סכום זה אינו כולל הטבות שוות כסף כגון הנחות בארנונה, תרופות, מסי רכישה ועוד. אמנם קצבת הנכות הממוצעת עומדת על כ־2,859 שקלים לחודש, אך בכך לא מתמצה ההשקעה הממשלתית בבעלי מוגבלויות, אשר כוללת תשלום קצבאות נוספות, מתן שירותים בעין והטבות שונות. 

הפגנת נכים בתל אביב הפגנת נכים בתל אביב צילום: מוטי קמחי

 

לפי הנתונים, מעבר לקצבאות הכלליות, המדינה מעניקה שירותים לבעלי מוגבלויות דרך משרד הרווחה, שירותים לנכי נפש במשרד הבריאות, פטור ממס הכנסה דרך רשות המסים, סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי - המצטברים לכ־5 מיליארד שקל. המדינה משקיעה כ־5.5 מיליארד שקלים בתשלומים נוספים עבור ניידות ומימון הוצאות רכב המגיעים ל־1.5 מיליארד שקל בשנה. עבור שירותים מיוחדים (שר"מ) כגון מימון של עובדים זרים תווספים 1.8 מיליארד שקל. בנוסף ישנן קצבאות מיוחדות עבור נכים שנפגעו מפוליו ומגזזת ולצורך כך מקצה המדינה כ־600 מיליון שקל.

 

לפי לוח הזמנים שקבעו ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר כחלון, שר הרווחה חיים כץ ויו"ר הקואליציה דוד ביטן, לצוות לקביעת התוספות שיינתנו לנכים ואופן חלוקתן,

מסקנות ראשוניות של הצוות היו אמורות להתקבל עד אתמול (10.6) כחודש ימים אחרי מינוי הצוות. עם זאת ל"כלכליסט" נודע כי המסקנות טרם הוגשו והעיכוב נובע בין השאר מ"המורכבות הכרוכה בסוגיה" כדברי אחד מהגורמים, וגם מכמה מחלוקות סביב סוגיות מרכזיות.

 

רמת קיום בסיסית לנכה

 

חברי הוועדה מסבירים כי לצד הצורך בהעלאת הקצבאות המשולמות לנכים, יש לבחון את הכשלים הקיימים במערכת, בכדי לוודא שהכספים שיינתנו יגיעו לנכים הזקוקים להם ביותר ולא ייצרו תמריצים שליליים מנגד. עוד מסבירים כי מטרת קצבת הנכות אינה לפצות את הנכים עבור הוצאות חריגות שכן למטרה זו קיימות קצבאות ייעודיות (ניידות, שר"מ, סיוע בשכר דירה, הנחות ופטורים ספציפיים), אלא להבטיח רמת קיום בסיסית בשל אובדן כושר השתכרות בדומה להבטחת הכנסה. לצורך קביעת אובדן כושר ההשתכרות מבצע הביטוח הלאומי בדיקה פרטנית לכל נכה.

 

אחת המטרות העיקריות של צוות שמחון הוא הגדלת שיעור הנכים העובדים העומד בישראל על כ־20% בלבד, לעומת כ־40% בממוצע מדינות ה־OECD. בין הדרכים שעלו לשולחן הדיונים כדי לטפל בסוגיה זו היא הסרת חסמי כניסה לשוק העבודה כגון, חסמים פסיכולוגיים־אישיים, חסמים חיצוניים של שוק התעסוקה. בין הפתרונות שנבחנים: מתן תמריצים לעידוד מעסיקים לקלוט אנשים בעלי מוגבלויות, תוך עזרה בהנגשת מקומות העבודה; יצירת מערכת שיקום, ותמיכה לבעל המוגבלות, שתסייע לו בכניסה לשוק העבודה.

 

בצוות שמחון מדגישים כי ישנם כ־100 אלף נכים אשר מקבלים שירותים מהמדינה. לפי המסתמן, חלק מנכים הללו לא ייהנו כלל מהעלאת הקצבה אלא משיפור בשירותים שהם מקבלים. "מדובר בנכים הקשים ביותר, שלרוב אינם מסוגלים להסתדר בזכות עצמם, ולכן לצד ההגדלה של הקצבאות, יש לזכור כי עבור אוכלוסייה זו, חשוב להגדיל את מגוון השירותים הקיימים ולשפר את הסטנדרטים בשירותים הפועלים כבר כיום", מסביר גורם המעורה בפרטים.

 

ל"כלכליסט" נודע כי ישנה הסכמה גורפת בין כל חברי הוועדה שמבחני כושר ההשתכרות בהם משתמשים כבר 30 שנה לא מתאימים לשוק העבודה המודרני, הם מחוללים עיוותים במערכת ולפיכך יש להחליפם. חברי הצוות מצאו גם כי המבחנים הקיימים היום נותנים העדפה ברורה לבעלי מוגבלות פיזית, על פני אנשים בעלי מוגבלות שכלית־התפתחותית או נפשית.

 

מנגנון תקצוב מיושן

 

סוגיה נוספת שעלתה בצוות היא האפליה הקיימת בין בעלי משפחות על פני יחידים. מבדיקה שנערכה - נכה פיזי בעל משפחה מקבל יותר מכפול לעומת נכה בעל מוגבלות דומה שהוא רווק, ופי חמישה לעומת נכה רווק בעל מוגבלויות נפשיות. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי צוות שמחון לא ימליץ על תיקון האפליה בין בעלי משפחות לבין רווקים.

העיוות הגדול ביותר במערכת, כפי שמגדירים בצוות, הוא הפטור ממס הכנסה הקיים לנכים שמרוויחים עד 50 אלף שקלים לחודש. הטבה זו עולה לקופת המדינה כ־1.2 מיליארד שקל, ומתחלקת בין 23 אלף נכים בעלי שכר גבוה - אשר אינם זכאים לקצבת נכות ועוברים את סף ההכנסות החייב במס הכנסה.

 

לפי מסקנות הביניים וההמלצות העיקריות של צוות שמחון ניתן להבחין כי בכוונתם של חברי הצוות לנסות ולחולל שינוי אמיתי ומהותי בכל עולם תקצוב הנכים, הרבה מעבר, ל"קביעת התוספות שיינתנו לנכים ואופן חלוקתן", כפי שנתניהו והשרים ביקשו. בנסיון הזה הצוות חושף מנגנון תקצוב מיושן ושנוטה לתמרץ אי יציאה לעבודה. מהתמונה המסתמנת גם ניתן להבין בין השורות: תוספת תקציבית תהיה החלק הפחות משמעותי של מסקנות צוות שמחון והשינויים יתייחסו להסטות תקציביות בתוך הכספים שהנכים כבר מקבלים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x