בית-עץ נבנה עם ליקויים – המזמינה תפוצה בכ-370 אלף שקל
ביהמ"ש חיי את חברת "רם-נוף" ובעליה לפצות לקוחה עקב אי התאמות וליקויים רבים שנמצאו בבית-עץ שבנו עבורה לפני כ-6 שנים
עורכת דין, בעלת קרקע ביישוב קדימה שבשרון, ביקשה ב-2010 להקים עליה בית. היא פנתה לחברת "רם-נוף" שעוסקת בתכנון והקמה של בתי עץ ונחתם ביניהן הסכם לבניית בית תמורת כ-800,000 שקל.
בתביעה שהגישה האישה כשנה לאחר מכן היא טענה שהבית נמסר לה עם ליקויים רבים ולא תאם את המוסכם. התביעה הוגשה נגד החברה, בעליה ונגד המהנדס שהכין את הבקשה להיתר בנייה.
לטענתה, זמן קצר לפני תחילת העבודות היא סיכמה בעל פה עם החברה ובעליה שהבית יימסר לה מושלם, לאחר עבודות הגמר. רק כשלושה חודשים לאחר מכן, כשהתמודדה עם מחלה קשה שפגעה בתפקודה הפיזי והנפשי, היא הוחתמה על הסכם שנשא תאריך רטרואקטיבי וקבע שהבית יימסר ללא עבודות גמר.
לחילופין היא טענה שההסכם בטל והיא זכאית להשבת הכספים ששילמה מאחר שהוטעתה לחשוב שהחברה היא "קבלן רשום" שמוסמך לבצע את העבודות, מה שהתברר כלא נכון.
שופטת בית משפט השלום בהרצליה, לימור ביבי, מינתה מומחה לבחינת הטענות בדבר הליקויים. המומחה קבע שקיימות חריגות בנייה ואי התאמה מהותית בין התוכניות שהוגשו לאישור הרשות המקומית לבין הביצוע בשטח. מעבר לכך הוא קבע שחלק מהעבודות בוצעו בצורה לקויה. בין היתר הוא התייחס לאי התאמות בצורה של הבית ובמיקום וגודל החלונות והדלתות. הוא קבע בנוסף שיש לפרק את הגג כדי להתאימו לגובה תקין.
השופטת לימור ביבי צילום: אתר בתי המשפט
הנתבעים טענו שאין לחייב באופן אישי את מנהל החברה. לגופו של עניין, הם לא חלקו על חוות דעתו של המומחה בעניין הליקויים והודו בצורך לתקן אותם. עם זאת הם טענו שיש לאפשר להם לבצע את התיקונים בעצמם ולא לחייב אותם בפיצוי.
הם הוסיפו שהם אינם אחראים לחריגות הבנייה מאחר שהתובעת הייתה שותפה דומיננטית לתכנון והיוזמת של כל החריגות. עוד לדבריהם, ההסכם אמיתי ותקף ואין לחייב אותם בעבודות הגמר.
לא יתקנו בעצמם
השופטת ביבי נתנה משקל משמעותי לחוות הדעת של מומחה בית המשפט וקיבלה אותה במלואה. השופטת דחתה את טענות התובעת בעניין בטלות ההסכם וציינה שמאחר שהיא עורכת דין בעלת ניסיון עשיר בתחום הבנייה ספק אם באמת לא ידעה שהנתבעים אינם אוחזים ברישיון. גם טענותיה של התובעת בעניין ניצול מחלתה והחתמתה על הסכם שלא שיקף את ההבנות בין הצדדים נדחו. גם בהקשר זה התייחסה השופטת לניסיונה והשכלתה של התובעת וקבעה שלא סביר שהסכימה שהעבודות יתחילו על סמך הסכם בעל פה ונראה שההסכם נחתם טרם פרוץ מחלתה.
השופטת פסקה שעל רקע היעדר רישיונם של הנתבעים אין לאפשר להם לבצע את התיקונים בעצמם. בסך הכל פסקה השופטת לטובת התובעת 369,771 שקל והטילה את האחריות הן על החברה והן על בעליה לאחר שקבעה שבהיותו אדריכל מנוסה התקיימה בין הצדדים מערכת יחסים מיוחדת המושתתת על אמון אישי. בנוסף הם חויבו בהוצאות של 61,620 שקל ושכ"ט עו"ד של 75,000 שקל. חלק קטן מסכום הפיצויים הוטל על המהנדס שהכין את הבקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית.
• ב"כ התובעת: עו"ד מ. קרייצברג
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מ. לברן, עו"ד אברהם שלו
* עו"ד עדי יחזקאל עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
