דרושה קרן עושר להר מט"ח
בנק ישראל רכש גם אתמול מאות מיליוני דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל ולנגידה אין שום כוונה להפסיק. אלא שמהלך שבמהותו ממיר כסף בטוח בנכסי סיכון רק לטובת סקטור אחד - היצואנים - יש לנהל בשקיפות
07:4723.03.17
בנק ישראל התערב גם אתמול במסחר ורכש מאות מיליוני דולרים, אחרי שעשה זאת גם בימים שלישי ושני, וזאת במטרה לבלום את התחזקות השקל. נראה שנגידת הבנק קרנית פלוג נחושה להמשיך ואף להעמיק את מדיניות רכישות המט"ח שהיא מנהלת מאז מונתה לתפקיד, ולהמשיך להתעלם מהביקורת שנשמעת על כך מכל עבר. יתרות המט"ח של בנק ישראל, נכון לסוף פברואר, עומדות על 102 מיליארד דולר.
שלשום התבקשה פלוג לתת הסברים בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת, המפקחת על פעולות הבנק. היא התבקשה להסביר איך הפסיד הבנק כ־60 מיליארד שקל בניהול תיק יתרות המט"ח, וענתה כי הדבר לא מטריד אותה שכן היא יכולה למכור דולרים בכל זמן שתרצה, ולעשות זאת ברווחים גדולים. עוד היא טענה כי הלחץ על השקל יירד בשלב מסוים ואמרה כי היא מתכוונת להמשיך ולהגדיל את יתרות המט"ח גם מעבר לגבול העליון שקבע לעצמו הבנק - 110 מיליארד דולר. "זאת לא תקרה מבחינתי", טענה הנגידה פלוג בדיון.
הנגידה קרנית פלוג צילום: בלומברג את ההסבר של פלוג בדיון, לפיו המדיניות מיועדת "לתת זמן ליצואנים" שהם הנפגעים הגדולים של התחזקות השקל, ניתן היה למכור ב־2008 או ב־2009. כיום, ב־2017, כלל היצואנים יודעים שהמשק הישראלי חזק ולכן השקל הוא מטבע חזק. אותן רכישות מט"ח - המהוות בעצם סובסידיה ליצואנים - מהוות מהצד השני עונש לצרכנים שלא יכולים להנות מההנחה הסמויה ברכישת שירותים ומוצרים מיובאים.
נגידת בנק ישראל לא התייחסה בדיון למטרה ארוכת הטווח של הרכישות. אין עוררין על כך שהמדיניות הזאת משפיעה בטווח הקצר, אבל אחרי כמה ימים או שבועות האפקט מתפוגג והמט"ח מתווסף להר הדולרים שבנק ישראל ממשיך לטפח ולתחזק.
בנוסף, הנתונים של בנק ישראל מראים כי נדרשת רכישה של היקף גדול יחסית של מט"ח כדי לשנות באופן קל וזמני את שער החליפין - משהו כמו 100 מיליון דולר לפיחות של 0.08% בערכו של השקל.
