• תפריט
  • דואר אדום
בארץ

רשות הגבלים: הכתבת מחיר מינימום ללא הצדקה תחרותית – הסדר אסור

על פי טיוטה שפרסמה הרשות, הסדרת כזה יהיה מותר רק כשההסדר לא מעורר חשש לפגיעה בתחרות בשוק ספציפי או במקרה שבו ההסדר הוא לצורך השגת תועלת פרו תחרותית מובהקת

תומר גנון 15:1011.01.17

הסדר להכתבת מחיר מינימום בין ספק לקמעונאי לא ייחשב כהסדר כובל, רק במקרים שהוא לא מעורר חשש לפגיעה בתחרות או תורם לה. כך עולה מטיוטת מדיניות חדשה שפרסמה היום (ד') רשות הגבלים עסקיים. טיוטת המדיניות עוסקת בהסדרים שבמסגרתם ספק מכתיב ללקוח שלו את המחיר שבו תימכר הסחורה ( Resale Price Maintenance RPM).

הכתבת מחיר מינימום ללא הצדקה תחרותית – פסול הכתבת מחיר מינימום ללא הצדקה תחרותית – פסול צילום: אוראל כהן

 

 

על פי הטיוטה הסדר כזה, שאסור לפי חוק, יהיה מותר בשני מקרים. הראשון, ההסדר לא מעורר חשש לפגיעה בתחרות בשוק הספציפי. למשל, במקרה שיש תחרות בין-מותגית חזקה ואין חשש שההסדר יוביל למחיר מתואם. השני, במקרה שבו ההסדר הוא לצורך השגת תועלת פרו-תחרותיות מובהקת. למשל, עידוד ההשקעה של הקמעונאים בקידום מכירת המוצר באמצעות מתן שירותים נלווים, כאשר קיים צורך בכך בהתאם לאופי המוצר והתחרות הבין-מותגית בשוק.

 

על פי הודעת הרשות, הצורך בפרסום טיוטת המדיניות התחדד על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת שופרסל שבה החברה ומנכ"לה לשעבר, אפי רוזנהויז, הורשעו בניסיון לעצור מבצע הנחות ברשת מגה. על פי פסק הדין, הסדרים אנכיים (בין ספק לבין לקוח), ובכלל זה הסדר הכתבת מחיר מינימום, ייבחנו בהתאם לפגיעה האפשרית בתחרות כתוצאה מההסדר.

 

פסק הדין בעניין שופרסל שינה את הדין שהיה קיים ביחס להסדרי הכתבת מחיר מינימום, שכן עד אליו הסדרים אלה נחשבו אסורים באופן מוחלט - ללא כל קשר למידת פגיעתם בתחרות. על רקע זה נוצר הצורך להבהיר את עמדת הרשות, ולציין את הנסיבות המיוחדות בהן הסדר מסוג זה לא ייחשב להסדר כובל אסור.

 

"הרשות מקבלת ומאמצת את הכרעתו העקרונית של בית המשפט העליון לפיה הסדרים אנכיים לא ייפסלו באופן גורף ולא יסווגו אוטומטית כהסדרים כובלים, אלא חוקיותם תיבחן בהתאם להשפעתם התחרותית", אומרת עו"ד נאוה קרואני, שותפה במחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור יובל לוי ושות'. "זוהי הבהרה בעלת משמעות למגזר העסקי, ואישור לכך כי הרוח החדשה הנושבת במסדרונות הרשות ושממקדת את מאמצי האכיפה בהפרות חוק בוטות ואנטי-תחרותיות, רלוונטית גם לתחום הסדרי ספק-לקוח".

 

"גילוי הדעת יוצר סוף סוף ודאות משפטית והפרדה ברורה בין הסדרים אנכיים ואופקיים, כפי שקבע בית המשפט העליון, גם ביחס להכתבת מחיר מינימום מספק למפיץ או לקמעונאי", מוסיף עו"ד אבנר פינקלשטיין, שותף וראש תחום הגבלים עסקיים במשרד גורניצקי ושות'. "ההפרדה הזו תאפשר לעסקים להכתיב מחיר מינימום ללא צורך בפנייה לממונה, כשתנאי השוק יאפשרו זאת".

2תגובות
בטל שלח
  • 1, לשכת עוה"ד מוסמכת בחוק להמליץ על תעריף מינימלי בסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין נכתב:
    "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם."
    עד 1992, קבע הסעיף תעריף מינימלי *חובה*. בשנת 1992 הוחלף הסעיף המקורי בתעריף מינימלי *מומלץ*, ודברי ההסבר היו אכן, כפי שכתבת, שמדובר למעשה בקרטל לא-מאושר.

    התעריף המינימלי הוא כעת מומלץ בלבד. עורכי הדין רשאים לגבות מחיר נמוך יותר, וכשהם מסרבים לעשות זאת, זה רק כי הם לא רוצים; הם בהחלט יכולים והלשכה לא אוסרת עליהם.
    א, (11.01.17)
  • אז למה לעורכי הדין מותר? כאשר מבקשים מעורך הדין להפחית משכרו על שירות מסוים, אפילו על פעולה רישומית שגרתית שלרוב מזכירתו עושה אותה, הוא לעיתים קרובות מגיב במשיכת כתפיים שזה המינימום שמוכתב לו ע"י לשכת עורכי הדין.
    אין ספק שיש פה הגבל עסקי מובהק, שעומדת בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים.
    מה יש לרשות להגבלים עסקיים לומר על זה?
    זקוק לסיוע משפטי, (11.01.17)