פשרה בייצוגית נגד רמי לוי: תפריד מוצרים חלופיים ברכישות מקוונות

לפני כשנתיים הוגשה תביעה ייצוגית נגד רשת החנויות רמי לוי שיווק השיקמה. התובעת טענה כי במקרים של חסרים במלאי, הרשת מספקת ללקוחות המזמינים מוצרים באתר האינטרנט, מוצרים חלופיים יקרים יותר מאלה שהוזמנו, מבלי שהם מסכימים לכך.

התובעת טענה כי הדבר מהווה הפרה של ההסכם שנכרת בין הרשת לבין הלקוח ברגע ביצוע ההזמנה ומדובר בהתנהלות המנוגדת לתקנון האתר ולחוק הגנת הצרכן.

רשת רמי לוי טענה בתגובה כי אספקת מוצר חלופי פועלת לטובת הלקוח. בכל מקרה לדבריה, ללקוח שמורה הזכות להשיב את המוצר ולקבל את מלוא תמורתו חזרה.

הרשת ציינה כי היא מנחה את עובדיה ליצור קשר עם לקוחות שמוצר שהזמינו לא קיים במלאי ולקבל את אישורם לאספקת המוצר החלופי. היא הוסיפה כי כיום (בניגוד למצב ששרר קודם להגשת התביעה) הלקוח יכול לסמן באתר כי אינו מעוניין בקבלת מוצרים חלופיים כלל.

באוגוסט השנה (2016) ולאחר שהתקיימו שני דיונים הצדדים הגישו לבית המשפט הסדר פשרה לאישור.

בהסדר נקבע כי הוא חל על כל צרכני אתר רמי לוי שחויבו במחיר גבוה יותר עבור מוצר חלופי מבלי שנתנו הסכמה מפורשת לכך. הרשת התחייבה בהסדר "להמשיך לעשות מאמץ סביר לאתר כל לקוח שהיא מתכוונת לספק לו מוצרים חלופיים, ולקבל את הסכמתו להחלפה".

בנוסף, הרשת התחייבה לשכלל את המנגנון הקיים באופן הבא: השיחות בין נציגיה לבין הלקוחות יוקלטו; ביחס ללקוחות שהיא לא הצליחה לאתר, המוצרים החלופיים שיסופקו להם יארזו בנפרד, יסומנו ותונפק עבורם חשבונית נפרדת; במשך שלושה חודשים תינתן הטבה מיוחדת ללקוחות שלא יושגו טלפונית –הרשת תספק להם מוצר חלופי במחיר המוצר המקורי, גם אם המוצר החלופי יקר יותר.

פרופ' עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט המחוזי מרכז צילום: אתר בתי המשפט

"הסדר ראוי הוגן וסביר"

 פרופ' עופר גרוסקופף שופט בית המשפט המחוזי מרכז מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד מצא את ההסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

השופט הסביר כי מבחינה משפטית הטענה שאין לחייב לקוח על מוצר חלופי יקר יותר היא טענה חזקה. ואולם, מבחינה צרכנית כלל לא בטוח שהתוצאה הרצויה מבחינת לקוח שהרשת לא הצליחה להשיגו טלפונית היא אי אספקת מוצרים חלופיים.

"בוודאי שיתכנו מצבים בהם לקוח שלא הושג יעדיף לקבל מוצר חלופי יקר מעט יותר על פני החלופה שלא יסופק לו כלל מוצר מהסוג הנחוץ לו", כתב השופט. בנסיבות אלה, לשאלה האם יש קבוצה שניזוקה מהתנהלות הרשת אין תשובה חד משמעית ולכן ההסדר משקף איזון סביר בין הסיכויים והסיכונים של כל אחד מהצדדים.

השופט הוסיף כי לנוכח הקושי האמור, המנגנון שנקבע בהסדר הפשרה הוא פתרון מוצלח. לדבריו, הפרדת המוצרים החלופיים משאר ההזמנה מגבירה את הסיכויים שהצרכן יהיה מודע לכך שסופקו לו מוצרים במחיר גבוה יותר מאלה שהזמין. פתרון זה מאפשר לצרכנים שלא מעוניינים במוצר החלופי להחזירו.

עוד כתב השופט כי אף שבדרך כלל מנגנון המעניק פיצוי ישיר לחברי הקבוצה הוא עדיף, במקרה זה יש קושי ממשי לאתר אותם ולכן ההטבה שסוכמה במסגרת ההסכם היא סבירה.

בנסיבות אלה אישר השופט את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.

לתובעת נפסק גמול של 20,000 שקל ועורך דינה יקבל שכ"ט של 80,000 שקל.

• ב"כ המבקשת: עו"ד דורון רדעי, עו"ד ניצן גדות

• ב"כ המשיבה: עו"ד דפנה צרפתי

לפסק הדין

* עורך דין יוסף זינגר עוסק בצרכנות ותביעות ייצוגיות

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"