$
בארץ

ניתוח כלכליסט

תקציב 2018-2017 מציג: גמישות על חשבון שקיפות

בתקציב הקרוב, שצריך לעבור את אישור הכנסת בתוך כ־40 יום, מופיעות תוכניות שלמות ללא סכומים. במשרד האוצר אומרים כי חלק מהן אוחדו כדי לתת למשרדים השונים חופש פעולה — אך הדבר בא על חשבון שקיפות סדר העדיפויות, שמקפח בינתיים את מנועי הצמיחה

שחר אילן 06:4423.11.16

מי שרוצה להבין את הדממה סביב דיוני התקציב הדו־שנתי 2017–2018 צריך לעבור בין דפיו, לחפש אחר קיצוצים ולגלות שפשוט אין כאלה. מדובר בתקציב כמעט ללא גזירות, והדממה סביבו בולטת במיוחד לאור העובדה שנשארו בסך הכל עוד כ־40 יום לאישורו בכנסת.

 

שר האוצר משה כחלון, שהגיש תקציב של 360 מיליארד שקל לשנת 2017 עם גידול ריאלי של 5.2%, חילק למעשה לכולם. במצב הזה גם הקיצוץ הרוחבי של 2% בתקציבי משרדי הממשלה שנכנס לתקציב ברגע האחרון נבלע בתוספות ועבר בשקט. אם יימצאו במהלך 2017 מקורות כספיים לשלם על הכל, ונראה שיימצאו, הדבר יועיל מאוד לכחלון להציג את עצמו כשר אוצר שדאג להרבה מאוד מטרות. כמובן, ההחלטה להשתמש בכסף בעיקר להוצאות ולא להקטנת יחס החוב־תוצר היא סוג של הימור, אבל סביר שגם אם מדינת ישראל תפסיד בהימור ויציבות המשק תיפגע — התוצאות יבואו לידי ביטוי רק בימי שר האוצר הבא.

 

השותפות הקואליציוניות עוד צפויות לבקש דמי מעבר של מאות מיליוני שקלים, אבל סביר להניח שהאוצר כבר שם לשם כך כסף בצד. ומכיוון שהתקציב לא כולל גזירות, גם מאבק האופוזיציה הוא די מתון. שם נאבקים בסעיפים בעייתיים מבחינתם, אך לא בתקציב כולו.

 

רה"מ בנימין נתניהו רה"מ בנימין נתניהו צילום: youtube

 

התקציבים שנעלמו וחידת המשרד לשירותי דת

 

בתקציב הקרוב — הבנוי בהיררכיה של סעיפים, תחומי פעולה ותוכניות — ניתן להבחין בתופעה החוזרת בתקציבים האחורנים: ליד שורה של תחומי פעולה ותוכניות תקציביות לא מופיעים סכומי התקציב. זה קרה במשרד הרווחה לשירות המבחן לנוער, לשירות המבחן למבוגרים, לשיקום אסירים ולרשות חסות הנוער, ובמשרד הבריאות זה קרה לתחומים כמו בניית מבנים ופרויקט המחשוב. "תקציב 2017 עבר שינוי מבני", מסרו מהאוצר. "בהתאם לכך, ישנן תוכניות שנותרו כביכול ללא תקציב, אך התקציבים בתוכניות אלו יופעלו מתוכניות אחרות". כלומר, כדי לתת יותר חופש פעולה למשרדים בשימוש בתקציב ובהעברות בין חלקיו — תוכניות ותחומי פעולה אוחדו. הבעיה היא שחופש הפעולה הזה בא על חשבון השקיפות, שכן עכשיו יש לחברי הכנסת הרבה פחות מידע על סדרי העדיפויות של הממשלה בנושאים חברתיים.

 

את תעלומת התוכניות הנעלמות מגדיל עוד יותר תקציב המשרד לשירותי דת שדורך בתקציב 2017 במקום על כ־470 מיליון שקל. האומנם התקציב המתקרב מביא עמו הידוק חגורה במשרד לשירותי הדת, משרד שנהנה מגב פוליטי כל כך רחב? בתקציב לא מופיעים סכומים ליד תוכניות תקציבי פיתוח מבני דת, תפעול והמרכז למקומות קדושים, שהסתכמו ב־2016 ב־77 מיליון שקל. ניתן להניח שמתוכניות אחרות יהיה אפשר להעביר עוד כ־20 מיליון שקל במהלך שנת התקציב, אך ניסיון העבר מלמד כי שאר הכסף — כ־60 מיליון שקל — יגיע בסופו של דבר למשרד עד אישור התקציב. מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה שהתוכניות מתוקצבות פחות משנים קודמות בעקבות הקיצוץ הרוחבי. "המשרד עושה כל שביכולתו כדי למקסם את שירותי הדת לאזרח וכל תוספת תאושר כחוק", הוסיפו.

 

 

מנועי הצמיחה נחתכו והתחבורה הציבורית הרוויחה

 

בהתחשב בגודל התקציב, נדמה שהיה אפשר להשקיע באופן משמעותי יותר במנועי צמיחה כמו מחקר ופיתוח, תעשייה והכשרה מקצועית. אבל כשרוצים לרצות את כולם התוספות מתפזרות, וכך יוצא, לדוגמה, שתקציב הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) ממשיך לדרוך במקום על קצת יותר מ־1.8 מיליארד שקל.

 

בעייתי יותר הוא תקציב התעשייה — מנוע קידום צמיחה חשוב העוזר ביצירת מקומות עבודה בתחומים שאינם הייטק — שיורד ב־2017 מ־249 מיליון שקל ל־224 מיליון שקל. עם זאת, תחום פעולות לקידום התעשייה גדל פי שלושה מ־33 מיליון שקל ל־98 מיליון שקל. כלומר, בסך הכל יש תוספת של כמה עשרות מיליוני שקלים בנוסף להגדלת ההרשאה להתחייב בתחום התעשייה — אבל ספק אם התוספות הקטנות הללו הן שיוציאו את התעשייה המדשדשת לדרך חדשה.

 

בעייתי עוד יותר הוא המצב במשרד העבודה, שתקציבו צורף למשרד הרווחה. תחום עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות — העוסק בשילוב אוכלוסיות כמו גברים חרדים ונשית ערביות בתעסוקה — יורד ב־12% מ־172 מיליון שקל ל־152 מיליון שקל. דברי ההסבר לתקציב מקדישים עמודים ארוכים להסביר ששילוב אוכלוסיות אלו בשוק העבודה הוא תנאי הכרחי להמשך הצמיחה של כלכלת ישראל, אבל הסכומים בתקציב אינם מעידים על הפנמת המסר. כך קורה גם שתחום ההכשרה המקצועית יורד מ־896 מיליון שקל ל־860 מיליון שקל בתקציב 2017. ממשרד הרווחה נמסר כי "תקציבים אלה עולים בתקציב הנוכחי ומאפשרים הרחבת פעילות", וזאת משום שבכל אחד מהם יש הרשאה להתחייב להוצאות בשנות תקציב עתידיות בהיקף של כ־300 מיליון שקל. אך בפועל, ההרשאה להתחייב בתחום עידוד התעסוקה אכן גדלה משמעותית, אך בתחום ההכשרה המקצועית לא.

 

אבל לא הכל שלילי — תקציב הפיתוח של משרד התחבורה גדל מ־15.7 מיליארד שקל ל־18.5 מיליארד שקל, תוספת של 17% בתחום שללא ספק תורם לצמיחה. כך גם תקציב פיתוח התחבורה הציבורית יותר מהוכפל, מ־1.7 מיליארד שקל ב־2016 ל־3.7 מיליארד שקל בשנה הבאה. גם לתקציב הסובסידיות לתחבורה ציבורית התווספו יותר ממיליארד שקל, מ־5.2 מיליארד שקל ל־6.3 מיליארד שקל.

 

שר הפנים אריה דרעי שר הפנים אריה דרעי צילום: אלכס קולומויסקי

 

מלבד זאת, ואף על פי שתקציב משרד הכלכלה יורד בתקציב 2017 ב־1% לכ־3.7 מיליארד שקל, תחום קידום המגזר העסקי שתחתיו גדל ב־27% ל־1.3 מיליארד שקל. עם זאת, נשאלת השאלה אם תוספת של 300 מיליון שקל בתחום זה באמת מצדיקה את הצבת העסקים הקטנים והבינוניים במקום כל כך מרכזי בהכרזות משרד האוצר לגבי התקציב.

 

מהאוצר נמסר כי "המשרד מקדם שורת צעדים לקידום הצמיחה ובהם תוכנית השקעה בתחבורה הציבורית, רפורמה במיסוי IP (רפורמה להפחתת שיעור המס שישלמו חברות הייטק גדולות שירשמו את הקניין הרוחני שלהן בישראל — ש"א) למשיכת חברות בינלאומיות לישראל, הורדת מס חברות ומס הכנסה ותוספת תקציבים לתעשייה המסורתית ולעסקים קטנים ובינוניים. סך תקציב הסיוע למגזר העסקי גדל ביותר מחצי מיליארד שקל".

 

עוד כסף לשיכון ולא הרבה לתקציב החינוך

 

העדיפות העיקרית של כחלון היא, כידוע, הורדת מחירי הדיור על ידי יצירת היצע דירות. כך, בסעיף השיכון במשרד הבינוי והשיכון (הוא למעשה תקציב הפיתוח של המשרד) נרשמה עלייה של יותר מ־25%: מ־4.4 מיליארד שקל ל־5.5 מיליארד שקל. מתוכם העלייה הגדולה ביותר היתה בתחום בנייה חדשה — מ־2.7 מיליארד שקל ל־4 מיליארד שקל. תחום זה מרכז את כל עבודת ההכנה להקמת מגורים, כמו תכנון, פיקוח ומדידות.

 

גם תקציב הבריאות רשם עלייה מרשימה בתקציב 2017 מ־34 מיליארד שקל ל־38 מיליארד שקל — תוספת של 12%. תחום הפעולה קופות חולים ובתי חולים גדל ב־19%, מ־24 מיליארד שקל השנה לקרוב ל־29 מיליארד שקל ב־2017. בשנת התקציב 2018 הוא אף צפוי להתקרב ל־31 מיליארד שקל.

 

משרד החינוך של השר נפתלי בנט זכה גם הוא לתוספות — מ־53 מיליארד שקל השנה ל־55 מיליארד שקל בשנה הבאה. בנט התגאה מאוד בתוספת, אבל על רקע התוספות למשרדים האחרים — הגידול הזה נראה הרבה פחות מרשים. לשם השוואה, תקציב הביטחון יצמח בלא פחות מ־10%, מ־64 מיליארד שקל ל־70 מיליארד שקל. עם זאת, בתקציב החינוך צפויה עלייה נוספת של כ־2 מילארד שקל גם בשנת התקציב של 2018. בתוך תקציב משרד החינוך הגידול המשמעותי הוא בתחום החינוך המיוחד — מ־6 מיליארד שקל ל־6.7 מיליארד שקל. תקציב בניית כיתות הלימוד גדל אף הוא מ־1.3 מיליארד שקל ל־1.5 מיליארד שקל.

 

שר האוצר משה כחלון שר האוצר משה כחלון צילום: אלעד גרשגורן

 

סעיף הרשויות המקומיות במשרד הפנים גם זכה לתוספת — הוא יגדל ב־600 מיליון שקל ל־5 מיליארד שקל. מתוך התוספת הזאת, 400 מיליון שקל מגיעים מקרן הארנונה הממשלתית — הקרן שאליה יופנו חלק מכספי המסים העירוניים שאמורים לצמצם קלות את הפערים בין רשויות מקומיות חזקות וחלשות.

 

הקטנים גדלים והופכים את דרעי לאימפריה

 

במשרדים הקטנים קל להבחין בעוצמת תוספות התקציב. כך, למשל, במקרה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שהיה משרד שולי לגמרי עד שהגיע השר אריה דרעי והפך אותו לאימפריה של חלוקת תקציבים, בעיקר מכיוון שמערכת חלוקת הכספים שם נחשבת לגמישה. כשעבר למשרד זה ממשרד הכלכלה, הוא קיבל הבטחה כי התקציב יטפס, והנה תקציבו זינק מ־180 מיליון שקל ב־2016 ל־424 מיליון שקל ב־2017 — גידול של לא פחות מ־136%. תוכנית התקציב "פיתוח הנגב והגליל" זינקה מ־153 מיליון שקל ל־381 מיליון שקל, גידול של כמעט 150%.

 

גם תקציב המשרד לביטחון פנים יזנק בתקציב הקרוב בכ־250 מיליון שקל, 43%, ויגיע לכ־830 מיליון שקל. רוב התוספת, כ־200 מיליון שקל, ילך לתקציב הקניות של המשרד (דוגמת רכישת ניידות ומטוסי כיבוי). גם תקציב המשרד להגנת הסביבה יצמח ב־400 מיליון שקל ל־1.25 מיליארד שקל. בין היתר צפויות למשרד הכנסות מרשתות השיווק, שיתחילו ב־2017 למכור שקיות חד־פעמיות וישלמו למשרד אגרה.

 

תקציב מינהל התרבות יזנק בתקציב הקרוב — מ־763 מיליון שקל ל־899 מיליון שקל. ב־2018 יגדל התקציב שוב ל־949 מיליון שקל. אבל הבעיה העיקרית שבה נתקל כל מי שמנסה לשנות סדרי עדיפויות בתרבות היא שמוסדות התרבות הממסדיים תלויים לגמרי בתקציבי המשרד, ולא ניתן לקצץ אותם בלי למוטט מוסדות. עכשיו כשהשרה מירי רגב קיבלה סכום משמעותי, השאלה היא אם תצליח לנתב אותו לתרבות בפריפריה. במקביל — ובזמן שמוסדות הספורט עסוקים במאבק נגד הקיצוץ הצפוי בהעברת כספים אליהם מהמועצה להימורים בספורט — תקציב מינהל הספורט דווקא גדל מ־112 מיליון שקל ל־150 מיליון שקל.

 

נתניהו קיפח את עצמו ולימד על סדרי העדיפויות שלו

 

בתקציב הכל כך נדיב הזה משרד מקופח הוא משרד שתקציבו לא גדל. באופן מוזר, לקטגוריה הזאת נכנסים דווקא שני משרדים שהשר שלהם הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך, תקציב משרד התקשורת של ראש הממשלה דורך במקום (גדל מ־90 מיליון שקל ל־91 מיליון שקל). בדברי ההסבר לתקציב נכתב כי את השקעות העיקריות בתחום התקשורת מבצעות חברות פרטיות, אך נראה גם כי מדובר בעניין של סדרי עדיפויות.

 

עוד תחום לא מאוד חשוב בסדרי העדיפויות של הממשלה הזו, כך נראה מהתקציב, הוא משרד החוץ שדורך בתקציב 2017 על 1.7 מיליארד שקל. בתקציב הזה אפילו יש קיצוץ קטן של כ־1% בהשוואה ל־2016, כשעד 2018 הקיצוץ הזה יצטבר ל־30 מיליון שקל. יכול להיות שההנחה היא שכאשר ראש הממשלה הוא שר החוץ — אין צורך להשקיע במשרד חוץ אמיתי. אבל לא רק המשרדים של נתניהו עומדים במקום: גם משרד החקלאות של אורי אריאל נתקע על כ־2 מיליארד שקל. עם זאת, אפשר לשער כי נושא ההתנחלויות החשוב לשר לא יקופח לבסוף בתקציב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x