$
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של השופט דורות, המס של אפל והעסקאות עם הסינים

וגם: השווי של תנובה נחתך ב-42% בתוך שנתיים, כחלון שולף את הארנק, תכנוני המס של אפל קרסו ומשבר האלים - מה נשאר מהחזון

כתבי כלכליסט 08:4701.09.16

השווי נחתך

תנובה החידה הסינית הגדולה

מאי 2014. חברת ברייטפוד הסינית קונה את תנובה לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל. השווי הזה כל כך גבוה שאפילו מאיר שמיר, שלא רוצה להיפרד מהנתח שלו בתנובה, משתכנע למכור. אוגוסט 2016. בנק הפועלים מזמין הערכת שווי לתנובה, ומקבל מספר נמוך ביותר משליש: 5.5 מיליארד שקל. בין לבין באו לכאן סינים שרצו לקנות את הפניקס, סינים שרצו לקנות את כלל ביטוח, סינים שרוצים לקנות את חלל תקשורת, סינים שקנו את קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב — כולם במחירים מופרזים, כאלו שיכולים לשכנע גם את מי שלא רוצה למכור. עוד לפני ששואלים אם ראוי לאפשר רכישות כאלה, צריך שמישהו יתחיל לנסות להבין למה הסינים מוכנים לשלם כל כך הרבה תמורת נכסים שברור לכולם ששווים פחות. אבל איכשהו, נראה שאת משרדי הממשלה זה ממש לא מעניין.

גולן פרידנפלד

 

 

קוטג' תנובה קוטג' תנובה

 

עוד מאמץ לעסקה עם סין

כלל תמכרו, רק לא למי שקונה

השבוע חשף "כלכליסט" את המגעים למכירת כלל ביטוח לקבוצת סיריוס. זה גוף אמריקאי, מה שלכאורה עשוי להקל עליו את קבלת ההיתר לעסקה. אלא שהבעלים שלו הם התאגיד הסיני צ'יינה מינשנג, שבעצמו ניסה בעבר לקנות את כלל ישירות — במקביל לעוד שלוש חברות סיניות. חברת דלק כבר חתמה על הסכם למכירת הפניקס לחברה סינית, ומתקדמת עם חברה סינית אחרת בימים אלה. ככה זה היום, נראה כי היחידים שקונים גופים פיננסיים הם סינים, במסגרת בולמוס הרכישות חובק העולם שלהם. ובשוק הזה, אי.די.בי שמוכרת את כלל ודלק שמוכרת את הפניקס נמצאות במלכוד: יד אחת של המדינה מכריחה אותן למכור את הזרועות הפיננסיות, במסגרת חוק הריכוזיות, והיד האחרת שלה מקפידה מאוד על בדיקת סיכונים אפשריים בכל עסקה שמוכרת את ניהול כספי הציבור לחברות זרות, במיוחד מהמזרח. אם צריך למכור, והקונים היחידים בשוק הם סינים — אחת הידיים תצטרך להתגמש.

עמיר קורץ

 

תגמולים לעידוד בנייה

כחלון בין כוונות טובות לספין

שר האוצר משה כחלון החליט לשלוף את הארנק כדי לבנות מהר: החלטה שתעלה לדיון ברשות מקרקעי ישראל בשבוע הבא מבטיחה הטבות של מאות מיליוני שקלים לחוכרי קרקעות שיחזירו אותן למדינה וליזמים שיבנו כבר בשנתיים הקרובות. לא ברור מאיפה הכסף יגיע, אבל כחלון מבטיח. בלי מסיבות עיתונאים ובלי מיתוגים, ההחלטה השקטה הזאת מבהירה שהשר ראה מקרוב את החסמים ומבין מה צריך לעשות כדי לבנות הרבה ומהר באזורי הביקוש. אלא שבאותו יום שבו נחשפה ההחלטה פרסם משרד האוצר הודעה חגיגית על כך שמכסת הנרשמים לתוכנית מחיר למשתכן התמלאה ממש מהר. מה שהאוצר שכח לספר הוא שהיא היתה קרובה להתמלא עוד בשבוע שעבר, כשפרסם מתי ההרשמה תיסגר. ככה נראית תוכנית כשהיא הופכת לכר לספינים. כחלון צריך לוודא שזה לא יקרה עם יוזמת התגמול החדשה והחשובה.

אורי תובל

 

 

משה כחלון שר האוצר משה כחלון שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

 

ביקורת על משפט בירן

ריבלין לא צדק, צדקנות

השופט אביגדור דורות לא מכיר את שרגא בירן. גם כשהיה עורך דין פרטי, הוא לא ייצג אותו. אבל הוא ייצג חברה בתוך הפירמידה של בירן, כשהמסך התאגידי חצץ ביניהם, וגם היה לדורות שותף שבירן היה נשוי בעבר לדודתו. נציב הקבילות על השופטים אליעזר ריבלין קבע השבוע שדורות היה צריך לחשוף את הקשרים האלה. אלמלא פסק דורות לטובת בירן הסיפור הזה לא היה בא לעולם. הפסיקה לטובת בירן אולי שגויה, אבל קשה להאמין שהיעדר הגילוי הוא השגיאה. הלקח יצטרך להיות שבכל פעם ששופט עשוי להרגיז צד בדיון יהיה עליו לאמץ היטב את מוחו כדי לאתר כל בדל של קשר לצד האחר. טוהר מידות? צדק? בעיקר טהרנות וצדקנות.

משה גורלי

 

תכנוני המס של אפל קרסו

האיחוד האירופי עדיין נושך

"אירלנד העניקה הטבות מס לא חוקיות לאפל", פסקה השבוע נציבת התחרות האירופית מרגרט וסטגר. אפל, מתברר, רשמה רווחים של עשרות מיליארדי דולרים "במשרד הראשי" שלה באירלנד, אף שאין שם כלל בניין וגם אין לו עובדים. מדובר בתכנון מס מרשים: ב־2014, למשל, אפל שילמה כך 0.005% מס על רווחיה באירופה. ההחלטה של וסטגר לחייב את אירלנד לגבות בדיעבד מס של 13 מיליארד יורו מהחברה היא לכאורה עניין פנימי לאיחוד, שנוגע להוגנות במיסוי בין חברותיו. אבל בעצם מדובר בפצצה שהוטלה אל לב מאבק הכוחות המשולש בין תאגידי הענק, אירופה וארצות הברית. אולי זו תתגלה כהוכחה לכך שגם בעידן הגלובליזציה המדינה עדיין חזקה מתאגיד, או שמא כעדות לכך שמרקם הגלובליזציה מתחיל להיפרם ומוחלף במאבקים על הכנסות. מה שברור הוא שלאיחוד האירופי, שכבר נכתבו לו הספדים, עדיין יש שיניים.

אורי פסובסקי

 

 

 מנכ"ל אפל טים קוק מנכ"ל אפל טים קוק איור: אי פי איי

 

המאבק מאבד גובה

משבר האקלים - מה נשאר מהחזון

סיכום קצר של המלחמה העולמית בזיהום, כפי שנראתה בשבועות האחרונים: האו"ם הטיח ביקורת קשה בבריטניה וגרמניה על שהעניקו סובסידיות חדשות לחברות נפט וגז מזהמות וחתכו את ההטבות למיזמי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. במקרה של בריטניה, מסתמן גם שלא תעמוד בהתחייבויות להפחתת הזיהום שנטלה על עצמה כחברה באיחוד האירופי. במקרה של גרמניה, מתברר שבמקביל להבטחה שתסיים עם ההטבות לתעשיית הפחם עד 2018 היא מעניקה לתעשיות המזהמות הטבות חדשות במסלולים עוקפים. פחות משנה עברה מאז חתמו 195 מדינות על אמנת האקלים הבינלאומית בפריז, שחותרת להפחתת השימוש בדלקים מזהמים כדי להילחם בהתחממות הגלובלית. מנהיגים פוליטיים וארגונים ירוקים חגגו אז, אבל לא נדרש הרבה זמן כדי להזכיר: בסוף כל חזון גדול עם כוונות טובות יושבת פוליטיקה קטנה שתפורה ללחץ ההון.

גיל קליאן

 

האם החוקה תשונה?

מאבק הבורקיני כל האמצעים כשרים

לפני חמישה חודשים נשיא צרפת פרנסואה הולנד ניסה להכניס שינוי בחוקה הצרפתית, כזה שישלול את אזרחותם של צרפתים שיורשעו בטרור. הוא לא הצליח. עכשיו קודמו ניקולא סרקוזי, שמנסה לבסס את דרכו בחזרה לארמון האליזה, מציע תיקון משלו לחוקה, כזה שאוסר לבישת בורקיני משום שהוא סממן לאסלאם הקיצוני, כהגדרתו. ספק אם שינוי כזה יתקבל (בעוד שינוי למאבק בטרור לא התקבל), אבל הבחירה של סרקוזי מעוררת סימני שאלה: בזה הוא בוחר להתמקד כעת, זה הקלף שאיתו הוא מנסה לגרוף עוד תמיכה? לא ביטחון הציבור, אלא מלחמה שפוגעת בזכויות הנשים בשם ניסיון חסר תוחלת לשחרר את אותן נשים? כשנשאל על הפגיעה הזאת השיב סרקוזי: "אנחנו לא כולאים נשים מאחורי בד". במקום זה יכלאו נשים שלובשות את הבד?

תמר טוניק

 

בורקיני בורקיני צילום: Marks and Spencer

 

ראש חודש מיוחד

אלול בא בזמן

מכירים את הביטוי החסידי "המלך בשדה"? ואת השיר? הכוונה היא לחודש האחרון של השנה, אלול, שבו יורד מלכו של עולם מארמונו ומסתובב בקרב נתיניו. עבורם זהו זמן של חסד והקשבה, וגם זמן של התעוררות. השנה אלול בא במיוחד בזמן, אחרי שלפחות אותי אוגוסט הוציא לגמרי משגרה. כל דבר טוב שדבקתי בו התפורר, כל הישג עצמי שרשמתי התעמעם, לפחות בעיניי. ועכשיו החזרה המבורכת לשגרת ספטמבר מתואמת עם תחילת חשבון הנפש האלולי. גם אם אתם לא מרגישים את המלך בשדה — שימו לב לחצבים, לנחליאלים ולחמסין הנשבר, והתמסרו לחסד ולהקשבה, והיפתחו להתעוררות.

אורי רוזביץ

בטל שלח
    לכל התגובות
    x