פושט הרגל זכה: חוב של כשישה מיליון שקל התאפס תמורת 10% מהסכום
נאמן ניהל הליך פשיטת רגל של חייב סבר שאמו של החייב רשמה בצוואתה רק את אחיותיו, כדי שחובותיו לא ייגבו משם. האחיות, שחששו מביטול הצוואה, התפשרו על הפקדת 600 אלף שקל לסגירת החוב, אך חלק מהנושים יתנגדו משום שהם נשארו ללא דבר. מה פסק בית המשפט?
16:1304.04.16
באוגוסט 2009 הגיש מס הכנסה בקשה להכריז על חייב כפושט רגל. במועד זה עזב החייב את הארץ ומאז לא חזר. בהליך שהתנהל נגדו הוגשו 21 תביעות חוב בסך כולל של כששה מיליון שקל, מתוכם הוא חייב כמיליון למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי (שלפי הדין מקבלים עדיפות על פני נושים אחרים, כך שחובם ייפרע לפני כולם).
במהלך ההליך מונה נאמן לניהול הכספים בתיק, שחיפש מהיכן ניתן לגבות את החובות. לבסוף הוא מצא כי אמו של החייב נפטרה לאחר פתיחת התיק, ובצוואתה העניקה את רכושה לאחיות של החייב בלבד. הנאמן, שסבר כי מדובר בדרך לא דרך להעלמת נכסים, פנה אל האחיות והסביר כי הוא יבקש לבטל את הצוואה משום שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, וכך הנושים ייהנו מכספי הצוואה לפירעון החובות.
האחיות, שחששו ממהלך זה, הגיעו לפשרה לפיה הן יעבירו 600 אלף שקל בתמורה למתן הפטר לאחיהן, כך שחובותיו יתאפסו והוא יוכל לפתוח דף חדש.
הצדדים פנו לבית המשפט המחוזי בחיפה לאישור הבקשה, ומן הצד השני הוגשו שתי התנגדויות. התנגדות אחת הייתה של נושָה לה החייב חב 85 אלף שקל. לטענתה, ההסדר לא הוגן משום שהכסף שיופקד יסגור רק את החובות למדינה, בעוד שלנושים האחרים לא יישאר כלום. הנושה הוסיפה כי לא צודק להעניק הפטר לחייב שברח מההליך ומעולם לא קיים את חובותיו.
ההתנגדות השנייה הוגשה על ידי נושָה של אחת האחיות, שבמהלך הדיון התברר כי גם נגדה נפתח תיק בהוצאה לפועל. נושה זו טענה כי האחות חייבת לה מיליון ורבע שקל, והעברת כספים מהצוואה נוגסת בכספים שמגיעים לה.
צילום: אימג'בנק/thinkstock הנאמן לעומת זאת טען כי עדיפה גבייה לקופת המדינה, כיוון שאז כל הצדדים, כולל הנושים המשניים, ייהנו ממנה בעקיפין. בנוסף, הנאמן טען כי נושת האחות יכולה להיפרע מנכסים אחרים של אותה אחות.
עדיפות למדינה
השופטת ישראלה קראי-גירון קבעה כי למרות אופן התנהלות החייב בהליך, אין דרך אחרת לגבות את החובות, ולכן יש לקבל את הבקשה למתן הפטר.
היא הסבירה כי לא צריך לאפשר לנושים יחידים שהחוב אליהם זעום ביחס לחובות אחרים, למנוע מנושים אחרים לקבל את שמגיע להם. על אחת כמה וכמה כשמדובר בנושים שהם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, שגביית כספים על ידם תשרת את כל אזרחי המדינה, לרבות הנושים שמתנגדים למתן ההפטר.
אמנם, הסבירה השופטת, התנהלות החייב בתיק חסרת תום לב, אולם מאחר שהתברר כי הוא חסר נכסים, הרי שזוהי הדרך היחידה לגבות ממנו איזשהו סכום, שסביר כי הנושים המתנגדים לא היו נפרעים ממנו בכל מקרה.
בנוגע לחובות האחות, השופטת קראי-גירון הסבירה כי נושיה יכולים להטיל עיקולים על זכויותיה בכספים אחרים ובדירה שבבעלותה בחיפה.
משכך, הורתה השופטת להעביר את הכסף שבנאמנות לקופת הכינוס ולחלק אותו בין הנושים לפי סדר העדיפות שלהם, וציינה כי עם סיום החלוקה יינתן הפטר סופי.
* הנאמן: עו"ד מנור נחמיאס
* ב"כ הנושים לא צוינו בפסק הדין
לפסק הדין לחצו כאן
* עורך דין אורי גילת עוסק בפשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
