קרחת או אימפוטנציה? הרי לכם ייצוגית טובה
בקשה לייצוגית טוענת שתרופת הפרופסיה נגד התקרחות עלולה לגרום לאימפוטנציה. התובע מנסה להוכיח שהמצב הזה לא נכלל בתביעה ייצוגית קודמת, שנגעה לאי־פריון
חברות התרופות מרוויחות הרבה מהחרדה הגברית מפני שני אובדנים: השיער וכוח הגברא. התרופות המובילות בתחומים אלה הן פרופסיה של חברת מרק, המטפלת בהתקרחות, וויאגרה של חברת פייזר. בקשה לאישור תביעה ייצוגית של 608 מיליון שקל, שהגיש לאחרונה ע', עובד הייטק בן 32, נגד מרק, באמצעות עו"ד צבי כהנא, טוענת לשילוב מעניין בין שתי החרדות: השימוש בפרופסיה עלול לגרום לאימפוטנציה.
פרופסיה, תכשיר נגד התקרחות צילום: מארק שארפ
בארה"ב דווקא דיווחו
בספטמבר 2013 אישרה שטייניץ תביעה ייצוגית אחרת נגד תרופת הפרופסיה, שעסקה בפוריות והיריון. התובע מיכאל משה טען באמצעות עורכי הדין עובדיה גבאי ועובדיה כהן כי החומר הפעיל בתרופה (1 מ"ג פינסטריד) פוגע בפריון. ואכן, לאחר שהפסיק את השימוש בהוראת הרופא, הצליחו משה ובת זוגו להרות במזל טוב. בתביעה נטען כי מרק הסתירה מהציבור תופעת לוואי של פגיעה בפריון וכך חטאה בהטעיה, הפרת חובה חקוקה ורשלנות. בינואר 2016 הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה תשלם הנתבעת, מרק שארפ ודוהאם, נציגת מרק בישראל, 4 מיליון שקל לתוכניות צדקה וכן גמול לתובע ובאי כוחו, זאת מבלי להודות בטענה כלשהי.
ההסדר שטרם אושר יצר בעיה לע' ופרקליטו, כיוון שהשופטת כנפי־שטייניץ קבעה שהקבוצה בתביעת מיכאל משה תכלול את כל מי שרכש תכשיר בישראל מאמצע 2008 או השתמש בו. מטרתה של חברת התרופות מרק, כמו כל נתבעת בתביעה ייצוגית, היא לקנות שקט תעשייתי מפני כמה שיותר תביעות עתידיות. לכן ע' ועו"ד כהנא מבקשים לבדל את עצמם לחלוטין מעילתו ונזקיו של משה.
"תופעות של כשלים בתפקוד המיני שונות לחלוטין מתופעות של אי־פריון, שבהן התפקוד המיני תקין אך אינו מוביל לתוצאה המקווה של היריון", אומר עו"ד כהנא. "נוסף לכך, תופעה של אי־פריון דווחה כתופעה זמנית, החולפת עם הפסקת השימוש בתכשיר, ואילו תופעות של כשל מתמיד בתפקוד המיני נצפו בקרב משתמשים בתכשיר גם לאחר הפסקת השימוש בו". כמו כן, עו"ד כהנא מצביע על ההקלות שקיבלה מרק בהסדר ששטייניץ עומדת לאשר: "הוא אינו כולל סעד של תיקון עלונים ופיצוי למשתמשים, והוא אינו מתייחס לתופעות הלוואי של כשל בתפקוד המיני ולתופעות הלוואי אשר נמשכו לאחר הפסקת השימוש בפרופסיה".
כדי לחזק את טיעונו מגייס כהנא דוגמאות מהעולם. לטענתו, ההטעיה של מרק אינה מופיעה בעלונים בארה"ב, אנגליה, איטליה ושבדיה "וככל הנראה בשאר המדינות המפותחות". כך למשל, ב־2012 אישר ה־FDA האמריקאי למרק להוסיף לעלון פסקה בדבר תופעת הלוואי של קושי להגיע לזקפה, ובהמשך החברה אף דיווחה לו כי עד 2013 הוגשו בארה"ב כ־1,140 תביעות נזיקין על אי־תפקוד מיני מתמיד.
על פי עו"ד כהנא, ע' פנה לרופא עור שהמליץ לו על פרופסיה והזהיר אותו מפני ירידה בכמות הזרע, אך הבהיר שתופעת הלוואי תיעלם עם השימוש בתכשיר. לאחר שפנה לעו"ד כהנא ושמע ממנו על הנתונים הגלובליים, נתקף חרדה לנוכח האפשרות שיסבול מהפרעות בתפקוד המיני. "אם היה יודע על קיומו של סיכון כלשהו לפגיעה שתימשך לאחר הפסקת השימוש בתרופה, לא היה מעלה על דעתו להשתמש בפרופסיה", נכתב בבקשה לבית המשפט.
ארבעה סעדים מתבקשים על ידי ע' ועו"ד כהנא: הצהרה כי אין בהסדר הפשרה בתביעת מיכאל משה כדי לחסום את התביעה הנוכחית, תיקון עלוני התכשיר בנושא, תוספת אזהרה על אריזת התכשיר בדומה לאריזות סיגריות ופיצוי לכל מי שהשתמש בפרופסיה בשבע השנים האחרונות - סכום התביעה האישית הוא 2,800 שקל וסכום התובענה הייצוגית 608 מיליון שקל.
"הכל בגלל הרגולציה"
תגובה רשמית של מרק קשה לקבל בגלל הצורך באישור מארה"ב, אולם משיחות עם אנשיה בישראל עולה המסר הבא: בכל מדינה נוסח העלון כפוף לרגולציה בה. לכאורה אפשר להזהיר בו מפני כל מחלה או תופעה, אך רשויות הבריאות מתנגדות לאיומי יתר כאלה שירתיעו את החולים.
אותם גורמים מעריכים שכאשר הסדר הפשרה בעניין מיכאל משה יאושר, יכוסו הפערים בין העלונים והתביעה החדשה תימחק. נוסף על כך, במרק טוענים כי את הטענות יש להפנות לרופא המטפל, מאחר שהוא משמש כ"מתווך המלומד" במתן תרופת מרשם.
