$
משפט

דיווח למס רכישה על דירה במקום על קרקע וחויב לשלם יותר; המחוזי: ניתן לתקן

מנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב סירב לשנות את הדיווח השגוי של הנישום, שחויב במס על רכישת דירה אף שלטענתו רכש רק קרקע. ביהמ"ש פסק כי השומה תתוקן אם הנכס שעומד על הקרקע ייהרס בתוך חצי שנה

מאת: עו"ד גיא מזור 09:4617.03.16

ביולי 2013 רכש הנישום קרקע בשכונת צהלה שבתל אביב בתמורה ל-13.5 מיליון שקל. מאחר שעל הקרקע עמד בית בן שתי קומות, בדיווח למנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב הוא הצהיר כי רכש דירת מגורים יחידה, ובהתאם שילם מס רכישה של כ-595 אלף שקל.

 

לאחר מכן, שהמנהל גילה שביום הרכישה היו בבעלות הנישום שתי דירות מגורים נוספות, והוא אינו זכאי למס מופחת על דירת מגורים יחידה, הוא הוציא לו שומה של כ-900 אלף שקל, כך שנותר לרוכש לשלם עוד כ-305 אלף שקל. בינואר 2014 פנה הנישום למנהל וביקש לתקן את השומה. לטענתו, הוא התבלבל ולמעשה הוא רכש קרקע, שחייבת במס רכישה של חמישה אחוז, ולא דירת מגורים.

 צילום: אימג'בנק/thinkstock

 

מנהל המס דחה את הבקשה וכחצי שנה אחריה נדחתה גם השגה שהגיש הרוכש. המנהל הסביר את ההחלטה בכך שהסתמך על ההצהרה הראשונית של הרוכש שהבית ישמש כדירת מגורים. בתוך כך סירב המנהל לקבל את הצהרת הרוכש כי הוא מתכוון להרוס את הנכס שעל המגרש.

 

בספטמבר 2014 ערר הרוכש על הקביעות לוועדת הערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בערר הוא טען כי החוק מותיר לו לתקן את השומה במקרה של שגיאה במצב הדברים, והמנהל בחר להתעלם בחוסר תום לב מטעותו רק כדי למקסם את סכום המס, לכן פעל בחוסר תום לב. על מנת להוכיח את צדקת דבריו הוא אף ציין כי ביקש מהעירייה היתר להריסת הבית.

 

מנהל מיסוי מקרקעין טען לעומת זאת שהעורר הוא זה שהצהיר שמדובר ב"דירת מגורים", ורק לאחר שגילה שאינו זכאי להקלת מס, שינה את גרסתו. לטענתו, הבקשה להיתר הריסה הוגשה למעלה משנה מיום הרכישה, מה שמעיד על כך שזו לא הייתה כוונתו המקורית של הרוכש.

 

לא מחסום

 

הערר התקבל בדעת הרוב של יו"ר ועדת הערר, השופט הרי קירש, ורואה החשבון נדב הכהן. שני חברי הוועדה קבעו כי התנהלות העורר אמנם אינה מופת לדיווח תקין, אולם היא גם אינה מחסום בלתי עביר לתיקון השומה. לעמדתם, בהחלט ניתן להתייחס לעורר כמי שלא התכוון לעשות שימוש בנכס כדירת מגורים ובסך הכל שגה בהצהרה שמסר.

 

העובדה כי העורר לא פעל בשקידה ובמרץ להרוס את הבניין אינה מעידה על כך שהתכוון לגור בו. אמנם הבניין לא נהרס עד היום, אולם הוא גם לא שימש למגורים. לפיכך סברו השניים שיש להטיל על העורר מס על רכישת קרקע לבנייה – כפי שביקש.

 

עם זאת, הם התנו את קביעתם בכך שהבניין ייהרס תוך חצי שנה. אם התנאי לא יקוים, הבהירו, הערר יידחה והשומה שקבע המנהל תישאר בעינה.

 

רוה"ח יהושע ביליצקי, שהיה בדעת מיעוט, סבר אחרת. לדעתו, העורר לא הביא שום ראיה המבשרת על כוונתו להרוס את הבניין. ואולם, הוא ציין שאם הבניין באמת ייהרס בתוך שישה חודשים הוא יראה בכך ראיה המאפשרת את תיקון השומה.

 

לא נפסקו הוצאות.

 

לפסק הדין

 

• ב"כ העורר: עו"ד דורון פריאנטה; עו"ד גד כרמי

• ב"כ המשיב: עו"ד אדם טהרני

* עורך דין גיא מזור עוסק בדיני מיסוי מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

בטל שלח
    לכל התגובות
    x