דיסקונט ישלם ללקוחה כמיליון שקל - נתן לגרוש שלה לבצע פעולות בחשבונה

התובעת ובעלה היו נשואים במשך 26 שנה עד שהתגרשו לפני מספר שנים. כיום יש להם ילד אחד שסובל מאי ספיקת כליות. כמו כן, לבעל שתי בנות מנישואים קודמים.

בתחילת 2006 האישה גילתה שבעלה באותה עת, הסתבך בחובות רבים. אנשים החלו להתקשר, לאיים ולדרוש כספים. כשפנתה ליועץ הכלכלי של בעלה היא הוכתה בתדהמה. האישה גילתה, לטענתה, כי בחשבונה הפרטי בבנק דיסקונט חסרים סכומים גדולים מאד.

לאחר שהבנק דחה את דרישותיה, היא הגישה תביעה נגד בנק דיסקונט בהיקף של יותר ממיליון שקל, בטענה שאפשר לבעלה באותה עת, לבצע פעולות בחשבון הבנק שלה, שנפתח על שמה בלבד וכמורשית חתימה יחידה.

התובעת טענה שהבנק אפשר לבעלה לשעבר לבצע פעולות שונות בחשבון לצרכיו האישיים – משיכות מסוגים שונים ובהיקפים גדולים, העברות כספים בטלפון ובכתב תוך זיוף חתימתה – בניגוד להסכם פתיחת החשבון, ומבלי שמישהו יידע אותה.

לטענתה, מי שאפשר זאת היה מנהל הסניף באותה תקופה, שהיה חבר של בעלה לשעבר, והועבר מתפקידו לאחר שהתבררה הפרשה.

התובעת הסבירה שהיא בחרה שלא להגיש תביעה נגד בעלה לשעבר, בין היתר משום שאין לו יכולת לפצות אותה, כשהוא אפילו לא עומד בתשלומי המזונות.

הבנק טען, בין היתר, שכל הפעולות נעשו בידיעת התובעת, ובהסכמתה מראש או בדיעבד. הבנק הוסיף שאם בכלל נגרמו לה נזקים, הרי שהתובעת אחראית להם, שכן היא קיבלה תדפיסים ומידע לגבי הנעשה בחשבונה באופן שוטף.

עוד נטען כי מאחר שיחסי בני הזוג היו טובים והתנהלותם הייתה בשיתוף פעולה, יש ללמוד על הסכמתה לפעולות האמורות. כמו כן, הבנק טען כי למעשה בני הזוג לא נפרדו ויש חשש שמדובר בגירושי נוחות פיקטיביים.

אילוסטרציה צילום: bigstock

מעבר לכך, הבנק טען כי התובעת משכנה לטובתו את רכביה ואת חשבונותיה להבטחת כל ההתחייבויות של בעלה, וללא הגבלה בסכום, ועל כן גם אם היה ממש בטענותיה, הרי שבהעברת הכספים מחשבונותיה לחשבון שלו, לא נגרם לה נזק אמיתי.

טענות בלי ראיות

השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט דחתה את רוב טענות הבנק.

כך, בין היתר, השופטת דחתה את הטענה כי הצדדים היו ביחסים טובים, והייתה הסכמה כללית של התובעת שבעלה יפעל בחשבון ויפעיל שיקול דעת לגבי הצרכים המשותפים שלהם. דווקא העובדה שמדובר בנישואים שניים תומכת בצורך ליצור הפרדה – לפחות חלקית – בין ענייניהם הכספיים של הצדדים, הבהירה השופטת.

"את ההתחשבנות שבין בני זוג, בינם לבין עצמם, לא על הבנק לעשות, אלא עליו לכבד את התחייבותו ונהליו ולתת רק לבעל זכות חתימה בחשבון לפעול בו", כתבה השופטת.

השופטת גם דחתה את הטענה בדבר גירושים פיקטיביים, והבהירה כי למעשה לא מדובר בטענה שמבוססת על ראיות אלא במסקנה שמתבססת על כך שאלמלא היו הצדדים נפרדים, לא הייתה התובעת מעלה כל טענה כלפי הבנק.

בסופו של דבר, השופטת השתכנעה כי הפעולות בוצעו ללא ידיעת התובעת. לאחר שניתחה את מרכיבי התביעה לפרטי פרטים, השופטת קבעה שהבנק ישלם לתובעת 1.06 מיליון שקל. בנוסף נקבע כי הבנק ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהיקף 75 אלף שקל.

מייצג התובעת: עו"ד שי ורד

מייצג הנתבע: עו"ד מרדכי גרון

לפסק הדין לחצו כאן

* עורך דין יפתח אבן עזרא עוסק בדיני בנקאות

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"