הרבה רוח, מעט פרטים ושקיפות

אחרי חודש וחצי של המתנה משרדי האוצר והביטחון היו אמורים לחשוף אתמול את ההסכם שחתמו ביניהם שנוגע לגובה תקציב הביטחון בחמש השנים הבאות - הסכם שבמסגרתו כבר הועברו 2.1 מיליארד שקל נוספים לתקציב משרד הביטחון.

בסופו של דבר, לאחר הדחיות הרבות, ההסכם המלא לא פורסם, ובמקומו הגיעה לתדרוך שנערך לעיתונאים מצגת המכילה את "עיקרי הסיכום התקציבי". המסמך המלא נותר סוד שמור.

בכירי המשרדים מתעקשים כי כל מה שההסכם מכיל פורט בפני העיתונאים בעל פה ובאמצעות מצגות שמכילות תרשימים ואיורים. אך למרות זאת, הם מתעקשים לא לחשוף את ההסכם המלא.

צילום: איי אף פי

למה שהציבור יקבל מידע? הוא רק מפריע

למנכ"ל האוצר שי באב"ד, הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל היה נימוק תמוה לכך. לדבריהם, ההסכם בין הביטחון לאוצר הוא נייר עבודה פנימי של המדינה. כלומר, אין צורך להציגו לציבור. באוצר חוששים כי חשיפת המסמכים תגרום לכך שמי שאמון על כתיבתם - כלומר, פקידי אגף תקציבים - יחשוש להעלות דברים על הכתב ביודעו שהם ייחשפו ויזכו לביקורת. לטענתם, זאת סיבה מספיקה לא לתת לציבור את המידע שיאפשר לו להפריע להם בעבודתם.

לא מדובר בפרקטיקה חריגה מבחינת האוצר, אך אין ספק שכאשר מדובר בתקציב הביטחון שמשפיע באופן מהותי כל כך על יתר תקציב המדינה, אבסורד ההסתרה זועק לשמים.

הרי אחת הדרישות החשובות ביותר של אנשי אגף תקציבים היתה השקיפות של תקציב הביטחון - מולם.

כיום תקציב הביטחון חשוף לחשבת הכללית באוצר, אך לאגף תקציבים אין גישה לנתונים האלו. מבחינת האוצר, הגדלת השקיפות של תקציב הביטחון היא אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שלו. וזאת משום שבאוצר מבינים ששקיפות היא המפתח להתייעלות ולמימוש התחייבויות.

אך כל זה לא רלבנטי כאשר המשרדים עצמם מגיעים להסכמה ביניהם. מבחינתם, בתווך הזה הציבור רק מפריע. והרי הסכמים בין משרדים הם דבר שבשגרה מבחינת האוצר. זה קורה כל הזמן עם כל המשרדים וזה אף פעם לא מתפרסם, אז למה שעכשיו זה יתפרסם?

שוויון בפני השקיפות

מבחינת האוצר, פרסום עיקרי ההסכם הוא כברת דרך משמעותית לכיוון השקיפות מול הציבור. מחד, הם טוענים שפרסום המסמך המלא עלול לטרפד מהלכים שמתוכננים לשנת התקציב הבאה, אך מאידך, באותה הנשימה טוענים שבעצם הכל פורסם.

ראוי היה שמשרד האוצר יחיל על עצמו את מה שהוא דרש כדרישה עיקרית ממשרד הביטחון - שקיפות, כלפי הציבור, שכן הכסף שהוא מנהל מגיע מהכיסים של הציבור, ואם למישהו מגיע דין וחשבון על הנעשה איתו, זה הציבור. כן, גם כשזה מגיע לתקציב הביטחון.