רגולטור נולד: האם יש צורך במפקח על נותני שירותים פיננסיים?

עם אישור הממשלה את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), בתחילת חודש נובמבר, ניתן לומר שישראל מתקרבת לעבר לידתו של רגולטור פיננסי נוסף: המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

המפקח על נותני השירותים הפיננסיים יפעל במשרד האוצר, במקביל לרגולטורים הפיננסיים הקיימים, כגון: רשות נירות ערך, המפקח על הבנקים ואגף שוק ההון. תפקידיו של המפקח יהיו, בין היתר, יצירת שוק מימון ואשראי חוץ בנקאי אמין בטוח ויציב, קידום התחרות בשוק זה והגנה על הצרכנים.

הצעת החוק החדשה מבקשת ליצור רגולציה של שוק, שעד היום פעל כמעט ללא פיקוח וללא אכיפה. מדובר בתעשייה ענפה של נותני שירותים פיננסיים כגון: אשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית, ניכיון צ'קים, פקטורינג (רכישת חובות כנגד מימון מיידי), שירותי מטבע חוץ ושירותים נוספים, המוענקים על ידי גופים שאינם בנקים או גופים מוסדיים, ובדרך כלל על ידי נותני שירותי מטבע (אלו הידועים בכינוי "צ'יינג'ים").

זהו ענף שיכול להוות אלטרנטיבה ממשית למערכת הבנקאית ולשירותי המימון של הגופים המוסדיים. פיתוח הענף ואסדרתו, יגביר את אמון הציבור בשחקנים הפועלים בשוק זה ויעודד תחרות, שבסופו של דבר תייצר עבור צרכני האשראי השונים (חברות, עסקים קטנים ומשקי בית) מבחר רחב ומגוון של פתרונות מימון ואשראי. הדבר יכול להביא להוזלת השירותים הניתנים לצרכני האשראי, ובמלים אחרות - הכסף יעלה לכולנו פחות.

סניף המרת מטבע (צ'יינג'). רגולטור חדש יפקח על התחום צילום: צביקה טישלר

על פי הצעת החוק, אסדרת ענף השירותים הפיננסיים החוץ מוסדיים, תתבסס על משטר של רישום ורישוי, שיאפשר שליטה על זהות הגורמים המבקשים להיכנס לענף זה ולפעול בו. נותני שירותים פיננסיים בעלי מחזור כספי נמוך, יחויבו ברישום הכרוך בחובות רגולטוריות מסוימות, בעוד נותני שירותים פיננסיים בעלי מחזור כספי גבוה, יחויבו ברישוי הכרוך בחובות רגולטורים מוגברים.

משטר של רישום ורישוי מאפשר לרגולטור להטיל סנקציות מיידיות על גופים שאינם פועלים כדין. מכאן, במידה שהליך הרישום או הרישוי לא הצליח להרחיק גורם בלתי רצוי מפעילות בענף זה מלכתחילה, סביר כי פעילות אכיפה של אותו רגולטור תביא להסרת אותו גורם בלתי רצוי מהשוק.

מכשיר נוסף שיסייע בידי הרגולטור החדש לוודא כי רק גורמים לגיטימיים יכנסו לפעילות בשוק זה הינו "היתר השליטה". על פי הצעת החוק יוטלו חובות על גורמים השולטים בנותני שירותים פיננסיים – כך שכל מי שמבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים יהיה מחויב בקבלת היתר שליטה מאת הרגולטור. תהליך זה יכלול, בין היתר, עמידה בבחינת יושר ויושרה של מי שמחזיק למעלה מ 10% מאמצעי שליטה בתאגיד, שנותן שירותים פיננסיים. זהו כלי סינון וניטור חשוב ביותר וניתן לעמוד על יתרונותיו הרבים כאשר הוא מופעל (בשינויים הנדרשים) על ידי המפקח על הבנקים ופעילות אגף שוק ההון בבואם לאשר היתר שליטה בגוף בנקאי או בגוף מוסדי אחר.

אסדרת השוק החוץ בנקאי היא דבר מבורך וניתן רק לקוות כי לרגולטור החדש יינתנו הכלים לאכוף את המדיניות הרצויה, למנוע אחיזה של גורמים לא רצויים בענף ולייצר תחרות אמיתית עבור צרכן האשראי והמימון הישראלי.

ועוד דבר - לא רחוק היום בו יצטרכו משרד האוצר וממשלת ישראל לתת את הדעת על ריבוי הרגולטורים הפיננסיים הפועלים בתוך משרד האוצר. בשוק קטן וריכוזי כמו שלנו יש מקום לחשוב על איחוד חלקי או מלא של גופי הפיקוח הפיננסיים והקמת גוף אחד, המסוגל לפקח הן על שוקי ההון והן על שוק השירותים הפיננסיים. לחילופין, יש לשקול הקמת מנגנון תיאום בו יוכלו גופי הפיקוח הקיימים לתאם מאמצים ביישום מדיניות פיקוח כפי שהן מעת לעת, לתאם מהלכי רגולציה ודה רגולציה, ולהבטיח פעילות בחזית אחת למען הגנה על הציבור הישראלי בתחומי הפעילות של גופים אלו.

הכותב הינו שותף מייסד במשרד נדלר אלישר ושות' העוסק בכל תחומי המשפט המסחרי, תאגידים וניירות ערך