ההבנות למכירת גז למצרים יסייעו לממשלה מול בג"ץ

צריך להיות נאיבי כדי להניח שהתזמון שבו פורסם מזכר ההבנות למכירת גז מלווייתן לגורמים במצרים הוא מקרי. כפי שנחשף באתר "כלכליסט", שותפות לווייתן הודיעה אתמול על גיבוש מזכר הבנות למכירת גז טבעי לדולפינוס הולדינגס המצרית, שמייצגת לפי ההודעה גורמי תעשייה, מסחר ויזמות בלתי ממשלתיים. החברה תרכוש כ־4 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה במשך 10 עד 15 שנים. ההיקף המקסימלי של העסקה משקף יצוא של כחמישית ממכסת הייצוא של מאגר לווייתן.

ההודעה הזאת מסכמת עשרה ימים קדחתניים שבהם שותפות הגז ביצעו שלושה צעדים משמעותיים. בשבוע שעבר מכרה נובל אנרג'י את אחזקותיה במאגרי כריש ותנין לדלק לקראת מכירה ללקוח עתידי בהתאם למתווה הגז, ובתחילת השבוע נכנסה בריטיש גז כשותפה לדלק ונובל במאגר אפרודיטה בקפריסין.

כל זאת אחרי שבמשך כמעט שנה שבן נידון מתווה הגז נובל אנרג'י ודלק קידוחים לא עשו עף צעד מעשי. נראה שלקראת אישור המתווה, מישהו מפשיר במהירות שיא את שוק הגז שקפא.

השותפות בלווייתן — נובל אנרג'י, דלק, אבנר ורציו — מיהרו לחדד אתמול את החשיבות המדינית של ההסכם. יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר גדעון תדמור אמר ש"ההסכמים לייצוא גז ישראלי לירדן ומצרים הם התגלמות השלום הכלכלי". מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו הוסיף ש"תגליות הגז הישראליות עתידות לשחק תפקיד מפתח בעיצוב משק האנרגיה האזורי". בתגובה לפרסום, זינקה אתמול מניית רציו ב־3.3%, של אבנר ב־1.4% ודלק קידוחים ב־1.23%.

ההודעות לא מגיעות בחלל ריק. כזכור, כדי לאפשר לדלק ונובל לשלוט בשוק הגז בניגוד לעמדתו של גילה, מפעילה הממשלה את סעיף 52 לחוק ההגבלים שמאפשר לשר הכלכלה לאשר את המונופול שלהן מנימוקי יחסי חוץ וביטחון. הממשלה צריכה להציג את עמדתה בוועדת הכלכלה, וחשוב מכך, לשכנע את שופטי בג"ץ. לאחר אישור מתווה צפויים עותרים לטעון שהשימוש בנימוקים דיפלומטיים אינו מוצדק ונובע רק מלהיטות לאשר את המתווה. והנה, הממשלה מקבלת כפרי בשל הסכם הבנות שמחזק את עמדתה.

מתנגדי הסכם הגז משוכנעים שהחברות והממשלה מתואמות ונשענים על התדרוך שנתן שר האנרגיה יובל שטייניץ ביום שני לכתבים הפרלמנטריים. הוא סיפר להם שבקרוב "תצא הודעה שקשורה לביטחון האנרגטי של ישראל", והנה הגיע מזכר הבנות כשהודעה מוכנה של שטייניץ מתפרסמת דקות אחרי פרסומה בבורסה. "יש כאן לא רק הזדמנות כלכלית לפתח את שדה לווייתן, אלא גם לבצר את הסכמי השלום עם מצרים וירדן באמצעות זיקה כלכלית בעלת משמעות מדינית אמיתית", הודיע אתמול שטייניץ היישר לאוזניהם של שופטי בג"ץ.

נתניהו ושטייניץ על רקע מאגר תמר. המזכר נופל להם לידיים צילום: אוראל כהן, מיכאל קרמר

סימני שאלה נוספים מקיפים את ההכרזה אתמול. החברות מתכוונות להשתמש בצנרת הגז המושבתת של חברת EMG שבעבר ייבאה באמצעותו גז לישראל. הן מספרות שבדיקה העלתה שהצנרת "פנויה להובלה". אלא שחלק מ־EMG שיוסי מימן היה שותף בה מוחזק בידי נאמן שמנהל את אמפל של מימן שפשטה רגל, וכלל לא ברור שהוא יכול להתיר להשתמש בצינור.

שנית, זהות הרוכשים לא ידועה. דולפינוס חתמה בעבר הסכם קטן יותר לרכישת גז ממאגר תמר. בחזית הועמד עלא רפא, איש עסקים מצרי. הפעם שמו נפקד וזהות הרוכשים נשארה "תעשייה".

בנוסף, יש לזכור שהייצוא שתוכנן עד כה מהמאגרים עבר במצרים רק כתחנת מעבר בדרך לאירופה. חלק מהשותפות התנגדו בעבר לכניסה לשוק המצרי, בין השאר כי מחיר הגז שם נמוך יותר. מה קרה שהפעם הסכימו? בחברות מסבירים שהמחיר נמוך בשל עלות מכירה נמוכה יותר, משום שתשתית היצוא קיימת.

חברות הגז דוחות את הביקורת. הן מדגישות שכל חוזי הגז שנחתמו, גם אלו של חברת החשמל, החלו במזכרי הבנות ולמעשה רק שני מזכרים לא הבשילו לחוזה. מבחינת החברות, ברגע שהמתווה יעבור את בג"ץ הם יממשו לחוזה את שלושת מזכרי ההבנות הממתינים, שאמורים להכניס כ־80 מיליארד דולר ב־15 שנה.