מכר מוצר של חברה מתחרה, וישלם 300 אלף שקל פיצויים
בעל חברת מדפסות קיבל מעובד של חברה מתחרה מיכלי דיו ריקים, מיחזר אותם ומכר ללקוחות. בימ"ש השלום קבע כי מדובר במרמה. למה הופחת הסכום במחוזי?
בשנת 2007 התעורר החשד בקרב בעלי חברת "יזמקו", העוסקת בייבוא מדפסות ומכונות צילום, כי אחד מטכנאיה הוותיקים משתף פעולה עם מתחריה.
בעקבות החשדות, שכרה החברה את משרד ויצמן יער חקירות שגילו שהטכנאי מעביר מרכבו קופסאות לבעלי חברת "פוטו-טק" המתחרה. הטכנאי הודה כי מכר לבעלי החברה המתחלה למעלה מ-2,000 מיכלי דיו ריקים תמורת 10 שקלים למיכל, בניגוד להנחיות החברה, שביקשה להשליך את המיכלים לפח כדי למנוע את המיחזור.
החברה, שפנתה למשטרה, פנתה בהמשך גם לבית השלום בחיפה במטרה לקבל פיצוי כספי מהעובד הסורר, החברה המתחרה ובעליה.
לאחר הליכים משפטיים ארוכים, במהלכם החברה המתחרה נכנסה להליכי פירוק והתביעה נגדה נמחקה, קבע בית המשפט כי בעל החברה קיבל במרמה 2,610 מיכלים ריקים, אותם מיחזר ומכר ברווח של כ-154 שקל לכל אחד.
לאחר שהוספו ריבית והצמדה, חויב הבעלים לפצות את "יזמקו" בסכום של כ-523 אלף שקל, בתוספת 40 אלף שקל שכ"ט עו"ד. הטכנאי, שבמשך שלוש שנים ניהל קשר עסקי אסור עם מתחרה, חויב לשלם לתובעת פיצוי של כ-110 אלף שקל בתוספת 20 אלף שקל הוצאות משפט.
השופטת תמר נאות-פרי צילום: אתר בתי המשפט
בעל החברה סירב להשלים עם פסק הדין ובספטמבר 2014 הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
לשיטתו, סכום הפיצוי בו חויב מסתמך על הערכות כלליות בלבד ולא על ראיות חד-משמעיות מטעם "יזמקו" ובכלל, נראה שחלה טעות בחישוב עלויות המיכלים. הוא הוסיף כי מדובר במיכלים חסרי ערך שהיו בדרכם לאשפה, כך שאין לראות אותו כמי "שהתעשר" או "זכה" במשהו על חשבון מישהו.
התעשר במרמה
בבואה להכריע בערעור, ביקשה השופטת תמר נאות-פרי להדגיש את העובדה שהמערער ביצע את מעשיו בידיעה גמורה שהוא פועל בניגוד להנחיות ולאינטרסים של "יזמקו".
השופטת דחתה את טענת המערער כי לא התעשר על חשבון המשיבה. לדבריה, מרגע שהמערער קיבל את המיכלים במרמה, שלא כדין, אפשר לפסוק פיצוי בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
באשר לסכום הפיצוי, לפי החוק, ערכם הכספי של מיכלי הדיו הריקים לא נמדד לפי השווי שלהם בזמן קבלתם, אלא לפי "פוטנציאל המכירה" שלהם, כך שהמערער מחויב להשיב ל"יזמקו" את הסכומים ש"זכה" בהם על חשבונה, והיא ממש לא חייבת להוכיח את נזקיה.
עם זאת, קבעה השופטת שהייתה שגיאה קלה בחישוב עלויות מחזור המיכלים, שהעריכה שהיו גבוהות יותר ממה שנקבע
בבית משפט השלום. כמו כן, היא קיבלה את טענת המערער, שלתוך החישוב הוכנסו עוד 450 מיכלים שהועברו על ידי טכנאי אחר, שכלל לא היה חלק מהמשפט.
לאחר שערכה חישוב מחודש בהתאם, החליטה השופטת להפחית את סכום הפיצוי בו חויב המערער, והעמידה אותו על 302,400 שקל, בתוספת הצמדה וריבית.
אב"ד השופטת שושנה שטמר והשופט אמיר טובי הצטרפו לפסק הדין. למרות התוצאה האמור, הוחלט שעקב התנהלותו, לא ייפסקו לטובת המערער הוצאות.
• ב"כ המערער: עו"ד י. לוי
• ב"כ המשיבים: עו"ד יורי נחושתן, עו"ד ע. עבאס
* עו"ד אבי מורה ממשרד מורה טובים, מסדה כהן עוסק בקניין רוחני ודיני תאגידים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי פסקדין
