מלחמת העולמות 2.0
מתולעת בכור גרעיני, דרך חשיפת פרטי בוגדים בבני זוגם ועד מתקפה על אולפני סוני: איום הסייבר הוא שם קוד למלחמת עולמם סבוכה שמתרחשת מעל מסכי המחשב ומתדלקת בישראל תעשייה עתירת אקזיטים
צאר הסייבר הישראלי
ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי
בארצות הברית המונח "צאר הסייבר" מתייחס לאחראי הלאומי על תחום אבטחת הסייבר. בישראל האדם המתאים ביותר
איור: יונתן וקסמן לתואר הוא ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. כשהמטה הוקם ב־2011 דובר על הקמת גוף מייעץ בנושא אבטחת הסייבר. בשטח, פעילותו מקיפה הרבה מעבר לייעוץ: מתניה הקים תחת המטה שתי זרועות התרעה ויישום שהגבירו את מרכזיותו בתהליך קבלת ההחלטות, והפכו את מתניה לגורם שאינו נופל בחשיבותו מראש כל זרוע ביטחונית אחרת. הוא האדם שמחליט מהם הנושאים על סדר היום של אבטחת הסייבר בישראל.
לחצו כאן לצפייה במפת 100 המשפיעים
מתניה, מינוי אישי של ראש הממשלה נתניהו, הוא טכנולוג בעל ידע נרחב ויכולת ניתוח עמוקה, ונחשב לאחד המינויים המוצלחים בתחום. יחד עם זאת, פעילותו מלווה בחריקות בעבודה מול הדרג המדיני ובמלחמות על תקציב, שעיכבו את פעילות המטה במשך תקופה ארוכה - וזאת עוד לפני שמזכירים את ההשפעה של היעדר רגולציה כוללת לתחום הסייבר.
לידתו של המטה מקורה בפרויקט תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט), שעליו הכריזה הממשלה ב־1997 ונועד לפקח על מחשוב משרדי הממשלה, לספק שירותי גלישה בעבורם ולהגן על החיבור הזה. בהמשך, צוות בראשות תא"ל (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל ורם לוי גיבש ב־2010 תוכנית לאומית לקידום מעמדה של ישראל בתחום הסייבר, כדי להפוך אותה לאחת מחמש המדינות המובילות בתחום; ההמלצה המרכזית של הצוות היתה להקים מטה מקצועי בתחום עבור הממשלה.
תפקידיו של המטה הם להמליץ על מדיניות לאומית בתחום ולקדם את יישומה, לקדם את התשתיות הלאומיות ולרכז את תמונת המודיעין. מאז תחילת פעילותו של המטה ב־2012, ולמרות הקשיים, מתניה הצליח להפוך את הארגון לזה שמרכז את התחום בישראל. אחד המהלכים הבולטים שביצע השנה הוא הקמת מרכז לאומי להתמודדות עם איומי סייבר (CERT) שתפקידו לרכז, ליידע ולהתריע בפני גופים עסקיים וממשלתיים על איומי סייבר בזמן אמת. נוסף על כך פועלת תחת המטה גם רשות הסייבר הלאומית, שתפקידה ליישם את המדיניות שנקבעת על ידיו בתחום האזרחי.
אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי צילום: גלעד קוולרצ'יק
במקביל למטה פועלים בישראל עוד שלושה גופים המפקחים על המרחב הקיברנטי: צה"ל, הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב"כ (שצפוייה לאבד חלק מסמכויותיה לטובת מטה הסייבר), והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, שאחראית למדיניות ולאכיפת חוק מאגרי המידע. התקציב שממשלת ישראל מקדישה לתחום לא פורסם באופן רשמי, אך מהצהרות שונות ניתן להעריך שהוא נע סביב 300–500 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות. בין השאר כולל התקציב את פעילות המטה וזרועותיו. מכיוון שמדובר בארגונים שנמצאים עדיין בתהליכי הקמה, לא ברור מה תהיה העלות הסופית של תפעולם. תקציב הסייבר השנתי בארצות הברית, למשל, מוערך ב־14 מיליארד דולר, וכולל גם יישום והטמעה של אמצעי הגנה ואבטחת מידע. עם זאת, בישראל חלק מארגוני הסייבר מתוקצבים ישירות על ידי רשויות־האם שלהם.
מתניה שכל את אחיו, שנהרג במלחמת יום הכיפורים, ואף כתב על כך ספר שמספר על השכול מנקודת מבטו של ילד. בין שאר עיסוקיו הוא מרצה באוניברסיטה העברית ועמית מטעם מפא"ת בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב.
רפאל קאהאן
האתגר של צה"ל
באמצע יוני הודיע הרמטכ"ל על הקמת זרוע סייבר בצה"ל. הגוף החדש - שסמכויותיו, תקציבו או זהות העומד בראשו עדיין לא ידועים - אמור להיות היחידה הייעודית של צה"ל במלחמה שמתרחשת בזירה הקיברנטית. עד היום נושא הסייבר התחלק בצבא בין כמה יחידות שונות, בהן 8200, לוט"ם, ממר"ם ועוד כמה יחידות מסווגות. החלוקה יצרה לא מעט כפילויות ואף מאבקים פנימיים. בצה"ל החליטו שכדי לייעל את הפעילות בתחום ולהשיג מענה מקצועי מרוכז יש להקים גוף ייעודי, בייחוד נוכח האיומים המתגברים. תחילה התחבטו בצבא אם להקים חיל או אגף, ולבסוף התפשרו על הקמת זרוע, שבראשה צפוי לעמוד קצין בדרגת אלוף.
בצבאות רבים בעולם כבר הוקמו פיקודים ייעודיים לתחום הסייבר, והמהלך של צה"ל הוא למעשה יישור קו. פועל יוצא של המהלך יהיה גם היכולת להכשיר כוח אדם איכותי בתחום, שיגיע בשלב כלשהו לשוק האזרחי. כמו ב־8200 וביחידות טכנולוגיות נוספות שבוגריהן משתלבים בתעשיית ההייטק הישראלית, יש גם סיכוי מצוין שזרוע הסייבר תנפק חלק לא קטן מהסטארט־אפיסטים לעתיד.
רפאל קאהאן
נשיא הסייבר הראשון
ברק אובמה, נשיא ארצות הברית
ברק אובמה, נשיא ארה"ב צילום: בלומברג
ההישג הטכנולוגי הגדול ביותר שניתן ליחס לנשיא ארצות הברית ברק אובמה הוא קידומו של תחום הסייבר במדינה. נכון, גם קודמיו בתפקיד נדרשו לסוגיות סייבר, אך בתקופתו של אובמה העימות הבין־מדינתי שמתרחש מאחורי מסכי המחשב תפס תאוצה. כך, למשל, במהלך תקופת כהונתו של אובמה חשף אדוארד סנודן את פעילות ה־NSA, וכן חלה עלייה תלולה במתקפות הסייבר הפליליות על חברות אמריקאיות.
התחום הטכנולוגי בכללותו קרוב ללבו של אובמה, שנחשב למקורב לחברות הטכנולוגיה, וענקיות כמו גוגל ואפל זכו אצלו לאוזן קשבת. אובמה היה המתמודד הראשון לנשיאות שהשכיל להשתמש ברשתות החברתיות ובטכנולוגיות ביג דאטה בקמפיין שלו. הוא גם הנשיא הראשון שהכריז שמתקפת סייבר על תשתיות קריטיות עשויה להיות עילה למלחמה — הצהרה שהגדירה הלכה למעשה את גבולות הסבלנות האמריקאית למתקפות מסוג זה. הוא גם הנשיא הראשון שהציע תוכנית כוללת למענה לתקיפות סייבר, ובין השאר אישר למשרד האוצר האמריקאי להטיל עיצומים על גורמים שפגעו באינטרסים כלכליים או ביטחוניים של ארצות הברית באמצעות מתקפות סייבר. מנגד, חשוב לזכור שיש לו גם כישלונות בתחום, ובראשם הפריצה של האקרים סינים למאגר העובדים של הממשל, הכולל פרטים על עובדים בסוכנויות ביון.
עם אובמה עומדים בחזית הפעילות מייקל דניאל, יועץ הנשיא ורכז אבטחת הסייבר בבית הלבן, שמיישם את מדיניות הסייבר של ארצות הברית בקרב הממשל הפדרלי והסוכנויות השונות; ואדמירל מייקל ס' רוג'רס, ראש ה־NSA, שאחראי לקחת את הפיתוחים הטכנולוגיים האלו ולהשתמש בהם, גם לצורכי הגנה וגם לצורכי התקפה.
רפאל קאהאן
אינטרסים צולבים במרחב הקיברנטי
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה וקים ג'ונג און, נשיא קוריאה הצפונית
בזירה הקיברנטית מתרחשת מלחמה עולמית, ובצד של ה"רעים" מתייצבים נשיאי רוסיה וקוריאה הצפונית. הצצה נדירה לעולם האינטרסים הסבוך הזה העניק ל"מגזין כלכליסט" גורם בכיר במערך הסייבר הדרום־קוריאני, ממש בקיץ האחרון. בין שתי הקוריאות מתנהלת בשנים האחרונות מלחמת סייבר, והאקרים המזוהים עם צפון־קוריאה תוקפים תשתיות אזרחיות וחברות בדרום.
במתקפה גדולה לפני כשנתיים הותקפו בנקים, כספומטים ותחנות טלוויזיה בדרום. כמו כן מותקפים שדות תעופה ומשרדי ממשלה שונים. "ההתגוננות מפני תקיפות כאלה עוברת בצינורות דיפלומטיים מקובלים", סיפר הגורם, "אבל הרבה פעמים אנחנו נתקלים במצבים שבהם אנחנו צריכים להסתמך על גורם זר, למשל סין או רוסיה.
מימין: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה וקים ג'ונג און, נשיא קוריאה הצפונית צילום: אייף פי, רויטרס
לא תמיד אנחנו מקבלים את הסיוע שהיינו רוצים. פעמים רבות אנחנו צריכים להסתמך על הרצון הטוב ולסמוך עליהם בעיניים עצומות". לדבריו, המאבק ביחידות הסייבר של קים ג'ונג און, נשיאה של צפון־קוריאה, דורש דיפלומטיה מתוחכמת מכיוון שבסיס הפעולה של ההאקרים נמצא בכלל בסין, בהכשרת יחידות ההאקרים הסיניות והצפון קוריאניות.
על ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, עברה שנה לא פשוטה נוכח הצניחה במחיר הנפט, המשבר בכלכלה הרוסית והסנקציות שהוטלו על רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים. יחד עם זאת התמיכה בפוטין רק גדלה, ורוסיה פעילה מאוד בזירת הסייבר. גורמים במדינה לא מהססים אף לתקוף את ארצות הברית, לרבות התקפות על מתקנים פדרליים ועל תאגידי ענק ובראשם המערכת הפיננסית.
רפאל קאהאן ומיכאל פרל
שכיר החרב החדש
ההאקר המקצועי
כבר לא מדובר בגאון מחשבים בגיל העשרה שמצא דרך לפרוץ למחשבי חברה. המרחב הווירטואלי העצום, לצד ההזדמנויות העסקיות הרבות שהוא מציע וכמובן תגמול נדיב, מושך את הדור החדש של ההאקרים: מקצוענים בתחום מדעי המחשב, בעלי ידע נרחב בתכנות ובפריצה ובעלי מוסר לא מאוד גבוה. אם בעבר האקרים היו מתבודדים שחברו יחד דרך הרשת, כיום האקרים הם אנשי מקצוע לכל דבר, שעובדים בשירות ארגונים ששוכרים אותם כדי לקבל מידע על חברות מתחרות או לפגוע בהן. סוג פעילות שהופך פופולרי בקרב האקרים מקצועיים הוא פריצות למטרת כופר. כלומר, חדירה לארגונים ואיום לחשוף מידע אם לא ישולם להם כופר תמורת הוויתור על החשיפה. ההאקרים המקצועיים אינם פועלים רק בשירות התאגיד, אלא משכירים את שירותיהם לכל המרבה במחיר, ובכלל זה גם לארגונים צבאיים ולמדינות.
רפאל קאהאן
אבי אבות המייסדים
שלמה קרמר, ממייסדי אימפרבה
צ'ק פוינט, אימפרבה, פאלו אלטו, טראסטיר, ווצ'דוקס, לאקון והייפרווייז הן רשימה חלקית של החברות שבהן היה מעורב שלמה קרמר. האיש שהחל את דרכו בתעשייה בצ'ק פוינט עם גיל שויד ומריוס נכט נחשב כיום לדמות המובילה בישראל ואחת הדמויות המובילות בעמק הסיליקון בתחום הסייבר.
צילום: עמית שעל
קרמר עזב את צ'ק פוינט לאחר אי־הסכמה עמוקה עם גיל שויד על אופי ניהול החברה. ב־2002 הקים את אימפרבה, שמתמודדת עם שימוש לא חוקי במאגרי החברה על ידי משתמש פנימי, ונסחרת כיום לפי שווי של 2 מיליארד דולר. כיום הוא פועל גם כיו"ר אימפרבה וכמנכ"ל פעיל של חברת הסייבר קאטו, אך גם כמשקיע פעיל בשורה ארוכה של חברות בתחום הסייבר ובתחומים משיקים, והוא למעשה "קרן הון סיכון של איש אחד". ברוב המקרים החברות שבהן הוא משקיע הופכות פופולריות בקרב קרנות ובקרב משקיעים נוספים.
מאיר אורבך
הגנן והמלפפון
גיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט וניר צוק, מייסד פאלו אלטו
22 שנה לאחר שהוקמה צ'ק פוינט יכול גיל שויד, המייסד והמנכ"ל (שפינה את כס היו"ר בתחילת החודש), להסתכל לאחור בגאווה, אבל גם בפרנויה מסוימת. החברה שהמציאה את תחום אבטחת המידע והחלה את דרכה במכירת הפיירוול הראשון מתמודדת עם תחרות יוצאת דופן מבית: המתחרה פאלו אלטו נטוורקס, שייסד בארצות הברית יוצא צ'ק פוינט ניר צוק, ממררת את חייו של שויד בשנים האחרונות. אמנם בפרמטרים העסקיים לצ'ק פוינט עדיין יש יתרון מול פאלו אלטו, אך האחרונה מציגה עלייה מרשימה גם בהכנסות וגם בשווי, שעבר השנה את זה של צ'ק פוינט. כמו כן, תחזית בית ההשקעות מורגן סטנלי לגבי צ'ק פוינט פסימית.
גיל שויד צילום: נמרוד גליקמן 
ניר צוק צילום: ענר גרין השינוי בסביבה העסקית הדליק נורה אדומה אצל שויד, מנהל ריכוזי ודעתן, שהתגבר על רתיעתו מרכישות וממיזוגים עם חברות ישראליות ורכש השנה שתי חברות ישראליות: הייפרווייז ולאקון. רכישת הייפרווייז, חברה המגינה מפני קבצים זדוניים, נועדה אמנם להיות התגובה של שוויד לרכישה אחרת שביצעה פאלו אלטו, זו של סייברה הישראלית (שבעקבותיה פתחה פאלו אלטו לראשונה פעילות מו"פ בישראל). מסע הרכישות של שויד לא נגמר, ובחברה מתכננים רכישות נוספות. לחברה חסרים פתרונות בתחום אבטחת הווירטואליזציה, אבטחת התשתיות הפיזיות, ופתרונות נאותים למתקפות יום הדין: מתקפות הסייבר מתוזמנות ומסוכנות ביותר.
אסף גלעד
נסיכי הסייבר החדשים
אסף רפופורט, ממייסדי אדאלום ורועי קתמור, ממייסדי איינסלו
צ'ק פוינט, שייסדה את ענף הסייבר הישראלי, פיתחה טכנולוגיה שמתבססת על פיירוול והגנה על רשת ארגונית. החברות של דור ב' של הסייבר הישראלי, כמו פאלו אלטו וסייברארק, עוסקות בפיתוחים משלימים לטכנולוגיית הפיירוול - אבל בשנים האחרונות האיומים על המרחב הקיברנטי התרבו, ונולדו גיבורי סייבר חדשים, דור ג', שעוסקים בפיתוחים נרחבים יותר מהדיפת מתקפות.
מימן: אסף רפופורט, ממייסדי אדאלום ורועי קתמור, ממייסדי איינסלו
דור ג' כבר מונה עשרות חברות שגייסו כל אחת מיליוני דולרים. הן מייצרות הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ומשרתות את ארגוני הביטחון הרגישים בעולם. בין חברות אלו ניתן למנות את אדאלום, שנמכרה לפי שווי של 320 מיליון דולר, ועוסקת באבטחת מידע של אפליקציות ארגוניות בענן; סייבריזן, שגייסה 30 מיליון דולר, שווה גם היא כ־100 מיליון דולר ועוסקת בהדיפת מתקפות סייבר מתוזמנות ומורכבות בסגנון "יום הדין"; ואנייסלו, שגייסה 13 מיליון דולר ומפתחת טכנולוגיה של הכלת גורמים זדוניים וגירושם מהרשת.
אסף גלעד
הכיס העמוק
גדי תירוש, שותף מנהל בקרן ההון סיכון JVP
צילום: מיקי נועם אלון גדי תירוש הגיע ל־JVP לאחר שנים רבות ב־NDS הירושלמית, שנחשבה לחברת אבטחת מידע מובילה. ב־JVP תירוש התמחה בתחום הסייבר והמדיה, ובשנים האחרונות שימש יו"ר של חברת סייברארק, שבה השקיעה הקרן. סייברארק הונפקה בנאסד"ק ונסחרת כיום לפי שווי של כ־2 מיליארד דולר. תירוש הוביל גיוס של קרן חדשה של כ־160 מיליון דולר, שחלקה הגדול יוקדש להשקעות בטכנולוגיית סייבר. JVP גם מטפחת את חממת הסייבר בבאר שבע, שזכתה לראות אקזיט ראשון לאחרונה.
מאיר אורבך
