$
בארץ

הושגה הסכמה: האוצר יעביר את הרפורמה בהלוואות חוץ בנקאיות ויקדם את הפיקוח עליהן

הסכמה בין האוצר לבנק ישראל על החוק שיאפשר לגופי אשראי חוץ בנקאיים לגייס אג"ח בשוק ההון - הצעת החוק תישאר כמו שהיא בחוק ההסדרים, אך במקביל יחויב האוצר לקדם עד תחילת מושב החורף את הצעת החוק להקמת רגולטור חדש לגופים אלה

תומר ורון 16:2707.08.15
אחרי מאבקים בין משרד האוצר לבנק ישראל על החוק שיאפשר לגופים הנותנים אשראי חוץ בנקאי לגייס אג"ח בשוק ההון, הגיעו הצדדים להסכמה. הצעת החוק תישאר כמו שהיא בחוק ההסדרים, אך במקביל משרד האוצר יהיה מחויב לקדם עד תחילת מושב החורף של הכנסת את הצעת החוק להקמת רגולטור לגופים אלו. 

 

המשמעות היא שהחוק יעבור בחוק ההסדרים ויאפשר לגופים חוץ בנקאיים לגייס עד 2.5 מיליארד שקל בשנה בשוק ההון אך במקביל על שר האוצר, משה כחלון, לפעול במהרה לקידום הצעת החוק ולהקמתה של רשות פיקוח לגופי המימון החוץ בנקאיים.

 

ל"כלכליסט" נודע, כי צוות בראשותו של יואל בריס, היועץ המשפטי של משרד האוצר, הפיץ בשבוע שעבר טיוטה פנימית של הצעת החוק שמטרתה להביא להקמת מפקח פיננסי חדש בישראל.

 

הרגולטור הפיננסי החדש, שלעת עתה זוכה בטיוטה הפנימית לשם הארוך - המפקח על שירותים פיננסיים לא מוסדיים - יפקח הן על פעילותם של נותני שירותי מטבע והן על פעילותם של נותני אשראי חוץ בנקאיים. עוד נודע ל"כלכליסט", כי הכיוון שעליו ממליצה טיוטת בריס היא שהרגולטור הפיננסי יפעל תחת אגף חדש שיוקם במשרד האוצר.

 

יואל בריס, שעומד בראש הוועדה יואל בריס, שעומד בראש הוועדה צילום: נעם ריבקין פנטון

 

בכך למעשה הושג מתווה ביניים בין מטרתו של שר האוצר לאפשר לגופי אשראי חוץ בנקאיים לגייס כסף בשוק ההון ולא להסתמך רק על מקורות כספיים, ובין ההתנגדות המוחלטת של בנק ישראל לצעד זה שפרסם לפני מספר ימים כי הצעה כזו עלולה לסכן את יציבות המשק. פלוג למעשה העלתה את הנושא בישיבת הממשלה על התקציב ולאחר שחוק ההסדרים אושר בקבינט החברתי-כלכלי פנתה ישירות בנושא לראש הממשלה וביקשה שיפעל לשינוי המתווה שאושר.

 

הלוואות בהיקף של 20-30 מיליארד בשנה ללא פיקוח

 

הוועדה בראשות בריס הוקמה בחודש פברואר השנה כוועדה שמטרתה ליישם את המלצות ועדת ליכט, ועדה שבחנה את היעדר הרגולציה על תחום נותני שירותי המטבע שבראשה עמד המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט. בריס צפוי לפרסם בימים הקרובים את תזכיר חוק ולזמן את הציבור להשמיע את הערותיו.

 

ועדת ליכט העריכה, כי בישראל יש שוק הלוואות של עשרות מיליארדי שקלים שמתנהל כמעט ללא פיקוח, למרות שהוא מנסה להיראות ככזה שדווקא כן מפוקח על ידי משרד האוצר. "במצב הקיים כל גורם רשאי להעניק אשראי ללא כל פיקוח. אין צורך להסביר את הנזק שבמצב כזה שכן המציאות בשטח מלמדת עליו", נכתב בדו"ח של ליכט. על פי ההערכות, שוק ההלוואות הזה מגלגל 20-30 מיליארד שקל בשנה. לשם השוואה, מדובר בסכום גדול פי 4 מתיקי האשראי הצרכניים של כל חברות כרטיסי האשראי הגדולות.

הגופים שמעניקים את ההלוואות פועלים לרוב כנותני שירותי מטבע (נש"מ), כלומר, מדובר בגופים שבאופן פורמלי עוסקים בהמרת מטבעות, קנייה ומכירה של המחאות נוסעים וניכיון צ'קים. הגופים מקבלים רישיון לפעול ולעשות את מגוון הפעולות האלו ממשרד האוצר. על פי נתוני האוצר, יש 2,200 גופים כאלה שמעסיקים 4,000 עובדים.

 

היקף הפעילות הכולל של שוק הנש"מ עומד על 120-150 מיליארד שקל בשנה, ולמרות הסכום האדיר הזה, המהווה 10% מהפעילות הפיננסית של המערכת הבנקאית כולה, המדינה הקצתה לו 6 אנשים בלבד שיפקחו עליו. לשם השוואה: 140-150 אנשים עובדים בפיקוח על הבנקים.

 

"סיכון לצרכנים ולמשק בכללותו"

 

בבנק ישראל פרסמו השבוע עמדה רשמית לאותו סעיף בחוק ההסדרים והזהירו, כי "השינוי המוצע המאפשר לחברות ציבוריות לגייס מקורות על ידי הנפקת אג"ח לציבור עלול לייצר סיכונים לצרכנים לעסקים קטנים ולמשק בכללותו".

 

יוזם החוק, חבר הכנסת אלי כהן מכולנו יוזם החוק, חבר הכנסת אלי כהן מכולנו

 

כיום הגופים היחידים שרשאים גם להנפיק אג"ח לציבור וגם לעסוק במתן אשראי הם הבנקים. גופים חוץ-בנקאיים נדרשים להסתמך בעיקר על הלוואות מהבנקים על מנת לממן את פעילותם, מצב שמקשה מאוד על יכולתם להתחרות בבנקים. אלה שולטים בהיקף האשראי שהחוץ-בנקאיים יכולים להעניק ללקוחותיהם ובעקיפין גם בגובה הריבית שהם יכולים להעמיד ללקוחות. כעת חברות כמו האחים נאוי, אופל בלאנס, פנינסולה ואחרות יוכלו לגייס חוב בשוק ההון בריביות זולות ובלי תלות בבנקים בכלל, ולהעניק הלוואות לעסקים קטנים ולגופים פרטיים.

 

הצעת החוק המקורית בנושא הועלתה על ידי ח"כ אלי כהן מכולנו לאחר שבחודש מאי האחרון רצתה חברת האחים נאווי, המעניקה הלוואות חוץ-בנקאיות באמצעות ניכיון צ'קים, להנפיק אג"ח ורשמה ביקושי שיא של 530 מיליון שקל בשלב המוסדי - יותר מפי שניים מהגיוס המתוכנן של 250 מיליון שקל. עם זאת, הגיוס בסופו של דבר לא יצא לפועל בעקבות התנגדות של בנק ישראל לפיה "הנפקת אג"ח, כשהיא נעשית במקביל למתן אשראי בידי מי שאינו תאגיד בנקאי, יש בה משום הפרה של סעיף 21 לחוק הבנקאות".

 

ח"כ אלי כהן, יוזם החוק, אמר בתגובה: "בנק ישראל לא טרח להציע מנגנוני פיקוח על פניות ושיחות עם נציגיו. טוב יעשה בנק ישראל אם בנוסף לאזהרות ייקח חלק בקידום שוק האשראי הריכוזי שעליו הוא אמון במטרה להציע אשראי במחיר הוגן במיוחד במגזר הריכוזי ביותר של העסקים הקטנים והבינוניים".

 

"נמשיך לקדם יוזמות עם בנק ישראל או בלעדיו"

 

ממשרד האוצר נמסר: "לשמחתנו אישרה הממשלה את שתי הצעות משרד האוצר בנושא התחרות בענף הבנקאות. חוק נתוני אשראי יגיע עם חוק ההסדרים לכנסת כבר בסוף חודש אוגוסט. בנוסף, חברות נותנות אשראי יוכלו לגייס אג"ח כפי שהציע האוצר מיד לאחר אישור חוק ההסדרים בכנסת. המשרד יקדם את עבודתו בתחום רגולציה על אשראי חוץ בנקאי, אך אנו מבהירים כי הדברים אינם תלויים זה בזה. משרד האוצר ימשיך לקדם פעולות להגברת תחרות בנקאית, עם בנק ישראל או בלעדיו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x