הצעה באירופה: הגבלות על בנקים ישראליים שישקיעו מעבר לקו הירוק

האיחוד האירופי מעריך שאם יצליח לכפות הגבלות סחר עם ההתנחלויות - הוא יעודד את ישראל לשוב למשא ומתן עם הפלסטינים.

ההצעה המשמעותית ביותר מטפלת בנושא הבנקאות. הבנקים בישראל מנהלים קשרים ענפים עם מוסדות בנקאיים באירופה והם מספקים הלוואות ומימון לעסקים ולאנשים פרטיים בהתנחלויות. לפי המסמך שהגיע לרויטרס, ייתכן שאירופה לא תכיר בתארים אקדמיים או בכל סוג של הסמכה אקדמית, רפואית או מקצועית של מוסדות הממוקמים ביהודה ושומרון.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו

בבנקים הישראלים מגיבים באיפוק לרעיון שעולה מהאיחוד האירופי. "יש פה צעד שהוא בעיקר מסר להנהגה בירושלים", אומר גורם בכיר באחד הבנקים. "הרעיון הזה עולה לכותרות מפעם לפעם, זה נראה כמו מנוף לחץ פוליטי ואנחנו לא מעריכים שזה יגיע לידי מימוש בצורה רחבה וממשית, הדרך לשם עוד ארוכה", אומר גורם בנקאי אחר. ואכן, ייתכן ואת הרוח שעולה מהצהרת האיחוד האירופי יש לקרוא במקביל לפרסומים אחרונים בתקשורת הישראלית לפיהן מועצת התכנון במינהל האזרחי צפויה לאשר תוכנית בניה למאות יחידות דיור בגדה המערבית וזאת לאחר הקפאה של שנה.

לכל הבנקים יש כיום פעילות מעבר לקו הירוק שכן פעילות הבנקים כיום נעשית בכל הארץ וללא קשר למיקומם של הלקוחות והחברות העסקיות. יוצא דופן הוא אולי תחום המשכנתאות שכן הבנקים מבצעים תהליך שונה כאשר הם מגיעים לאשר הלוואות לדיור על דירות מעבר לקו הירוק משום שנכסים כאלו נרשמים בטאבו שונה שנקרא "הטאבו הירדני".

בשנים האחרונות, לחץ על קבוצת דקסיה העולמית לגבי אחזקתה בשלוחה הישראלית שמעניקה הלוואות גם לרשויות בהתנחלויות, וזאת למורת רוחם של הבלגים והצרפתים. הקונפליקט הגיע לשיאו לאחר שבבלגיה נערך קמפיין אגרסיבי נגד השלוחה הישראלית של דקסיה, בטענה כי "דקסיה מממנת את הכיבוש". הלחץ עשה את שלו, ועל פי פרסומים מ־2011, הקבוצה החליטה למכור את דקסיה ישראל במהירות, גם בהפסד. למרות ההצהרה בזמנו, דקסיה אגב טרם נמכר.

בתוך כך, ביום שני השבוע קיבלו שרי החוץ של האיחוד האירופי החלטה חריפה ובה גינוי לשורת פעולות שישראל נוקטת, וסיכמו בכך ש"ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי". סעיף 6 של ההחלטה היא הקשה והמפורט ביותר, ושרי החוץ ציינו בו שוב שהמדיניות הישראלית בשטחים מסכנת את פתרון שתי המדינות. בהקשר זה פירטו השרים: הקמת מאחזים, אלימות מתנחלים, בניית חומת ההפרדה, הגבלת תנועה של פלסטינים, פינוי אוכלוסייה, הריסת בתים והחרמת נכסים, כולל פרויקטים שמומנו על ידי האיחוד.

מנגד, החל מהשבוע דורשת ישראל ממדינות האיחוד להפסיק להעביר מימון לארגונים שלטענתה פועלים לדה-לגיטימציה שלה במסווה של ארגוני זכויות אדם. במשרד החוץ טוענים שעל פי הנתונים שבידם מעבירות ממשלות אירופה מדי שנה בין 100 ל-200 מיליון יורו לארגונים כאלה - במישרין או באמצעות קרנות - ואתמול הציגו טבלה מפורטת בנושא.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "מדובר בדו"ח של מכון מחקר אירופי פרטי ולא של האיחוד האירופי. אין לנו כוונה להתייחס למסמך של מכון מחקר אירופי כזה או אחר״.