"בעולם שקוף רמת האחריות גבוהה יותר"

“עסק ישראלי צריך לעשות מאמץ כדי להפחית את רמות הסכסוך בין יהודים לערבים”, אומר ארון קרמר, מנכ”ל BSR

((Business for Social Responsibility, אחד הארגונים המשפיעים ביותר בעולם מבחינת קידום אחריות תאגידית בחברות מסחריות. “זה יאפשר לכלכלה הישראלית לשגשג, ואני חושב שזה מה שעסקים הכי רוצים. שלום זה טוב לביזנס, ופעילות של חברות להפחתת רמת הסכסוך יכולה בתורה לסייע למאמצים ממשלתיים להשגת שלום”.

קרמר מכיר לא מעט חדרי הנהלות מבפנים. הוא ייעץ ליותר מ־250 חברות, ובהן ענקיות גלובליות כמו נייקי, ריו טינטו, רויאל דאץ’ של, שברון, נוברטיס, נובונורדיסק, פורד ויוניליוור. כמו כן קרמר לוקח חלק ביוזמות של האו”ם והבנק העולמי לשיפור פעילותן של אותן חברות בנושאי חברה וסביבה. מה השתנה בתפיסה של אותן חברות? על כך משיב קרמר: “עסקים שואלים את עצמם: ‘האם נרצה שפעילות כזאת או אחרת תתפרסם בציבור?’”.

לדבריו, האחריות שהוטלה עלינו ב־100־200 שנים האחרונות היתה פשוטה וברורה: המדינה קבעה את החוקים ואכפה אותם. אלא שהעולם השתנה. “היום אנחנו גרים בעולם שקוף - ויש רמת אחריות שמגיעה עם שקיפות. אפשר לדעת מהר מאוד אם חברה עושה משהו לא בסדר” ‑ כך מתאר קרמר את המציאות החדשה שבה פועלות חברות גלובליות.

מה יכול לזרז אימוץ פרקטיקות להקטנת נזקים חברתיים וסביבתיים?

“חברות היו הולכות יותר רחוק ויותר מהר אם היו מקבלות תגמול כלשהו על כך מבעלי המניות והמשקיעים שלהן. כמו כן הצרכנים - עליהם לבחור במוצר שיוצר בצורה ההוגנת ביותר, כלומר להביא בחשבון את רמת ההתחשבות בעובדים ובספקים ואת המאמצים למזער השפעות סביבתיות שליליות.

ארון קרמר. "בישראל הנושאים שעלו בפגישה היו האוכלוסייה הערבית והאתיופים. בארה”ב מדברים על חברה פוסט־גזעית. אין יותר רוב לבן, ואין יותר אוכלוסייה דומיננטית" צילום: אוראל כהן

לדבריו, עסקים מנסים כיום למדוד את השפעתם על החברה והסביבה, ולאמץ דרכים להפחתת הנזק ולהעצמת התרומה החיוביות. "בעבר המדיה המסורתית היא שהעלתה נושאים למודעות הציבור, אלא שבעידן המדיה החברתית לכולנו יש אפשרויות לעשות זאת. יש ארגונים לא ממשלתיים שהם חזקים יותר מבעבר, והפיקוח על פעילותם של עסקים נהיה משמעותי יותר" .

קרמר, עורך דין בהכשרתו, הצטרף ל־BSR ב־1995 ועסק שם בקשרים בין זכויות אדם לפעילותן של חברות מסחריות. ב־2001 הקים את הסניף של BSR בהונג קונג, וב־2002 הקים את הסניף האירופי בפריז. ניהול הארגון עבר לידיו ב־2004.

ארגון מעלה הישראלי הזמין את קרמר לביקור בארץ כדי להיפגש כאן עם בכירים במגזר העסקי, ולחשוף אותם לבון טון העולמי של הגברת שקיפות ואחריות.

"האג'נדה שלנו היא גלובלית במהותה: יצירת ערך מקסימלי לחברה, לעובדים, לסביבה ולמשקיעים. היתה לנו שיחה על העסקה וקידום של אוכלוסיות מוחלשות. זה נושא שתקף לכל מקום, אבל יש לזה הגדרה מיוחדת בישראל לפי הסטנדרטים של ישראל".

מה הייחוד בישראל?

"האוכלוסייה שונה. ההיסטוריה שונה. בארצות הברית אנחנו מדברים עכשיו על חברה פוסט־גזעית. אין יותר רוב לבן בארצות הברית, ואין יותר אוכלוסייה דומיננטית. אז אחד הנושאים המרכזיים עכשיו הוא נישואים חד־מיניים והענקת זכויות והטבות זהות לבני זוג חד־מיניים. בישראל הנושאים שעלו בפגישה היו האוכלוסייה הערבית והאתיופים. האוכלוסייה הערבית זה נושא פוליטי החורג מהדיון בגיוון בתעסוקה. בארצות הברית העסקה של אוכלוסייה לטינית למשל לא מעלה שאלות ביטחוניות כמו העסקה של אוכלוסייה ערבית בישראל".

מה חברות ישראליות יכולות לעשות בנוגע לזה?

"העסקים הישראליים צריכים להבין את האקלים הבינלאומי ולשים הגנות ובקרות כדי להסביר את הפעילות שלהם. חשוב שהם לא ייכנסו למקומות שבהם יתפתחו תפיסות מוטעות לגבי העסקים שלהם ולגבי מידת הקשר של אותן חברות לסכסוך".

יש משהו שאפשר ללמוד מחברות בינלאומיות בנושא הזה?

"נושאים של זכויות אדם עולים בכל מקום. גם חברות אמריקאיות עמדו במקומות שבהם הן נאלצו להסביר את מעשיהן. גם בארה"ב עלו טענות על הפרות של זכויות אדם על ידי חברות אמריקאיות. אלה לא נושאים שמוגבלים לישראל או סין או כל מקום אחר בעולם. הגישה הכי טובה היא לקחת סט עקרונות גלובלי וליישם אותו לגבי המצבים שהן פוגשות.

יש הרבה לקחים שאפשר ללמוד מחברות בינלאומיות וחברות צריכות ליישם את זה, בין שהן נשאלות שאלות לגבי פעילותן ובין שלא. אולי חברות ישראליות מרגישות שזה מפני שהן ישראליות, אבל הרבה חברות בעולם נתקלות בזה".

יש לך דוגמה לכלי שאפשר ליישם אותו בנושאי זכויות אדם?

"אחד הרעיונות העיקריים הוא דיו דיליג'נס (בדיקת נאותות) לפרקטיקות עסקיות. לפני רכישות של חברות אחרות, החברה הרוכשת מבצעת בדיקה של כל נוהלי העבודה של החברה הנרכשת בהיבט של זכויות אדם".

היו מקרים שעסקאות נעצרו בגלל בדיקות כאלה?

"היו מקרים שזה עצר עסקאות. אם אתה חושב על בדיקות כאלה, באחוז קטן התוצאה תהיה - אין בעיות. יש אחוז קטן שיביא תוצאות כל כך בעייתיות שהחברה תעדיף לסגת מהעסקה, אבל ברוב המקרים החברה תבין שזה יותר עניין של איך לקנות ואיך לשלב את הפעילות ולא לוותר עליה. אנחנו חיים בעולם לא מושלם. סוגיות אתיות עולות כל הזמן - והשאלה היא איך החברה פועלת בעניין זה".