בנק ישראל בונה בונקר ב-74 מיליון שקל

בנק ישראל פרסם אתמול לציבור את עיקרי תוכנית העבודה שלו ואת התקציב לפעילותו המינהלית ב־2015. במקביל הניחה המועצה המינהלית של הבנק את התקציב שאישרה על שולחנה של ועדת הכספים בכנסת כמתחייב בחוק.

מסמך עיקרי התוכנית הוא בייחוד אוסף סיסמאות, כמו "חיזוק יכולות העמידה של המשק בפני משברים". מספרי התקציב ודברי ההסבר להם הם כבר מלאכת מחשבת של תמצות.

המבנה של בנק ישראל כיום צילום: בלומברג

כך למשל, בפרק ההשקעות המתוכננות נכתב: "קיטון של 3.4 מיליון שקל (3.9%) – הנובע מהחלטת הנהלת בנק ישראל להימנע מייזום פרויקטים גדולים חדשים שאינם קריטיים". בהמשך מגלה הבנק טפח נוסף מפעילותו ומציין כי "42.8% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועדים להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק, ובעיקר לחידוש התשתיות והשיפוץ המתוכנן במבנה הבנק בירושלים ולהקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום".

משפט זה כבר מסתיר בחובו פעילות ענפה של בנק ישראל. במרכז הסיפור ניצב שיפוץ מבנה בנק ישראל בירושלים, שמתחיל ממש בימים אלה לקרום עור וגידים. מדובר בסיפור שהתחיל ב־2006 ועוסק ברצונה של הנהלת הבנק לשפץ את הבניין המפורסם בגבעת רם שנבנה באמצע שנות השישים.

העלות הישירה של השיפוץ, שנועדה לממן פעולות כמו שבירה ובנייה של קירות חדשים, ריצוף וצביעה, היא כ־180 מיליון שקל. אלא שלעלות זו יש להוסיף את העלות העקיפה הכרוכה במעבר של כ־700 עובדי הבנק לבניין חלופי למשך ארבע שנים. העלות העקיפה נאמדת ביותר מ־85 מיליון שקל.

נוסף לשיפוץ מבנה הבנק מתכננת הנהלתו לבנות במתחם הקיים מבנה שיפעלו בו המרכז הטכנולוגי ומרכז החירום. במבנה החדש ימוקמו בין היתר חדרי המחשב, חדרי השליטה ומרכז האנרגיה של בנק ישראל, והם ייבנו מתחת לאדמה. הבנייה של המבנה הנוסף תסתכם בכ־74 מיליון שקל ותתפרס על פני חמש שנים.

בתקציב לשנת 2015 שפרסם אתמול הקצה בנק ישראל כ־130 מיליון שקל להתחייבויות ארוכות טווח לצורך השיפוץ המתוכנן ולטובת הקמתו של הבניין הנוסף.

ביוזמת הנגיד הקודם, פרופ' סטנלי פישר, הקים בנק ישראל לפני כחמש שנים בונקר שליטה סודי עמוק מתחת לבניין שלו בירושלים. מדובר במערכת חדרים תת־קרקעית, שנועדה לאפשר להנהלת הבנק לתפקד גם במקרה חירום.