$
משפט

גזר הדין של מיקי פרידמן: מחיר הזחיחות

חלק מההסבר להחמרת עונשו של מיקי פרידמן, לפי השופטת, נעוץ בהתנהלותו: "נדהמתי מעזות המצח ומחלקת הלשון, כשבזחיחות הדעת ניסה לאחז את עיניו של ביתהמ"ש"

משה גורלי 08:2719.11.14

על שנות המאסר, החילוט והקנס שולט היום תיקון 113 לחוק העונשין, שמכוון למתחם הענישה, המבקש להחיל ענישה אחידה ככל הניתן. כשמדובר בעבירות צווארון לבן שולטת גם האווירה הציבורית שתובעת, ובצדק, את הקשחת היד על מי ששולחים יד לכסף ואמון הציבור.

 

בענישת בנקאים שסרחו הבחינה המדינה בין שלוש קטגוריות: פקידים זוטרים שגנבו ורימו ונידונו ל־3–7 שנות מאסר; מנהלים שגנבו עשרות מיליונים ונידונו ל־8–12 שנים; וקטגוריה שבה חברת כבוד אחת - אתי אלון, שמוטטה בנק ונידונה ל־17 שנה. המדינה ביקשה עבור פרידמן את המתחם השני. השופטת אמסטרדם נענתה וכלאה את המורשע במתחם המבוקש, אם כי בגבול התחתון, הרחק ממה שביקשו סנגוריו - בין שישה חודשים לשנתיים. אם פרידמן בנה על האמצע בין סנגוריו למדינה, הוא התאכזב בגדול.

 

חלק מההסבר להחמרה, לפי השופטת, נעוץ בהתנהלותו של פרידמן. "נדהמתי מעזות המצח ומחלקת הלשון, כשבזחיחות הדעת ניסה לאחז את עיניו של בית המשפט", כתבה על המנהל שלא התחרט, לא החזיר את הכסף והתלונן בעיקר על הנזקים שלו - הפרסום השלילי, הצנתור שעבר, סירוב חבריו להשתתף בחתונת בתו והוקעתו בידי עובדי הבנק, שסירבו להעיד לטובתו. גם מהיעדר העבר הפלילי סירבה השופטת להתרשם. הרי רוב עברייני הצווארון הלבן הם אנשים "נורמטיביים".

 

מיקי פרידמן אתמול בביהמ"ש מיקי פרידמן אתמול בביהמ"ש צילום: עמית שעל

 

פרידמן ביקש להיבנות מהעונש הקל, חצי שנת מאסר, שנגזר על שותפו מאיר עובדיה. על עובדיה אמרה השופטת ש"בפקחותו או בזכות בא כוחו, הגיע ראשון להסדר טיעון". על עובדיה הרגישה השופטת אמסטרדם צורך לציין כי "ניתן לומר בוודאות מוחלטת שענישתו של עובדיה איננה עומדת כלל בהלימה לעבירות שביצע".

 

והערה על התקשורת: "הפרסום השלילי בתקשורת הוכר בעבר כנסיבה לקולת העונש, כשהפרסום נבע מפעולות של החוקרים, שהזינו כתבים במידע וגרמו להשפלת הנאשם בציבור. העליון קבע אז שעל החוקרים לעשות מלאכתם הרחק מאור הזרקורים, להימנע מכל פרסום שאינו דרוש לחקירה ולא לקיים מסיבות עיתונאים או תדרוכים מוקדמים לכתבים", כתבה אמסטרדם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x