לפיד: "אין משבר קואליציוני. בחירות הן לא הדבר שמדינת ישראל צריכה עכשיו"

"אין משבר קואליציוני", כך אמר היום (ד') שר האוצר, יאיר לפיד, ביום עיון של אגף תקציבים. "באתי לכאן מישיבת הממשלה, שבה היו חילוקי דעות, כמו תמיד, אבל גם היה ברור לכל מי שהשתתף בה שהוא נמצא בקואליציה מתפקדת, עובדת, שעוד יש לה הרבה מה לעשות. בחירות הן לא הדבר שמדינת ישראל צריכה עכשיו, אין שום סיבה ללכת לבחירות. ואין שום משבר קואליציוני אמיתי. יש לנו מחויבות לפעול למען אזרחי מדינת ישראל, להורדת יוקר המחייה, ולהמשיך לקדם תכנית דיור רחבה למען הצעירים שלנו".

לפיד המשיך: "הבעיה מספר אחת שלנו והאתגר מספר אחד שלנו הוא יוקר המחיה בישראל. הדיון על מע"מ אפס, כמו הדיון על פיקוח המחירים, או הבנייה התקציבית, או המע"מ הדיפרנציאלי למוצרי המזון, או כל דבר אחר שנחשב עד היום לטאבו מוחלט, מוכרח להיות על השולחן בכל רגע נתון. כי יש עובדה פשוטה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה: משהו לא עובד. יוקר המחיה, יוקר המזון, יוקר הדיור, הם בלתי אפשריים. המוביליות החברתית בין העשירונים התחתונים לעשירונים העליונים היא מהנמוכות בעולם המערבי ומדדי אי-השיוויון הם בלתי נסלחים. תפקידנו לשנות את כל זה, ואם הכלים המסורתיים לא עובדים, צריך לחפש כלים אחרים".

לפיד. משהו לא עובד צילום: בשמת איבי

"בעיתונות הכלכלית לעגו לי לא פעם על כך שאיני מבין את חוקי הכלכלה"

עוד אמר לפיד: "אנחנו מדברים לא מעט על חוקי הכלכלה. בעיתונות הכלכלית לעגו לי לא פעם על כך שאני לא מבין את חוקי הכלכלה. יכול להיות, אבל אני רוצה להזכיר לכם משהו על חוקי הכלכלה: הם לא חוקי טבע, הם חוקים מעשי ידי אדם. אנחנו יוצרים אותם, ובידינו לשנות אותם. אנחנו שוכחים לעתים קרובות שהתיאוריות הכלכליות שלנו כשמן כן הן - תיאוריות, ואנחנו צריכים תמיד לבחון אותן מחדש. האם העשירים באמת יוצרים משרות? האם כשאנחנו נותנים להם הקלות מס זה באמת טוב לכלכלה, או שהם פשוט מתעשרים עוד יותר? האם גירעון הוא בהכרח רע? האם איגודים מקצועיים הם בהכרח דבר רע? האם הפרטות הן בהכרח דבר טוב? האם באמת מטרתה היחידה של חברה היא להפיק רווחים לבעלי המניות שלה? אין לה עוד מטרות? מה לגבי שכר הוגן, אחריות חברתית, מחויבות לקהילה? האם מותר כבר להודות ש"כלכלת החלחול" נכשלה לגמרי, מפני שמרכז הקיום הכלכלי הוא מעמד הביניים ולא העשירון העליון? האם יש באמת דבר כזה "שוק חופשי" כשאנחנו אלה שקובעים את החוקים שלפיהם הוא פועל? אין לשאלות האלה כמובן תשובה אחת. בעצם זה עיקר הטיעון שלי - שאין לשאלות הכלכליות הגדולות שמעסיקות אותנו תשובה אחת ובכל פעם שתיאוריה אחת משתלטת על השיח, צריך להתחיל לחשוד בה".

"משקיע ישראלי גדול אמר לי פעם שכלכלנים טובים קוראים את עמודי החדשות הרבה לפני שהם קוראים את העמודים הכלכליים. מה אומרים לנו העמודים האלה? הם אומרים לנו שהישראלים מאבדים את האמון בשיטה ובמערכת. יוקר המחיה הורג אותם מחדש בכל יום והם זקוקים מאתנו לאישור מחודש לכך שיש להם עתיד במדינה הזו. הם רוצים לדעת שאחרי שהעלו להם מיסים ב-2012 וב-2013 והורידו אותם למקלטים ב-2014, הם עדיין חיים במקום שרואה אותם באמת, עם שלטון שמקשיב להם באמת וממשל שאכפת לו מהם באמת. בידינו הדבר להחזיר להם את האמון הזה. זה לא יהיה פשוט. בטח לא בעולם לעומתי, עם שיח ציבורי אלים, שמנוהל בידי תסכול וזעם ומידע חלקי ומוטה וכולם מחפשים בו כל הזמן מישהו להאשים. בעולם כזה האינסטינקט הוא לחמוק מאחריות כדי לא להיות אלה שמאשימים אותם בצרותיהם של אחרים, אבל אני מאמין שמשרד האוצר יכול וצריך לקחת את האחריות הזו. בידנו הדבר להחזיר להם את הידיעה שעתידם נמצא במקום הזה. בוויכוח בין ברלין לירושלים, אנחנו יכולים להכריע מה תהיה התשובה".

"כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להיות יצירתיים יותר ממה שאנחנו היום, נחושים יותר, ממוקדים בהורדת יוקר המחיה ובהעלאת הצמיחה לפני כל נושא אחר. אנחנו צריכים לקחת אחריות גם על התעשייה והיזמות, וגם על מחירים שפויים לאזרח הישראלי. לשמור על הקופה זה חלק מהתפקיד, אבל אם זה הופך להיות כל התפקיד, אנחנו חוטאים לייעודנו. אני לא חושב שיש אדם אחד בחדר הזה שרוצה שעל מצבתו יהיה כתוב, 'פה נטמן משה, שמר על איזון פיסקלי... יהי זכרו ברוך בלי גירעון. אני חושב שכל אחד מאתנו רוצה לדעת שהוא תרם משהו לכך שישראל תהיה מדינה יקרה פחות, משכילה יותר, שבה אין ילדים שהולכים לישון רעבים בלילה. 'פה נטמן משה, יש ילדים רבים שחבים לו את עתידם', היא בעיני כתובת ראויה ומשימה ראויה להקדיש לה את הכישרון והידע הקולקטיבי שלנו. מפני שכרגע לילד בירוחם אין באמת הזדמנות שווה, מפני שכרגע לילדה יוצאת אתיופיה מקרית מלאכי או לילד חרדי מבית"ר עילית אין איך להיחלץ ממעגל העוני, מפני שכרגע אנחנו לא מייצרים מספיק פתרונות לצמצום אי השוויון ולשיפור מצבו של מעמד הביניים, וכל עוד זה המצב, אנחנו מועלים בתפקידנו".

לפיד סיכם את דבריו ואמר: "הדילמות בפנינו הן דרמטיות ועלינו לגשת אליהן בצניעות ומתוך ראיה רחבה. אנחנו יודעים להסביר, כולנו, מדוע שמירה על איזון פיסקלי היא חשובה, אבל עלינו להודות בכך שזוהי התלבטות בין העניים של מחר לעניים של היום. אנחנו יודעים להסביר – באותות ובמופתים ובמצגות פאואר-פוינט – שבמצב של גירעון גבוה, אם יהיה מחר משבר, לכלכלה לא תהיה כרית בטחון שתשמור עליה. אבל מה אם לא יהיה משבר? מה אם ב-2016 תהיה צמיחה חזקה בשווקים הבינלאומיים ועודף תקציבי ממשי, איך נסביר לעצמנו את העובדה שבשם האיזון הפיסקלי מנענו – בדעה צלולה - מילדים עניים בבית שמש ובירושלים, בעוטף עזה ובקרית שמונה מזון וחינוך, דיור ורווחה. מה נגיד להם – ומה נגיד לעצמנו – על כך שגזלנו מהם את הסיכוי בשם סיכון תיאורטי שלא התממש?"