הצעת הקיצוצים בתקציב משרדי הממשלה - המסמך המלא
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דברי הסבר
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בעקבות התגברות אירועי ירי תלול מסלול מרצועת עזה ליישובים במדינת ישראל, החל ביום 8 ליולי 2014 מבצע "צוק איתן". בעקבות המבצע נוצרו למשרד הביטחון עלויות לחימה משמעותיות אשר לא היו צפויות או מתוכננות בעת בניית תקציב המדינה לשנים 2013-2014.
בהמשך להחלטות ממשלה מס' 1963 ו- 1965 מיום 10.08.2014, מס' 1897 מיום 24.07.2014, מס' 1846 מיום 13.07.2014 ומס' 1114 מיום 29.12.2013, החליטה הממשלה לפעול להעמקת ההשקעות והסיוע הממשלתי לאזור, וזאת במטרה לעודד צמיחה כלכלית ולחזק את ההתיישבות באזור מוצע לקבוע מסגרת תקציבית לתוכנית, בהיקף של 1.3 מיליארד בפריסה על פני כ-5 שנים, מהם 940 מיליון ש"ח תקציב תוספתי ו- 360 מיליון ש"ח מתקציבי המשרדים השותפים להחלטה. התוכנית המפורטת שתגובש תובא לאישור הממשלה בעוד שבוע, בשים לב גם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009, אשר בהתאם להוראותיו התקבלו החלטות הממשלה הקודמות בנושא.
בנוסף בכוונת הממשלה לחזק את החוסן הביטחוני של יישובי עוטף עזה באמצעים שונים, לרבות, תוספות מיגון ומרכיבי ביטחון שונים שיבוצעו, בין היתר, באמצעות רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. הקמה, השלמה והתאמת מרכיבי המיגון והביטחון ביישובים וברשויות תכלול את המרכיבים הבאים:
א. הקמה, השלמה והתאמת מרכיבי מיגון וביטחון ביישובי עוטף עזה, בעקבות מבצע "צוק איתן".
ב. שדרוג ההצטיידות של הרשויות המקומיות בעוטף עזה במטרה לשפר את יכולת הניהול והטיפול העצמאי של הרשויות באירועים כגון חילוץ, עזרה ראשונה וכיבוי.
ג. ביצוע ייעור לצורך ביטחוני.
לאור האמור לעיל, מוצע כי לצורך מימון חלק מהוצאות הלחימה ולצורך מימון התכניות לחיזוק הכלכלה, הקהילה וההתיישבות בדרום הוועדה והחוסן הביטחוני יופחתו תקציבי המשרדים למעט תקציבי השכר הישיר בשיעור של 2%.
בנוסף, מוצע בסעיף 6 להחלטה, כי בהמשך להחלטת ממשלה מס' 212 מיום 13 במאי 2013, שעניינה התאמות במנגנון השקעה של הכספים המנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – ההחלטה), כי מבצע "צוק איתן" הוא מצב חירום לעניין סעיף 3 להחלטה.
בהתאם להוראות חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, האפוטרופוס הכללי מופקד על נכסים אשר בעליהם אינו ידוע או שאין מי שינהג בהם מנהג בעלים. במהלך השנים נצברו בידי האפוטרופוס הכללי כספים בהיקף רב, אשר טרם אותרו בעליהם וטרם הגיע מועד העברתם לקניין המדינה. ההחלטה קבעה כי חלק מהכספים המנוהלים על ידי האפוטרופוס יושקעו בפיקדון למדינה, אשר תעשה שימוש בכספים לצורך ביצוע מיזמים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, איכות הסביבה, התעסוקה ולשם מתן מענה למצבי חרום שיוגדרו על ידי הממשלה (להלן – הכספים המופקדים).
מוצע כי הממשלה תגדיר את מבצע "צוק איתן" כמצב חירום לצורך שימוש בכספים המופקדים במדינה ובכך יתאפשר שימוש בהם לצורך מימון מעלויות הלחימה שתוארו לעיל.
השפעה על מצבת כח אדם
אין השפעה.
עמדת שרים אחרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם
הצעת ההחלטה מתייחסת לכלל משרדי הממשלה.
החלטות קודמות של הממשלה בנושא
החלטת ממשלה מס' 220 מיום 13 במאי 2013, שעניינה הצעת תקציב המדינה לשנים 2013 ו-2014.
החלטת ממשלה מס' 212 מיום 13 במאי 2013, שעניינה התאמות במנגנון השקעה של הכספים המנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי.
החלטת ממשלה מס' 1963 מיום 10 באוגוסט 2014, שעניינה מינוף כלכלי-חברתי והתיישבותי של יישובי הדרום ועוטף עזה.
החלטה 1846 מיום 13.7.2014
החלטה 1897 מיום 24.7.2014
החלטה מס' 1114 מיום 29.12.2013
החלטה 546 מיום 14.7.2013
חוות דעת משפטית
חוות דעת משפטית מטעם היועץ המשפטי של משרד האוצר מצורפת להלן.
מוגש על ידי ראש הממשלה , שר האוצר ועל ידי שר הביטחון
חוות דעת משפטית הנלווית להצעת החלטה לממשלה
נושא הצעת ההחלטה:
שינוי סדר העדיפות בתקציב 2014 – מימון עלויות מבצע "צוק איתן" והשלכותיו
תמצית ההצעה בהתייחס להיבטיה המשפטיים:
חוק יסוד: משק המדינה קובע כי תקציב המדינה ייקבע בחוק, בידי הממשלה באישור הכנסת.
חוק התקציב השנתי קובע את סך התקציב שהממשלה רשאית להוציא באותה שנה, וכן את חלוקתו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות. הממשלה רשאית להוציא בשנת תקציב את הסכום הנקוב בחוק התקציב לאותה שנה בכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית, ובסך הכל את הסכום הכולל הנקוב בחוק התקציב.
תקציב המדינה קובע את סדרי העדיפויות של הממשלה בהוצאה התקציבית ואת תקצוב פעולותיה, ומבטיח כי ההוצאה התקציבית תיעשה מתוך ראייה של כלל צרכי המשק למול כלל האמצעים שבידי הממשלה, ובמסגרת המגבלות הפיסקאליות החלות עליה.
חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק המסגרות הפיסקאליות), קובע את התקרה של התקציב הכולל של הממשלה, כך שהגרעון בתקציב לא יעלה על 3% מהתמ"ג בשנת התקציב 2014. הגידול בהיקף ההוצאה התקציבית משנת תקציב אחת לשנת התקציב העוקבת נקבע בחוק כנוסחה, המשכללת את שיעור הצמיחה ואת היחס שבין החוב הלאומי לתוצר המקומי הגולמי. הגידול בהיקף ההוצאה לשנת 2014 נקבע, בהתאם, בשיעור של 3.35% ריאלי (בהתעלם מה"קופסה" שנקבעה בתקציב 2013).
סעיף 11 לחוק יסודות התקציב קובע כי העברה של סכום הוצאה מתכנית אחת לתכנית אחרת, תיעשה על פי הצעת השר הנוגע בדבר באישור שר האוצר, ובסכום העולה על 1.94 מליון שקלים חדשים או בשיעור העולה על 15% מהתכנית המקורית - באישור ועדת הכספים של הכנסת.
מכאן, שהעברת סכומי ההוצאה כמוצע, תבוצע לפי החלטת הממשלה בידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת. יוער, כי קיימת עתירה (8749/14 שפיר נגד שר האוצר וועדת הכספים), שבה נטען, בין השאר, כי העברות תקציביות מסוגים שונים צריכים להתבצע בדרך של תיקון לחוק התקציב (בשלוש קריאות בכנסת), ולא באמצעות אישור בוועדת הכספים. מעבר לאמור בתשובת המדינה לעתירה הנזכרת, יצוין כי במקרה זה מדובר בהוצאה חד-פעמית ולא צפויה, שנמצאת באופן מובהק בגדרי הוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב.
ההפחתה המוצעת בסעיפי ההוצאה של התקציב נדרשת על מנת לאפשר לממשלה לעמוד במסגרת התקציב לשנת 2014, שנקבעה בכפוף למגבלת ההוצאה הממשלתית לפי חוקק המסגרות הפיסקאליות, וזאת לנוכח הוצאות הממשלה בשל מבצע "צוק איתן", כמפורט בדברי ההסבר להצעת ההחלטה.
קשיים משפטיים, ככל שישנם, ודרכי פתרונם:
אין קושי משפטי בהצעת ההחלטה.
עמדת היועצים המשפטיים של משרדים אחרים שהצעת ההחלטה נוגעת להם:
הצעת ההחלטה מתייחסת לכלל משרדי הממשלה.
עמדת היועץ המשפטי של המשרד שהשר העומד בראשו מגיש את ההצעה:
אין מניעה משפטית לקבל את ההחלטה המוצעת.
עו"ד יואל בריס יועץ משפטי למשרד האוצר __________
שם תפקיד חתימה
נספח א' – חלוקת התקציב לתחומים השונים ע"פ הפירוט הבא:
נספח ב' - פירוט הישובים
נספח ג' - סכומי ההפחתה
|
קוד סעיף
|
שם סעיף
|
הפחתה בבסיס תקציב 2014 – 2% אלש"ח
|
1
|
נשיא המדינה ולשכתו
|
333
|
4
|
משרד ראש הממשלה
|
33,343
|
5
|
משרד האוצר
|
7,662
|
6
|
משרד הפנים
|
2,438
|
7
|
משרד לביטחון פנים
|
51,159
|
8
|
משרד המשפטים
|
12,422
|
9
|
משרד החוץ
|
11,896
|
10
|
מטה לביטחון לאומי
|
343
|
12
|
גמלאות ופיצויים
|
76,680
|
13
|
הוצאות שונות
|
95,720
|
16
|
הוצאות חירום אזרחיות
|
5,490
|
17
|
תאום הפעולות בשטחים
|
662
|
18
|
רשויות מקומיות
|
69,744
|
19
|
משרד המדע והחלל, התרבות והספורט
|
20,248
|
20
|
משרד החינוך
|
480,560
|
21
|
השכלה גבוהה
|
175,477
|
23
|
משרד הרווחה והשירותים
|
62,632
|
24
|
משרד הבריאות
|
43,036
|
26
|
המשרד להגנת הסביבה
|
3,323
|
29
|
משרד הבינוי והשיכון
|
772
|
30
|
המשרד לקליטת העליה
|
17,072
|
32
|
תמיכות שונות
|
124,782
|
33
|
משרד החקלאות
|
2,780
|
34
|
משרד האנרגיה והמים
|
1,756
|
36
|
משרד הכלכלה
|
53,210
|
37
|
משרד התיירות
|
3,208
|
38
|
תמיכות בענפי המשק
|
42,634
|
39
|
משרד התקשורת
|
277
|
40
|
משרד התחבורה
|
3,173
|
41
|
רשות ממשלתית למים
|
740
|
42
|
מענקי בינוי ושיכון
|
40,304
|
43
|
המרכז למיפוי ישראל
|
651
|
51
|
דיור ממשלתי
|
2,830
|
52
|
פיתוח המשרד לביטחון פנים
|
11,731
|
53
|
משפטים ובתי משפט
|
1,420
|
54
|
רשויות פיקוח
|
5,091
|
60
|
חינוך
|
37,048
|
67
|
משרד הבריאות
|
6,362
|
68
|
רשות האוכלוסין
|
5,055
|
70
|
שיכון
|
25,862
|
73
|
מפעלי מים
|
24,963
|
76
|
תעשיה
|
772
|
78
|
פיתוח תיירות
|
9,656
|
79
|
פיתוח התחבורה
|
243,844
|
83
|
הוצאות פיתוח אחרות
|
62,114
|