צה"ל, הירוקים ובעיות מיקום הפילו את החלופות של נתב"ג

התרחיש שלפיו השמים של ישראל ייסגרו כמעט כליל בגלל סירובן של חברות זרות לנחות כאן נראה דמיוני למדי עד שלשום בערב, וזו הסיבה העיקרית לכך שאין כיום נמל תעופה בינלאומי נוסף. זה כשני עשורים נערכים ניסיונות חוזרים ונשנים להקמת נמל כזה, אך למרות הוועדות, המסקנות והדיונים הרבים - דבר אינו קורה.

סיבות נוספות למצב הזה הן היערכות בהיבט הביטחוני־אסטרטגי; התמקדות בסוגיית העומס על נתב"ג; הסתייגויות של צה"ל ומשרד הביטחון לאתרים שהוצעו; התנגדויות של הארגונים הירוקים לאתרים אחרים; ראשי רשויות שמושכים לכיוונים מנוגדים; ושורה של שרי תחבורה שהעלו כל אחד תוכנית משלו, אך לא ממש הצליחו לממש.

שדה דב. מועד הפינוי הולך ומתקרב צילום: עמית שעל

התוכניות לפינוי שדה דב צפויות להוביל להעברת עוד טיסות אל נתב"ג, כך שהעומס עליו יגבר. סגירת שדה דב תוביל גם לסגירה של שדה התעופה הקטן בחיפה - ארקיע וישראייר כבר הודיעו על הפסקת טיסותיהן לחיפה וממנה (בעיקר בטיסות פנים לאילת) בעוד כשנה וחצי, בשל חוסר כדאיות כלכלית עם העתקת הפעילות של שדה דב לנתב"ג והצמצום הצפוי במטוסים קטנים שיכולים לנחות בחיפה.

בישראל קיימים עוד שני שדות תעופה קטנים: נמל התעופה הצבאי בעובדה, שמשמש לעתים גם לטיסות פנים, בעיקר לאילת, ונמל התעופה של אילת. בימים אלו מוקם נמל התעופה הבינלאומי בתמנע, 18 ק"מ צפונית לאילת, שצפוי להחליף את שדה התעופה באילת ולאפשר מלבד טיסות פנים ארציות גם טיסות לאירופה. על פי הצפי הנוכחי, שדה התעופה אמור להיפתח לקהל בעוד כשנתיים.

אלא שספק רב אם השדה בתמנע יוכל לשמש חלופה אמיתית בעת הצורך לנתב"ג. כך למשל אתמול, כששר התחבורה ישראל כץ הודיע ששדה התעופה בעובדה ערוך ומוכן לקלוט את הטיסות של חברות התעופה שמסרבות לנחות בנתב"ג, החברות לא מיהרו לאמץ את ההצעה בשל הריחוק ממרכז הארץ והקושי לשנע לשם את אלפי הנוסעים.

נתב"ג צפוף מדי

כבר לפני יותר מעשור היו מי שטענו כי יש להימנע ממצב שבו ישראל תהיה תלויה בנמל תעופה בינלאומי אחד. השיקול המרכזי שעמד על הפרק היה העומס ההולך וגובר על נתב"ג והצורך לפצל את תעבורת הנוסעים לנמלים נוספים. פרויקט נתב"ג 2000 הפך את נתב"ג לטרמינל בינלאומי מודרני, אבל הנמל מוגבל לכ־16 מיליון נוסעים בשנה. מ־2014 נחשב נתב"ג כאחד מנמלי התעופה הגדולים, שבהם עוברים יותר מ־15 מיליון נוסעים בשנה, כך שההגעה לתקרת הנוסעים קרובה מאוד.

ההערכות בדבר הגידול המהיר במספרם של הנוסעים עמדו בפני מקבלי ההחלטות כבר לפני 17 שנה, לצד רצון לפתח את הפריפריה. ב־1996 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי פיתוח שדה תעופה בינ"ל בדרום הארץ הוא מנוף לפיתוח הנגב והעיר באר שבע, ובהמשך הוכנה תמ"א 15. התוכנית כללה ארבע חלופות: הפיכת שדה התעופה בחיפה לבינלאומי, הקמת אי בים באזור המרכז, שדה חדש באזור בית קמה (בין באר שבע לקריית גת) ונבטים. חיל האוויר התנגד נחרצות להקמת הנמל בבית קמה או נבטים, בעיקר בשל אזורי אימון או אזורים שבשליטה אווירית של בסיסי חיל האוויר. לגבי חיפה ואי בים לא היתה לחיל האויר הסתייגות.

הרעיון של אי מול חופי מרכז הארץ נתפס כחדשני, אף שברחבי העולם יש מאות שדות תעופה כאלה המבוססים על ייבוש ימי. ב־1997 החליטה הממשלה לקדם פרויקט להעתקת שדה דב לים, וב־1999 אמור היה להתפרסם מכרז להקמת שדה בים אך הפרויקט הוקפא. כיום הוא נתפס כלא רלבנטי בשל הצורך במציאת פתרון בלו"ז צפוף בהרבה.

גם האפשרות של הסבת נמל התעופה בחיפה נשללה עד מהרה, הן בשל הסמיכות לבתי הזיקוק והצורך להעתיק קווי הובלה תת־קרקעיים של חומרים מסוכנים או למגן אותם, והן בשל הסמיכות שלו לאזורים צבאיים והמיקום בתוך עיר גדולה, כשכיום יש העדפה להרחיק נמלי תעופה ממרכזי ערים. התוכניות לנמל חיפה החדש כבר לא מאפשרות את החייאת התוכנית הזו.

הדרום נגד הצפון

ב־2009, כששר התחבורה היה שאול מופז, פורסמו ממצאי ועדת בודינגר שהעלתה הצעה נוספת: הפיכת שדה התעופה הצבאי במגידו לשדה משלים לנתב"ג ואולי גם כשדה בינלאומי, אם יוארכו בו המסלולים. גם רשות שדות התעופה האזרחית, שבחנה כמה אתרים, קבעה שמגידו הוא המתאים ביותר.

ראש עיריית חיפה יונה יהב תמך מאוד ברעיון, ואף הצליח להשיג הסכמות לכך שהנמל יכונה כשייך לעיר חיפה, עם מערכת הסעות שתסיע את הנוסעים מהעיר אליו ובחזרה. אבל התושבים, ראשי הרשויות בסביבה וארגוני הירוקים פתחו במאבק נגד הרעיון. מנגד, נפתח מאבק גם של תושבי ורשויות הנגב, שרצו שהנמל יוקם אצלם.

יהב אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "זה עשר שנים אנחנו דוחפים את הקמתו של שדה תעופה בינ"ל בגליל. אם זה היה קורה לא היתה מתרחשת הפסקת הטיסות הבינלאומיות". לגבי הסגירה הצפויה של השדה בחיפה אמר יהב, "אנחנו רואים את זה בחומרה רבה, זה חלק מבנייה מואצת של מדינת תל אביב בלבד והפקרת הצפון".

לפני כשנה נראה היה שהרעיון להקים את הנמל במגידו נזנח סופית ובמקומו שבה ועלתה התוכנית להקים אותו בנבטים. בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת המליץ שר התחבורה ישראל כץ לאמץ את התוכנית להקמת השדה בנבטים, והוועדה אף קראה לממשלה לעשות כן. כץ הוסיף כי מלבד משרד הביטחון כל המשרדים האחרים תמכו בפתרון.