הולילנד: עו"ד אורי מסר דורש את חלקו במכירת הדירות שמעולם לא קמו
במתחם הולילנד יש קרקע שנועדה לבניית 220 דירות. אבל חברת הבנייה נידר שהיתה אמורה לבנות אותן קרסה, ואחריה התפוצצה פרשת השוחד. אבל מסר ושותפו סבורים שמגיע להם שכר טרחה
העבודה למעשה לא הושלמה, כי הדירות לא נמכרו. חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא בגלל הפרשה, אבל עו"ד אורי מסר ושותפו לשעבר עו"ד אהרון ריבלין סבורים שמגיע להם שכר טרחה.
קראו עוד בכלכליסט:
- אורי מסר: "שמרתי לאולמרט 300 אלף דולר בנאמנות"
- פרשת הולילנד: נסגר התיק נגד אורי מסר מחוסר ראיות
- אורי מסר: "אינני קשור לפרשת הולילנד לחלוטין"
מדובר בקרקע שהיתה שייכת ליזם הלל צ'רני שמכר אותה בתחילת 2006 ליזם האמריקאי אליהו וינשטיין. לאחר חודשים ספורים מכר וינשטיין את הקרקע באמצעות חברת ליקווד שבבעלותו, ושיוצגה על ידי מסר וריבלין, לחברה הציבורית נידר שהתכוונה לבנות עליה 220 דירות בהתאם להיתר התקף. אך ב־2008 נקלעה נידר להקפאת הליכים ומונו לה נאמנים, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד יעקב אמסטר.
שנתיים אחר כך מכרו הנאמנים את הקרקע. אלא שלאחר זמן מה התפוצצה פרשת הולילנד עם מעצרם וחקירתם של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, היזם צ'רני ואחרים, ובהם גם עו"ד מסר שהיה איש אמונו של אולמרט. בניגוד לאולמרט וצ'רני, שנשלחו בשבוע שעבר לתקופות ממושכות בכלא, נגד עו"ד מסר לא הוגש כתב אישום והתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.
היה הסכם קומבינציה
לפי מסמכים שהוגשו לאחרונה לשופט דוד מינץ המטפל בפירוק נידר, הנאמנים ברטוב ואמסטר דחו בינואר האחרון את תביעת החוב של מסר וריבלין והשניים מערערים על כך. בערעור כתבו מסר וריבלין שהם שימשו כעורכי הדין של חברת ליקווד, שהתקשרה עם נידר בהסכם קומבינציה לגבי המגרש. הסכם הקומבינציה נחתם באוגוסט 2006, ובהמשך נחתמו עוד שלוש תוספות שבאחת מהן נקבעה זכאותם לשכר טרחה על כל הדירות בפרויקט. לפי התחשיב שהציגו בתביעת החוב ובערעור, היקף הפרויקט לצורך חישוב שכרם הוא 85 מיליון דולר לפני מע"מ, כש־1.5% מהסכום הוא 1.5 מיליון דולר, והם זכאים למחצית הסכום (המחצית השנייה יועדה למשרד עו"ד גד ויסקינד שייצג את נידר).
מתחם הולילנד צילום: אירית קוטונה לפי התחשיב של השניים מגיעים להם 2.7 מיליון שקל, ומאחר שכל הנושים הרגילים ספגו כ־71% תספורת, הם דרשו 790 אלף שקל. לפי מסר וריבלין, ברטוב טעה בהחלטתו לדחות את תביעתם: זכאותם לשכר טרחה אינה פיצוי, אלא חוב שנידר חבה להם. בערעור נטען שנראה כי הנאמן מנסה לחסוך עלויות על חשבונם ושמעבר "לכל לוליינות משפטית, אחד הסעיפים בהסכם קובע באופן שאינו משתמע לשתי פנים שלעורכי הדין מגיע מלוא שכר הטרחה".
לא הוכיחו נזק ממוני
הנאמן ברטוב דחה את תביעת החוב בנימוק שאין מקום להכיר בהתחייבות כלפי השניים, בנסיבות שבהן נידר נקלעה להקפאת הליכים וכשהקרקע נמכרה במכרז. לפי ברטוב, מסר וריבלין לא טענו ואף לא הוכח שנגרם להם נזק ממוני בפועל כתוצאה מעבודה שביצעו בקשר לקרקע, ולא ניתן להכיר בהתניה לפיצוי עבור עבודה עתידית שלא נעשתה בפועל וכשמדובר בחברה שקרסה.
עו"ד אורי מסר (משמאל). "מעבר לכל לוליינות משפטית" צילום: יאיר שגיא בשבוע שעבר התקיים דיון בערעור בפני השופט מינץ. עו"ד ריבלין טען שם שהוא ומסר ביצעו "עבודה עצומה", ורק לפי הנוהג התשלום נדחה למועד מכירת הדירות בפועל. הנאמנים טענו מנגד שעל עבודה שבוצעה בעבר קיבלו מסר וריבלין 400 אלף שקל. השופט מינץ המליץ לשניים למשוך את הערעור ולתקן את תביעת החוב, כך שידרשו "שכר ראוי" בלבד תוך התחשבות בשכר שקיבלו בעבר. מסר וריבלין הסכימו ויגישו בתוך חודש וחצי תביעה מתוקנת.
