סילבן שלום מציע רשת ביטחון למתקני חשמל ביהודה ושומרון

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום יגיש היום לוועדת השרים לאנרגיות מתחדשות הצעה להענקת רשת ביטחון פיננסית למתקני חשמל "ירוק" שיוקמו ביו"ש.

בדצמבר האחרון חשף "כלכליסט" את כוונת השר שלום להעניק רשת ביטחון פיננסית למתקנים שיוקמו ביהודה ושומרון, בעלות שעשויה להגיע למאות מיליוני שקלים. המנגנון שצורף היום להחלטה ולא היה ידוע בדצמבר הוא שיש "להטיל על המנהל הכללי במשרד האוצר (יעל אנדורן – ל"ג) והמנהל הכללי במשרד האנרגיה (אורנה הוזמן־בכור – ל"ג)... לגבש מתכונת שתאפשר מימון של פרויקטים של אנרגיות מתחדשות ביו"ש".

שלום. הצעה במחלוקת צילום: עמית שעל

מאחר שהבנקים או הגופים המוסדיים שמממנים הקמת מתקנים מסוג זה חוששים לתת הלוואה להקמתם, המדינה תעניק רשת ביטחון שתכסה את ההלוואות שניטלו. הבנקים חוששים מפני שלטענתם בהסדר מדיני ייתכן ויפונו ישובים וקיים חשש שההכנסות ממכירת החשמל לא יתקבלו. כדי לסייע לתושבי יו"ש להקים מתקנים סולאריים שלום מבקש לקזז מכסות ייצור חשמל שניתנו בעבר לאנרגיית רוח או למתקנים תרמו־סולאריים ולהסב אותם למכסות לייצור חשמל סולארי בהמשך נקבע ששר האנרגיה יגדיל את מכסות הייצור ככל שיידרש.

המחלקה המשפטית של משרד האנרגיה מציינת כי "שר האוצר יובל שטייניץ הגיש ערר על ההחלטה . לכן, ההחלטה לא קיבלה תוקף של החלטת ממשלה".

הצעת השר שלום, אם תתקבל, צפויה להעמיד לישראל שני קשיים: הראשון הוא מדיני – קבלתה בזמן ששר החוץ האמריקאי ג'ון קרי פועל להשגת הסדר, והשני כלכלי – במידה וחלק מהיישובים יפונו, הממשלה תיאלץ להעניק פיצוי גבוה יותר למי שבחזקתו מתקן לייצור חשמל, שאמור להניב לו הכנסות ל־20 שנה.

יזמים יקבלו הארכה אבל לא פיצוי

כדי לסייע לתושבי יהודה ושומרון להקים מתקנים לייצור חשמל "ירוק" שלום מבקש לקזז מכסות ייצור חשמל שניתנו בעבר לאנרגיית רוח או למתקנים תרמו-סולארים (שמש + קיטור) ולהסב אותם למכסות לייצור חשמל סולארי (שמש) בהספק של 115 מגה וואט לפי המפתח הבא - 70 מגה וואט יקוזזו ממתקני רוח, 20 ממתקנים תרמו-סולארים ו-35 מגה וואט מטורבינות רוח קטנות. בהמשך נקבע כי שר האנרגיה יגדיל את מכסות הייצור ככל שיידרש.

הנימוק העיקרי שמצורף להצעה להסטת מכסות ייצור הוא כלכלי - לטענת משרד האנרגיה המהלך יחסוך כמיליארד שקל למשק כיוון שהתעריף הייצור של אנרגיה סולארית נמוך מזאת שנקבע עבור אנרגיה תרמו-סולארית. אם יהיו גופים שייפגעו מההחלטה להסיט מכסות (לרבות החברה לישראל או שיכון ובינוי שתכננו להקים מתקנים שונים), הממשלה תאריך עבורם את תוקף רישיון הקמת המתקנים. ואולם בניגוד לנוסח המקורי של ההחלטה, המדינה לא מתכוונת לפצות אותם בכסף על עיכובים שונים.

מלשכת שר האוצר נמסר כי השר מתנגד בכל תוקף להקמת מתקנים סולאריים במימון המדינה ביו"ש וגם לכך שמנכ"לית משרדו תהיה אחראית על חבילות המימון. בעקבות פניית "כלכליסט" פנה משרד האוצר למשרד האנרגיה וביקש שמנכ"לית המשרד תוצא מהצעת המחליטים ושלישיבה היום יוגש נוסח מתוקן.