זמנכן עבר

לאחרונה, פורסמו המלצות ועדת סל התרופות לפיהן הומלצה הרחבה של התרופות והטכנולוגיות שיכללו בסל התרופות. גיבוש ההמלצות הינו תוצר של תהליך קפדני הכולל הערכת טכנולוגיית בריאות, מעורבות אזרחים ואנשי מקצוע ודיונים שהתמקדו בתוצאות הקליניות, החברתיות והכלכליות של ההמלצות. אולם, עולה השאלה האם לצד ההרחבה אין מקום גם להפסקת מימון של תרופות וטכנולוגיות מסוימות, זאת על מנת לאפשר הכנסתן של אחרות במקומן?

במדינות רבות, נעשית הערכה של טכנולוגית בריאות על מנת לקבוע אילו תרופות, מכשירים והליכים רפואיים יש לכלול בנוסחת המימון. זהו תהליך המבוסס על ראיות שמבטיח כי מערכות בריאות יספקו את הטיפולים הטובים ביותר שקיימים באופן יעיל וחסכוני. אולם, במרבית המקרים מדובר בהחלטה על מימון טכנולוגיות חדשות או נוספות ולא על הפסקת מימון לטכנולוגיות שכבר זכו לאישור תקציבי.

בית חולים (ארכיון) צילום: מיקי נועם אלון

ואכן, בעיה שעומדת בפני מדינות רבות, ולא רק ישראל, היא הבעיה של הפסקת מימון. הכוונה להחלטה על הפסקה באופן מלא או חלקי של מימון כל תרופה, הליך רפואי, שיטת טיפול או טכנולוגיה קיימת, שביחס לעלותם מעניקים תועלת בריאותית קטנה מאד ולעיתים אף אינם מועילים כלל, ולכן הקצאת משאבים למימונם אינה יעילה.

הפסקת מימון בתחום הבריאות הינו תחום שאינו מוכר ומובן מספיק, זאת למרות שיש לו השלכות נרחבות לא רק על הטיפול בחולה אלא גם על הוצאות הבריאות של כולנו. אוסטרליה מובילה את הדרך בתחום ומדינות אחרות בעקבותיה, כך לדוגמה ארה"ב, שם ישנו קמפיין “Choosing Wisely” שמעודד מרפאות וצרכנים לעבוד יחד ולהתמקד באג'נדה למשיכת מימון. דוגמה נוספת ניתן למצוא בקנדה, שם במחוזות שונים מתחילים ליישם יוזמות שונות המתמקדות במשיכת מימון דוגמת קמפיין “Thinking Twice” באונטריו. אולם למרות שהתחום מתחיל לפרוץ דרך ולהיכנס לתודעה עדיין מדינות רבות, וישראל ביניהן, אינן ממהרות למשוך מימון אותו אישרו בעבר.

ניתן לשאול, מדוע שמערכת בריאות בכלל תרצה למשוך מימון משירותי בריאות שהחליטה לממן? האם המטרה אינה לשמור על המשך ההוספה וההרחבה של השירותים הניתנים? התשובה לכך היא כי על מנת להבטיח הקצאה יעילה של משאבי בריאות מוגבלים, יש להשקיע מאמץ ניכר בפיתוח קריטריונים ותהליכי מדיניות מוגדרים היטב, המסתמכים על הראיות הזמינות הטובות ביותר כדי להעריך את הבטיחות, היעילות והעלות האפקטיביות של טכנולוגיות בריאות חדשות וקיימות. עם זאת, כיום אנו מתמקדים בעיקר בבחינת טכנולוגיות שברור שהתועלת שלהן גדולה או לחלופין טכנולוגיות שברור שאינן מועילות ואף מזיקות. מערכת הבריאות צריכה להתמקד בשימוש נכון בטכנולוגיות, ולא רק במצבים בהם ברור שטכנולוגיה מועילה או מיושנת. יש להתמקד גם בטכנולוגיות שנמצאות בתחום האפור, קרי טכנולוגיות שצריכות להיות מוגבלות לאוכלוסיות ולמטרות המתאימות, ובכך להימנע משימוש יתר או שימוש לרעה בהן. העדר קיומם של תהליכים להערכה ותמיכה בהחלטות להפסקת מימון טכנולוגיות באזור 'האפור' מאפשר למערכת הבריאות להמשיך לממן טכנולוגיות שאינן מספקות תועלת בריאותית או בעלות תועלת נמוכה, מה שיוצר מצב של הקצאה לא יעילה של משאבי בריאות, אשר כפי שכולנו יודעים הינם מוגבלים ממילא.

הכותבת היא מרצה וחוקרת בחוג לניהול ושיווק טכנולוגיה בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים בתחום מנהל ומדיניות בריאות