$
דעות

כרטיס דביט - הכלי שיוריד מחירים וילחם בהון השחור

כרטיסי אשראי מביאים לכך שהשכבות הנמוכות באוכלוסייה מסבסדות את השכבות בעלות ההכנסות הגבוהות. בכל העולם נפוצים כרטיסי דביט לחיוב מיידי עם יתרונות רבים, אז מדוע בישראל הם עדיין לא קיימים?

אלעד מן ואורי ברעם 08:0408.11.13

לאחרונה הקימה הממשלה ועדה חשובה לבחינת האפשרות לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקידום מערכת תשלומי חיוב מיידי (debit).

בכל העולם נפוצים כרטיסי דביט של חיוב מיידי (debit) יותר מכרטיסי אשראי (credit). כרטיסי דביט הם מערכת תשלומים יעילה, זולה, פשוטה וחסרת סיכונים יחסית לכרטיסי אשראי. מכיוון שעסקאות בכרטיסי חיוב מיידי רשומות ומתועדות, השימוש בכרטיסי חיוב מיידי מחליף עסקאות מזומן ותורם בכך למלחמה בהון השחור. מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי בישראל חצה בשנת 2012 את הרף של 200 מיליארד שקל, ואולם מאומה מסכום זה לא נעשה באמצעות כרטיסי חיוב מיידי "טהורים". ישראל היא ייחודית בכך שאין בה כרטיסי דביט לחיוב מיידי. 

 

כרטיס אשראי בבית עסק כרטיס אשראי בבית עסק צילום: shutterstock

 

העמלות שמשלמים בתי עסק עבור קבלת תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי הן פרופורציוניות לסכום העסקה, בעוד שהעמלות בכרטיסי חיוב מיידי הן בסכום קבוע. לפיכך, ככל שסכומי העסקאות גבוהים יותר, כך גדולה יותר העמלה בכרטיסי אשראי ביחס לכרטיס חיוב. למשל, בעסקה של 1,000 שקל, העמלה של עסקת אשראי לבית העסק יכולה להגיע עד ל-25 שקל (לפי עמלת בית עסק של 2.5%), ואילו בעסקת חיוב מיידי, העמלה המקובלת היא בשיעור של כשקל אחד.

 

בתי עסק המשלמים עמלות גבוהות, נאלצים "לגלגל" את העלות של קבלת אמצעי התשלום על ציבור לקוחותיהם, לפחות בשיעור מסוים. באופן זה, העמלות הגבוהות בכרטיסי אשראי גורמות לעלייה רוחבית בשיעור של כאחוז עד שני אחוזים של כל המוצרים והשירותים במשק הנמכרים בבתי עסק שמכבדים כרטיסי אשראי. בעוד שהשכבות העליונות נהנות מהטבות והנחות שנושאים עימם כרטיסי אשראי, המקזזות במעט את ההתייקרות, מי שנושא בעיקר העלות של כרטיסי אשראי הן השכבות החלשות באוכלוסיה. למעשה ניתן לומר, כי כרטיסי אשראי מביאים לכך שהשכבות הנמוכות באוכלוסייה מסבסדות את השכבות בעלות ההכנסות הגבוהות.

 

הסיבות העיקריות לכך שבישראל אין כרטיסי חיוב מיידי, הן ריכוזיות המערכת הבנקאית, רגולציה ישנה המשמרת את המונופול הבנקאי, והקושי בהחדרת אמצעי תשלום חדש לבתי עסק. באשר לריכוזיות - הבנקים הם גם בעלי חברות האשראי. חברות כרטיסי האשראי הן בעלות רווחיות גבוהה ביחס לזו הנהוגה במגזר הבנקאי. לבנקים כמובן שאין שום תמריץ לסייע בקידום מערכת דביט, שתפחית משמעותית ממוקד רווח כה משמעותי כמו כרטיסי אשראי. באשר לרגולציה – בחוקי הבנקאות יש מספר הוראות, המונעות מסולקים של דביט להיכנס למשק. בנוסף, מערכות התשתית באמצעותן מבוצעות עסקאות בכרטיסים (שב"א ומס"ב) נשלטות אף הן על ידי הבנקים, ואף אלו לא ששות, בלשון המעטה, לאפשר כניסת מתחרים מן החוץ.

 

מערכות תשלומים הן מוצר דו צדדי. הן פונות בעת ובעונה אחת גם לבתי עסק וגם למשתמשים. על מנת שמערכת תשלומים תצליח לשרוד בתחרות מול מערכות תשלומים ותיקות, עליה להגיע ל"מסה קריטית" של משתמשים, הן בצד המחזיקים מקרב הציבור והן בצד של בתי עסק.

 

בעוד שבציבור הלקוחות קיים שיעור חדירה גבוה מרגע ההשקה, מהטעם שכל כרטיס כספומט הינו כרטיס דביט בפוטנציה, בצד של בתי עסק התמונה יותר מסובכת. תהליך הסבת הקופות בבתי עסק הוא חסם כניסה משמעותי לדביט. מבחינת בית העסק, קבלת אמצעי תשלום אלקטרוני חדש, כרוכה בתהליך לא פשוט שנושא עימו סיכונים. בית העסק צריך לרכוש חומרה ותוכנה מתאימים ולחבר את מערכותיו של בית העסק מערכות תשתית כמו שב"א ומס"ב. טעויות וסיבוכים יכולים לשתק את מערכות הכספים של בית העסק, והם חוששים מכך מאוד.

 

עם זאת, במדינת ישראל יש למערכת דביט חדשה שתבקש לחדור לשוק יתרון שלא קיים באף מדינה אחרת. המערכת תוכל להציע לבתי עסק משהו חדש שעוד אין להם: בתמורה להשקעה של בית העסק בהסבת קופותיו למערכת החדשה, הוא ישלם עמלה נמוכה באופן משמעותי ביחס לשיעורי העמלה אותם שילם עד עתה בקרדיט. זאת לעומת מדינות אחרות בהן כבר מקבלים כרטיסי דביט ואין בכך כל חידוש.

 

הדרך היחידה לשכלל את השוק בעניין זה היא כניסה של המדינה לתחום באמצעות חברה ממשלתית או באמצעות גוף עסקי אחר שייתמך על ידי המדינה. בניגוד לתחומי פעילות אחרים שבהם המדינה אינה צריכה להתערב באופן פעיל, למערכות תשלומים צריך להיות דין אחר. מערכות תשלומים הן הצנרת שבה זורמת הכלכלה. מערכת תשלומים איננה עוד מוצר או שירות, היא גורם ייצור. כשם שהמדינה פועלת להקמת כבישים וגשרים ותשתיות פיזיות נוספות, כך גם צריכה המדינה לפעול בתחום ההקמה והתפעול של מערכת תשלומי דביט.

 

אורי ברעם הוא עורך דין מומחה בהגבלים עסקיים ומשפט מסחרי בפירמת AYR. אלעד מן הוא עורך דין מומחה במשפט מסחרי בינלאומי ומשמש כיועץ המשפטי של "הצלחה התנועה הצרכנית לחברה כלכלית הוגנת".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x