פסק דין תקדימי: בשביל הביטוח, לא חייבים לשים את התכשיטים בכספת

תכשיטים יקרים לא אוחסנו בכספת ונגנבו, אבל בעליהם יזכה לקבל את מלוא תגמולי הביטוח, כך קובע פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון. פסק הדין מעגן מחדש את יחסי הכוחות בין המבוטחים לחברות הביטוח, ולאו דווקא לטובתן של האחרונות.

 בשנת 2004 פרצו גנבים לבית וגנבו ממנו תכשיטים. בעל הבית פנה לחברת הביטוח וביקש לקבל ממנה את הפיצוי הקבוע בפוליסה, אלא שהחברה מבטחת, חתמי לוידס, סירבה לשלם לו את הכסף בטענה שהפר את תנאי הפוליסה. על פי התנאים, היה עליו להחזיק את התכשיטים בכספת הביתית כתנאי לכיסוי ביטוחי במקרי פריצה, אלא שהוא לא עשה כן והתכשיטים נותרו בחוץ. יצויין גם כי הגנבים לא איתרו כלל את מקומה של הכספת בבית.

ידוע, שחברות הביטוח פוטרות עצמן מכל תשלום במידה והמבוטח לא התקין או לא הפעיל את אמצעי המיגון הנדרשים ממנו, תהא הסיבה לכך אשר תהא. היו גם מקרים בהם הכספים לא שולמו מכיוון שלא הותקנו סורגים, למרות שהפריצה בוצעה דרך הדלת.

כספת. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח תשלם את מלוא תגמולי הביטוח גם במקרה בו המבוטח התקין את אמצעי המיגון אבל לא הפעיל אותם צילום: shutterstock

המבוטח בעל התכשיטים הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח, שנדונה בערכאות השונות במשך כ-8 שנים. השאלה המרכזית שנדונה בתביעה זו, כמו ברבות אחרות, היא האם יישלל מהמבוטח הכיסוי הביטוחי במידה והפר את תנאי המיגון של הפוליסה, או שמא תנאי המיגון הם רק אמצעי להקלת סיכון, והלקוח יזכה בכיסוי ביטוחי גם אם לא נעשה בהם שימוש.

התביעה התגלגלה עד לפתחו של בית המשפט העליון, שדן לראשונה בשאלה זו. באמצע ספטמבר 2013 ניתן פסק דין תקדימי (רע"א 3260/10) לטובת בעל התכשיטים: חברת הביטוח, קבע בית המשפט, תשלם את מלוא תגמולי הביטוח גם במקרה בו המבוטח התקין את אמצעי המיגון אבל לא הפעיל אותם.

על פי פסק הדין, שלילת הכיסוי הביטוחי מנוגדת לתכליתו של חוק חוזה ביטוח, שמטרתו להגן על ציבור המבוטחים ולא להעמידם בפני שוקת שבורה, גם אם חטאו לרגע ולא במתכוון בכך שלא הפעילו אמצעי מיגון. על כן נפסק, כי יש לנקוט בגישת התשלום היחסי: המבטחת תשלם למבוטח סכום מופחת, שיחושב על פי היחס בין דמי הביטוח של הפוליסה שרכש לבין דמי הביטוח המקובלים של פוליסה חלופית ויקרה יותר, שאינה מחייבת אמצעי מיגון.

עוד נקבע, כי במקרה שלא הוכחה קיומה של פוליסה חלופית, תיאלץ המבטחת לשלם למבוטח את מלוא כספי הביטוח. פטור מוחלט מתשלום יינתן למבטחת רק אם תוכיח כי מבטח סביר אחר לא היה מתקשר עם המבוטח בפוליסה דומה, שאינה דורש נקיטת אמצעי מיגון, גם לא בפרמיה יקרה יותר.

בית המשפט פסק לטובת המבוטח- לא בלב שלם

יש לציין, שעל אף שבית המשפט פסק לטובת התובע, ההחלטה לא ניתנה בלב שלם: בית המשפט ציין, כי התובע היה מודע לדרישות המיגון ובכל זאת בחר שלא לשמור את תכשיטיו בכספת. אלא שהמבטחת, שהיא "שחקן חוזר" בבתי המשפט, התעקשה להתמקד אך ורק בסוגיה המשפטית של העדר כיסוי ביטוחי או קיומו, ולא הצליחה להוכיח את שנדרש ממנה כדי שתזכה לשלם למבוטח תשלום יחסי. "תרופת" התשלום היחסי, קבע בית המשפט, ניתנת למבטחת ולא למבוטח, אך זאת- בתנאי שהוכיחה את זכאותה לשלם למבוטח שהתרשל תשלום יחסי. אחרת, תשלם לו את מלוא הכספים על פי הפוליסה.

הערכות: הפרמיה תתייקר

החדשות הטובות הן, אם כן, שחברות הביטוח לא יוכלו עוד לשלול פיצוי כלשהו ממובטח שהפר תנאי מיגון. עם זאת, אל למבוטחים להיות אדישים לדרישות המיגון, שכן חברות הביטוח בוודאי עמלות כבר עכשיו על דרכים קלות להוכיח את זכאותן למתן פיצוי יחסי או אף לפטור מוחלט.

החדשות הפחות טובות הן, שלפסק הדין בוודאי יהיו השלכות נרחבות, בעיקר על הערכות הסיכון של חברות הביטוח ועל מחיר הפרמיה. ניתן להניח כי לנוכח האופציה להפיק פוליסה יקרה יותר ללא כל דרישות מיגון, כזו שתשמש ראיה להפחתת תשלום, יעודכנו מחירי הפרמיה שייגבו בעתיד, ולאו דווקא לטובה.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסק דין

הכותבת היא עו"ד העוסקת בתחום הביטוח ודיני הנזיקין.

* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. **המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.