"נקעה נפשינו מהרגולציה הסביבתית"

"התעשיינים בישראל לא בוכים לרגולטור ולא אומרים לו את האמת שהוא חונק אותם. אנחנו נתקלים ברגולטורים שלא מבינים במה שהם עושים וזה לא רק המשרד להגנת הסביבה. איבדנו את האיזון. אין פה מבוגר אחראי", אמר אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, בכנס סביבה 2050 במלון הילטון בתל אביב.

בפאנל רגולציה סביבתית בהנחיית גלעד גולוב, מנכ"ל בפועל החברה לשירותי איכות הסביבה, ציינו התעשיינים כמה חשובה הרגולציה הסביבתית מצד אחד, ואחרים העלו תלונות על יישום מחמיר שלה.

"יש חשיבות עליונה שהרגולציה בישראל תהיה קרובה ככל הניתן לממוצע של מדינות OECD כי מבחינת נקודת המבט של התעשייה הרגולציה חייבת להבטיח את כושר התחרות של התעשייה" אמר אשר גרינבאום, משנה למנכ"ל כימיקלים לישראל. "הלקוחות של כי"ל רוצים להיות בטוחים שהספק שלהם מקפיד על הכללים ולא נמצא בתוך בעיות וסיפוק המוצרים יכול לקטוע. בצד השני של המטבע יש את הוודאות שאנחנו צריכים לאורך זמן שלא הייתה נחלת חלקנו.

אשר גרינבאום, משנה למנכ"ל כימיקלים לישראל צילום: אוראל כהן

"מה שמפריע לנו זה אופן היישום. מדינת ישראל לא אימצה את חוקי אירופה כמו שזה נהוג באירופה. כל הנושא של התמריצים לא מיושם וכשיש חקיקה סביבתית חשוב לראות את כל ההחלטות של זה ולא להסתכל בעיניים צרות. וצריך גם זמן ליישום.

"הכלים שנותנים לתעשייה ליישם חשוב. באירופה נותנים עשר שנים לחוק אוויר נקי ופה פחות מחמש שנים. מאד חשוב לאמץ את אותם חוקים סביבתיים ומאד חשוב לעשות את זה באותה דרך באירופה שיש שם ניסיון מצטבר", ציין גרינבאום.

"רגולציה ה דבר מצוין אבל השאלה היא היישום שהוא בעייתי. לפעמים אנחנו נמצאים במצב שאנחנו רצים קדימה להשקיע בטכנולוגיה ומפספסים את המטרה", אמר שלומי בסון, סמנכ"ל איכות סביבה בבזן.

עו"ד אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה הגיבה לדברים: "זה קצת בכי של צרות של עשירים. לפני ארבע שנים היה משרד חלש והבכי של התעשיינים היה שהרגולציה היא פרטית. חוק אוויר נקי הובל על ידי ארגוני הסביבה. היום אנחנו רואים מה הם החורים שצריך לתקן ולמלא ואם זה היה ממשלתי אולי לא היה צריך, אבל החוק מרכזי מעין כמוהו. המשרד עושה תוכניות כלכליות לפני כל הליך חקיקה. אם החקיקה תעבור לכנסת, אתם תהיו במצב הרבה יותר בעייתי", ציינה שפר שהבהירה כי ניתנים דיווחים תכופים ל-OECD.

אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה צילום: נועם מושקוביץ'

איזון בין מפעלים ותושבים

אלי אברמוב, סמנכ"ל משאבים גלובליים בקבוצת מכתשים-אגן הוסיף: "היום המשרד יודע שכשאנחנו אומרים שנעשה משהו ב-2013, נעשה זאת. תעשייה צריכה תוכניות טווח ארוכות. הרגולציה בחו"ל, אולי בגלל בגרות של המשרדים שם, הרגולציה ידועה מראש. יש חשיבות עצומה לתכנון קדימה. אנחנו עובדים מול כמה רגולטורים. אנחנו לא מקטרים, אבל היה עדיף לפשט את זה".

חייק: "במשרד שלך אלונה, אין אחידות בין המרכז לצפון. אנחנו לא בוכים, אבל נקעה נפשינו מהרגולציה. אם אותם פקידים מוכשרים בממשלה יפנו את התפיסה שלהם לא איך לעצור עסקים אלא איך לדחוף עסקים, זה יהיה מנוע צמיחה. אני קורא לממשלה החדשה לעסוק בחצי שנה הראשונה ברגולציה. דובר פה על ה-OECD. הם לא אחראיים פה, הממשלה אחראית".

שפר השיבה: "אנחנו נמצאים במצב של שינוי. אמיר מדבר מנהמת ליבו על נושאים שכבר שנה וחצי אנחנו עובדים על כך באינטנסיביות. לא ראיתי אותך ואף אחד ממכם בא איתי לאוצר לקבל כסף לרגולציה. מול אגף התקציבים אני רוצה לראות אותכם מבקשים את הכסף. אתה מספר לי כמה התעשייה קורסת? בוא נבקש את הכסף. היום מבינים שהבעיה המרכזית היא לא התעשייה, אלא משקי בית ותחבורה. המשרד שלנו הוא ידי של התעשייה. אנחנו המשרד היחיד שבוועדת צמח שאל מה עם הגז לתעשייה המקומית".

על שאלת גולוב, מה קורה כאשר מפעל רוצה להתרחב, כפי שקרה במקרה של בתי הזיקוק בחיפה, השיבה שפר: "יש דילמה של איפה נקודת האיזון, בין מפעל שרוצה להתרחב לתושבים שהמפעל התרחב לעיר. הם רוצים לחיות ואתם רוצים לחיות. מה אני אמורה להגיד לתושבים שרוצים לישון בלילה בלי ריח מסריח? אם התעשייה רוצה לחיות היא תצטרך להבין שהיא לא תייצר מטרדים לסביבה, גם אם זה דורש השקעות. מצד שני אנחנו מבינים שהתעשייה דרושה - היא ידע וטכנולוגיה. זה אפשרי למצוא איזון אם נפסיק את הוויכוחים הללו ונתחיל לעבוד ביחד".

פרופ' יהודה כהנא	צילום: דמיטרי שביצ'נקו

"כולכם עוד נמצאים בעולם קפיטליסטי של המהפיכה התעשייתית שהמטרה של כל שחקן היא להגיע למקסימום העושר שלו והיד הנעלמה תוביל אותנו לאופטימיות. הדבר הזה לא עובד. צריך ללכת לקפיטלזים שיש לו מטרות רבות ולא רק המטרה המטריאלית. וניטיב לעשות אם נגיע מהר יותר למטרה הזאת", אמר פרופ' יהודה כהנא , ראש המכון לעסקים וסביבה מאוניברסיטת תל אביב. "כאשר המטרה היא להביא להשאת העושר, אנחנו מגיעים לשם בדרך שהחברה שלנו נהרסת. אין היגיון לקיים עסקים שהורסים את סביבתם. אנחנו צריכים להחזיר את כדור הארץ למקום שפוי שאפשר לעבוד בו".