בין המנצלות את חוק הרווחים הכלואים: יצרנית המיגון פ.מ.ס

חברת פ.מ.ס, יצרנית המיגון הביטחוני לכלי רכב, היא אחת משש החברות שבחרו לשחרר את הרווחים הכלואים שאגרו וליהנות מהוראת הרווחים הכלואים שאושרה בכנסת בחודש שעבר - כך נודע ל"כלכליסט".  

על פי נתוני רשות המסים, מלבד פ.מ.ס בחרו עוד חמש חברות לשחרר את רווחיהן הכלואים בהנחת מס משמעותית, מה שיכניס לקופת המדינה 200 מיליון שקל מתשלומי מס. חברות הענק שמחזיקות בעיקר הרווחים הכלואים, כמו טבע, אינטל, אמדוקס ומטורולה, טרם פנו בבקשה לשחררם.

פ.מ.ס בשליטת דניאל בלום היא חברה ציבורית בסדר גודל בינוני, שהכנסותיה עומדות על 250 מיליון שקל בשנה והיא נסחרת בשווי שוק של 425 מיליון שקל. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2012 עם רווח נקי של 35 מיליון שקל.

עם אישור חוק הרווחים הכלואים, העריך משרד האוצר שדרכו יכנסו לקופת המדינה כ־3 מיליארד שקל. אך מדובר בהערכה שמרנית למדי והסכום יכול לגדול הרבה יותר. בכל מקרה ההחלטה אם להוציא את הכספים דרך חוק הרווחים הכלואים תלויה לגמרי בהחלטת החברות, ולכן לא ידוע מה יהיה היקפו הסופי. ברשות המסים מעריכים כי רוב הכסף ייכנס דווקא בשנה הבאה. גורם המקורב לנושא אמר "לכלכליסט" כי "כרגע עדיין לא מדובר בסכומים משמעותיים ולהערכתי חברות הענק ייבחרו אם להיכנס להוראת השעה רק ברגע האחרון. למה להן להחליט עכשיו? הם ישבו, ישקלו, יראו איך להוציא את המקסימום ואז יחליטו".

על פי נתוני רשות המסים, הרווחים הכלואים מגיעים לכ־120 מיליארד שקל. בהוראת השעה נקבע כי חברות שירצו לשחרר רווחים כלואים ישלמו על הרווחים מס של 6%–17.5% במקום מס של 10%–25% לפי חוק עידוד ההשקעות הישן. כלומר, החברות יקבלו הנחה בשיעור של 40%-70% מהמס שאותו היו אמורות לשלם.

חוק הרווחים הכלואים זכה לביקורת ציבורית כיוון שהוא מעניק לחברות מרוויחות הטבות מס משמעותיות. המתנגדים לחוק טענו כי אין להעניק לחברות הענק הטבות, אלא לשחרר את הרווחים בתמורה למס מלא. מפ.מ.ס טרם התקבלה תגובה.